| |
|
תאריך
|
הקשר
|
|
|
|
|
|
|
|
עלינו לשמור על נפש כל יהודי, שלא יראה בַרובֶה את אלוהיו |
20/4/1942 |
נאום בוועידת הסתדרות העובדים |
|
|
עוד לא התייאשתי מלהוכיח דברים שבהיגיון |
14/11/1937 |
דברים בהנהלת הסוכנות |
|
|
ההיסטוריה גזרה על ארץ-ישראל להיות מולדתו וארץ עתידו של העם היהודי |
18/9/1937 |
יומן עבודה ב"יומן מדיני", כרך ב', עמ' 322 |
|
|
לא לי לנהל מדינה זו, שניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית |
6/11/1956 |
שרת מגלה בהודו כי פרץ מבצע סיני: יומן אישי 1956 |
|
|
כשאנו עומדים עכשיו בפני האפשרות להיות כוח גדול בארץ בלי שנקבל לרשותנו את כל מצבות העבר שלנו, צריך שיימצא בנו האון המוסרי להחלטה |
9/8/1937 |
נאום בקונגרס הציוני ה- |
|
|
מזדמן לנו רק לעיתים רחוקות להשמיע איש באוזני רעהו דברים שבלב |
4/7/1937 |
מכתב לבן גוריון |
|
|
תפקידנו עכשיו הוא לחטוף וליישב. |
7/6/1937 |
במרכז מפא"י |
|
|
רצונו של העם היהודי הוא שיחוג את ניצחונו על כל המכשולים, כי עימו כוחות היצירה. |
13/5/1937 |
ראיוון עם ג'ון הוטורן הול, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט |
|
|
אין אנו רשאים להקריב את ארץ-ישראל למען ירושלים |
22/4/1937 |
בישיבת הוועד הפועל הציוני |
|
|
כל אחד מאיתנו מביע את אמונתו בסגנונו הוא |
22/4/1937 |
בישיבת הוועד הפועל הציוני |
|
|
הערבים קיימים, בתוכנו ומסביבנו, ועלינו להביא בחשבון קודם-כל אותם, ורק נוסף להם את התורכים, הפרסים, וכו'. |
12/3/1937 |
יומן מדיני |
|
|
הם [היהודים בגולה] אינם מתפעלים משום דבר עד אשר הגרזן יורד על ראשם ממש |
3/8/1936 |
במרכז מפא"י |
|
|
דרושה לעולם היהודי מהלומה חזקה כדי שיתעורר |
28/7/1936 |
בוועדה מדינית, מפא"י |
|
|
יצר ההתקוממות היה מהבהב אצל הערבים כל הזמן. |
28/7/1936 |
בוועדה מדינית, מפא"י |
|
|
בקרב המוני הערבים יש פחד מפני ריבוי היהודים והשתלטותם על היישוב הערבי |
28/7/1936 |
בוועדה מדינית, מפא"י |
|
|
השלום הפנימי הכרחי בשעה של רתיחת מלחמה |
9/7/1936 |
במרכז מפא"י |
|
|
לאיים מותר רק בשעה שאפשר לקיים את האיום. |
6/7/1936 |
בישיבת הוועדה המדינית, מפא"י |
|
|
בכל מצב גרוע יש גם צד לטובה |
6/7/1936 |
בישיבת הוועדה המדינית, מפא"י |
|
|
אנו מוכרחים להיפגש עם הערבים על רקע המציאות |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
אי-אפשר לטעון, כי מאחר שמנהיגות זו [הערבית] לא נבחרה בבחירות כלליות אין זו מנהיגות. |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
סבל זה [של הערבים בארץ ישראל] איננו מחליש את ההתנגדות אלינו אלא מגביר אותה |
9/6/1936 |
במרכז מפא"י |
|
|
עד מה מהירות תנודותיה של המטוטלת הריגשית בעם היהודי. |
25/5/1936 |
שיחה עם הנציב העליון |
|
|
חזון איננו עניין למשא-ומתן |
23/5/1936 |
בוועדה מדינית, מפא"י |
|
|
כשנבנה פה פעם מדינה יהודית, ילכו ויתחזקו הקשרים בין ארץ-ישראל ושכנותיה. |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
קיומנו הלאומי, היותנו לעם, תלויים בארץ-ישראל. |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
פוליטיקה זוהי תורת הניצול ההדדי. |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
אינני מאמין שנשיג הסכם עם הערבים לשם גידול כוחנו בארץ |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
שאלות ללא פתרון אלו שאלות שרק הזמן יפתרן, אך אין רואים בדיוק מה יהיה הפתרון. |
22/5/1936 |
בישיבת הנהלת הסוכנות |
|
|
בכל מלחמה יש סכנות, אך הימנעות ממלחמה בכלל נראית לנו כסכנה החמורה ביותר. |
10/5/1936 |
בשיחה עם הנציב העליון ווקופ |
|
|
שאלת השלום בין יהודים לערבים יכולה להיפתר רק ביצירת עובדות |
10/5/1936 |
בשיחה עם הנציב העליון ווקופ |
|
|
ישנו עם ועם זה הוא העם הערבי. זה אולי לא מוצא חן בעינינו... אבל עלינו להתייחס לעניין ברצינות... אל נהיה ילדים בעניינים אלה. |
9/10/1942 |
דברים באסיפת הנבחרים |
|
|
במה המדינה מעוניינת? בשלום או באי-שלום? ביציבות או באנדרלמוסיה? |
1/9/1954 |
ראש הממשלה משה שרת בכנסת |
|
|
מדינת ישראל אינה כאותו כלי על לוח השחמט של ההיסטוריה, שמותר להקריבו בשעת-דחק |
1/1/1955 |
בלשכת שר החוץ |
|
|
ייתכן שצריך גם את המשקפיים הטובות לשפשף קצת יותר כדי לראות את האמת כמו שהיא |
1/1/1955 |
בלשכת שר החוץ |
|
|
ע"י הכרזת העיקרון של עצמאות במדיניות עדיין אינה נפתרת שום בעיה |
1/1/1955 |
בלשכת שר החוץ |
|
|
בחיים המדיניים לא הכוונה קובעת, כי אם התוצאה הממשית |
1/1/1955 |
בלשכת שר החוץ |
|
|
אין יוצרים מסגרת צבאית היום על-מנת לפרק אותה מחר. יצירת מסגרת צבאית פירושה אוריינטציה פוליטית מסוימת |
24/8/1938 |
בוועדה פוליטית, מפא"י |
|
|
כיבוש הארץ מחדש שלא בדרך השמדת התושבים, פירושו – הצבת חיל מצב בכל כפר וכפר |
24/8/1938 |
ועדה פוליטית, מפא"י |
|
|
המטרה המדינית של קשר עם הערבים צריכה להיות הבלטת כוחנו |
6/1/1942 |
בוועד הפועל הציוני המצומצם |
|
|
הערבים היו טוענים: "אתם חושבים, שאם אתם מסתדרים עם האנגלים פתרתם את השאלה? אנו פה!" עכשו אנו צריכים לתפוס עמדה זו: "אתם תסתדרו עם האנגלים? אנו פה |
6/1/1942 |
הוועד הפועל הציוני המצומצם |
|
|
בפעם הראשונה בפרוע פרעות לישראל – יש בית לפליטי החרב העומד הכן לקבלם. יש רק לפתוח את שעריו לרווחה. |
10/8/1943 |
איגרת לאירופה |
|
|
בלי ניצחון בעלי הברית אין קיום לעמנו בעולם. אך ניצחונם בלבד אינו מבטיח את תקומתנו. הוא רק יאפשר לנו את המשך ההיאבקות |
10/8/1943 |
איגרת לאירופה |
|
|
רק אם אנו נמלא חובתנו כלפי עצמנו נוכל לתבוע וגם להשיג את מילוי חובת אחרים כלפינו |
10/8/1943 |
איגרת לאירופה |
|
|
השקלא יש בכוחה להרגיע את סער המוח ואין ביכולתה להשקיט את סער הלב |
2/5/1918 |
ממכתב לדוד בית הלחמי בהיותו בצבא התורכי |
|
|
כולנו עייפים ולכולנו אין כוח, אך כולנו "עבדים היינו" והוֹיִים ונהיה מי יודע כמה |
8/1/1921 |
ממכתב לדב הוז |
|
|
מתעוררת שאלה רצינית אם יכול אדם לנשום את האווירה של המפלגה הזאת ולהישאר איש מכבד את עצמו |
3/3/1957 |
מיומן אישי |
|
|
מדינת ישראל קמה יען הייתה לצורך עולם, כפי שאמר עליה תיאודור הרצל |
11/5/1949 |
בנאום בכורה בעצרת האו"ם, ניו-יורק |
|
|
ניצחון בעלי הברית היה מחטיא אחת ממטרותיו העיקריות אילו כתום מלחמת העולם השנייה נשאר העם היהודי בן בלי בית, ללא ארץ משלו. |
11/5/1949 |
בנאום בכורה בעצרת האו"ם |
|
|
החלום הפך למציאות אך המציאות עודנה כחלום בעינינו |
11/5/1951 |
במצעד צה"ל |
|
|
בחרנו מקום לא נוח בזמן לא נוח |
28/10/1951 |
בישיבת ממשלה |
|
|
אני רוצה לומר לך חבר [דב] יוסף: קרח חם לא ייתכן – או קרח קר או מים רותחים |
24/8/1952 |
בישיבת ממשלה |
|
|
אצל אומות אחרות הבינתיים אינו מכריע. אצלנו הוא קובע גורל |
12/11/1953 |
מיומן אישי |
|
|
לדידי יש במעשה קיביה יסוד אחד שיישאר קיים ועומד: העובדה כי אנו מסוגלים למעשה הרג נחרתה עמוק בזיכרון ולא תימחה |
19/11/1953 |
מיומן אישי |
|
|
לבון לחץ את ידי ואמר "אל תדאג, הכל יהיה כשורה ובלבד שהגויים לא יפריעו". אמרתי: "העיקר שהיהודים לא יפריעו" |
23/11/1953 |
מיומן אישי, בעת הצעת מ"ש לראש ממשלה במקום ב"ג |
|
|
בחרתי במזכירה הראשונה משום שהיא עברית יותר מהשנייה, שירתה בצבא, בעוד שהשנייה בילתה כל השנים הללו בחו"ל, גם משום ספרדיותה, להמשך המסורת |
13/2/1954 |
מיומן אישי |
|
|
כאשר המחוקק אמר "עין תחת עין" הוא חשב על העין של האיש שהוציא את העין |
21/3/1954 |
בישיבת ממשלה על הפיגוע במעלה עקרבים |
|
|
האומנם גרועים אנו מכל עם? או טרם למדנו לחיות איש עם רעהו ואנו מוכנים לשבור לרסיסים מדינה זו, שזכינו בה, כנפץ ילד פותה צעצוע יקר? |
3/1/1955 |
מיומן אישי |
|
|
ראה אראה אותו אחראי לפרשת הזוועה, ממש כשם שאיבן קַרַמַזוב היה אחראי לרצח אביו לא במעשים שעשה אלא בדעות שהפיץ |
3/1/1955 |
מיומן אישי, על פרשת לבון |
|
|
אנו עם אשר לא ייכנע ללא מלחמה, עם המוכן לשפוך דם על עצמאותו |
9/12/1946 |
בקונגרס הציוני הכ"ב |
|
|
הציונות היא אקטיביזם יהודי |
9/12/1946 |
בקונגרס הציוני הכ"ב |
|
|
יש לנו מה להפסיד ועלינו לחשב היטב את חשבון ההישג מול ההפסד |
9/12/1946 |
בקונגרס הציוני הכ"ב |
|
|
מרכז הכובד איננו בשאלה מה יהיה, אלא בשאלה מה עלינו לעשות |
12/6/1941 |
בוועידה ה-5 של מפא"י |
|
|
מלחמה זה שימוש בכוח כדי לפתור דברים שאינם ניתנים להיפתר בדרך אחרת. מדוע מוכרח הדבר להיפסק בשעה שהוא נוגע לתיקון עוול היסטורי לגבי העם היהודי |
17/12/1941 |
ביומן מדיני |
|
|
מאימתי חדל המצפון להיות אינטרס? מצפון זה אינטרס! |
9/10/1942 |
באספת נבחרים |
|
|
אם כזהו המצב, שהאישה היא יצור שמחייב הגנה מיוחדת, שאין לסמוך עליה – אז בבקשה, אל נתבע גיוס לצבא! |
8/1/1942 |
במרכז מפא"י |
|
|
ייאוש פירושו ניצחון השטן – ולכן לא יקום ייאוש ולא יהיה. "סטרומה" היא התפרצות יצר החיים של יהודים – התפרצות מעבר לכל ייאוש |
9/10/1942 |
באסיפת נבחרים |
|
|
הקבוצה היא שלב מכריע בתהליך הגשמת הסוציאליזם העברי, ואינו מבייש אותנו בעולם |
12/10/1952 |
במועצת איחוד הקבוצות והקיבוצים |
|
|
נניח שגיבלי פעל על דעת עצמו כלום לא מוטלת גם אז האחריות המוסרית על לבון, אשר הטיף בלי הרף למעשים של טירוף דעת |
10/1/1955 |
ביומן אישי |
|
|
אנשים משונים, שהתרגלו לחשוב כי אי-אפשר לשמור על רוח הצבא מבלי שניתן לו מזמן לזמן חופש להקיז דם |
24/1/1955 |
ביומן אישי |
|
|
שבתי הביתה אך ארצי הלכה ממני |
9/12/1956 |
ביומן אישי |
|
|
כאיש מדיני נפלתי חלל במערכה הזאת, וגם אבדה זאת יש לרשום |
2/12/1956 |
ביומן אישי |
|
|
אם נתנהג כמטורפים יטפל בנו העולם כמו שמטפלים במטורפים |
6/11/1956 |
ביומן אישי |
|
|
אני דוּד סגור הרותח בפנים ללא מוצא בשביל הקיטור |
25/11/1964 |
גלויה לאסתר הרליץ בניו יורק מחופשה באילת |
|
|
החברים פוחדים לומר לב"ג את האמת בפניו. אני מתעב את הפחד הזה שהשתרר בחיינו |
24/3/1953 |
ביומן אישי |
|
|
כל הרפתקנות מטורפת הופכת מייד לגבורה עילאית וכל הפקרות נפשעת מורמת על נס לגילוי מרהיב של לאומיות צרופה |
22/3/1957 |
ביומן אישי |
|
|
הציבור כולו שותף להכרה כי המדינה ניצלה מסכנת כליה או לפחות מאסון של חורבן איום, וכי היא חייבת את הצלתה לתכנונו, חזונו ועוז רוחו של אדם יחיד. ה |
2/12/1956 |
ביומן אישי |
|
|
תהי יד אחת מחזקת בשלח ואחת מושטת לשלום |
2/1/1956 |
בכנסת |
|
|
הארץ עוד אינה נושא אותנו. היא קטנה ודלה ואנו יצורים יותר מדי מורכבים ועדינים בשבילה |
17/1/1923 |
ממכתב לדוב הוז ואליהו גולומב |
|
|
ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן |
5/2/1933 |
במרכז לענייני עבר הירדן בנושא התיישבות שם |
|
|
עם, אשר ארצו נכבשה ונשארה לו מצודה אחרונה להגנה, ובשעה שקומץ המגינים עומדים על חומות ירושלים, יש מלחמת-אחים – עם כזה לא יבנה מדינה! |
8/8/1934 |
במרכז מפא"י |
|
|
אני משוכנע שבקרב המוני הערבים בארץ קיים גורם של פחד מפני ריבוי היהודים והשתלטותם על הגזע הערבי בארץ |
28/7/1936 |
בוועדה פוליטית, מפא"י |
|
|
דווקא בימי הרעה יש להגביר את הפעולה |
13/10/1936 |
ביומן מדיני |
|
|
חיינו הם בכלל שלשלת אחת בלתי פוסקת של מערכות |
22/1/1937 |
במועצת מפא"י |
|
|
שום גזרה איננה מילה אחרונה של ההיסטוריה |
22/3/1937 |
במועצת מפא"י |
|
|
שום דבר איננו הולך לאיבוד, לא בטבע ולא בפוליטיקה |
22/1/1937 |
במועצת מפא"י |
|
|
אין דבר שאין לו משקל בחיים המדיניים |
22/3/1937 |
במועצת מפא"י |
|
|
היום היתרנו "חילול שבת" על ימין ועל שמאל, למגינת לבו של שר הדתות, אשר לא עצר כוח לבלום את כניעת המושג הגלותי על השבת. |
16/3/1955 |
יומן אישי |
|
|
השאלה הראשונה ביחס לערבים היא, קודם כל, שאלה לא ערבית, כי אם שאלה יהודית |
28/9/1942 |
שורשי העימות הערבי-יהודי, הרצאה בסמינר ארצי ראשון למפקדי ה"הגנה", כפר אזר |
|
|
הברירה היא בין מדינת שוד לבין מדינת חוק |
14/1/1955 |
פרשת התאבדות אורי אילן בכלא הסורי |
|
|
רשומת ניסוי לחיפוש ננניסססיוננני |
5/3/1949 |
|
|
|
איזו משתי הנשמות המתרוצצות בין דפי התנ"ך תנצח את יריבתה בקרב העם הזה? |
8/3/1955 |
פרשת מאיר הר-ציון |
|
|
לשלוח מחאות לסיפוק עצמי? בשביל זה אפשר לכתוב מאמר טוב |
19/3/1951 |
ישיבת ועדת חו"ב של הכנסת |
|
|
החברה האנושית צריכה לשאוף לדרגה מוסרית כזאת שאסור יהיה ליטול חיי אדם |
28/6/1949 |
ישיבת ממשלה בנושא ביטול עונש המוות |
|
|
לגבי בחורים כאלה [יהודים רוצחי ערבים] מצווה לקיים עונש מוות. כל זמן שזה איננו, הרציחות תימשכנה ואנחנו ניתן את הדין עליהן. |
1/1/1951 |
ישיבת ממשלה שעסקה בנושא ביטול עונש המוות |
|
