יומן אישי 1954

מחברים משה שרת

עורכים יעקב שרת

מו"ל ספריית מעריב


כרך זה פותח בימי הרכבת הקואליציה של ממשלתו הראשונה של משה שרת, שבה שותפים מפא״י, ״הציונים הכלליים / הדתיים ואחר־כך גם ״הפרוגרסיבים״, וכבר בראשיתו מזדקר הניגוד המהותי העמוק בתפישה המדינית־ביטחונית בין ראש הממשלה ושר החוץ מזה, ובין שר הביטחון פנחס לבון והרמטכ״ל משה דיין, שנתמנה לתפקידו על־ידי ראש הממשלה הקודם דוד בן־גוריון על סף פרישתו, ומייצג את גישתו ומתגברה.

משה שרת דוחה ובולם פעולות צבאיות יזומות על־ידי הרמטכ״ל ושר הבטחון בחזית הדרום (רצועת עזה ומפרץ אילת החסום על־ידי המצרים) ובחזית הצפון (סוריה והלבנון) - הוא אולי ראש ממשלה יחיד בישראל, שהועמד בהתמדה בלחץ המימסד הבטחוני ומעגליו הציבוריים לביצוע פעולות צבאיות ומנע יוזמות שכאלו מתוך הכרה ברורה שהוא מונע מלחמה.

אחר הקמת ממשלתו מעלה עליו משה שרת את חמת דוד בן־גוריון בשדה־בוקר בשל דבריו בכנס קצינים בקריית־חיים, עד שהלה מודיע על פרישתו גם מפעילות במפלגתו. נפתחת תכתובת בין שני האישים, העוברת מכאן ואילך כחוט השני לאורך כרכי היומן - כל מכתב ומכתב הוא חוליה המתווספת למחרוזת העימות ההיסטורי בין ״מספר אחד״ ו״מספר שניים״, בין איש החזון ואיש הפיכחון, בין איש הרגש והפרץ ואיש ההיגיון המודע את מגבלות המציאות - ובו־בזמן בין שתי אסכולות מדיניות, שאחת מהן ניצחה את חברתה, אך פרי הניצחון ומחירו טרם נתחוורו ונשקלו עד תומם, ואפשר עדיין הם חבויים בחיק העתיד.

לשיא רב־ריגוש מגיע בעל היומן בכרך זה בפרק ״רוח בראשית נשבה״, שבו הוא מעלה את חוויותיו העזות בימי העלאת עצמותיו של ״הנדיב הידוע״ לקבורה בזכרון־יעקב.

ועוד בכרך זה על ״פרשת ״קסטנר״, ו״שיחות המים״ עם שליח אייזנהאור אריק ג׳ונסון, ושיגור אוניית הניסוי ״בת גלים״ לתעלת סואץ, ומאבק משרד החוץ ומשרד הביטחון על הטיפול בוועדות שביתת־הנשק - ואחרון אך לא בחשיבות - על ענן ״פרשת לבון״ העומד להקדיר את שמי ישראל.


תוכן

  1. בין "כלליים" לדתיים 20-1 בינואר
  2. כיוון מדאיג במטכ"ל 21 בינואר-12 בפברואר
  3. חלום שווא בלבנון 13 בפברואר-11 במארס
  4. קץ לקואליציה ישנה 12 במארס-4 באפריל
  5. "רוח בראשית נשבה" 22-5 באפריל
  6. מצבור של חוויות 23 באפריל-20 במאי
  7. צה"ל - שליטה ודיווח 21 במאי-7 ביולי
  8. "שיהיה שמח במזרח התיכון" 8 ביולי-31 בדצמבר



פרקי הספר