יום ה',  18.2.1954

בבוקר נכנס אריה בהיר להדריכני מה יש לפעול אצל רוקח כשר הפנים למען יקבל קצין המחוז הוראה למתן רישיון בניין [בעין-חרוד] בהתאם לתוכנית שאושרה על ידי הקה"ק כבעל הקרקע. יש לבדוק תחילה את הצד המשפטי ולהביא בחשבון את האפשרות כי הצד שכנגד יפנה לבית-הדין העליון וידרוש "צו על תנאי" להפסיק את העבודה. כן יש להיכון להפרעה בכוח באם יגשו אנשי ה"איחוד" לבנייה ואז השאלה היא כיצד תתנהג המשטרה.

זלמן שז"ר בא לביקור פרידה ערב צאתו לארה"ב (כל חברינו ב[הנהלת] הסוכנות נוסעים להם איש לעברו: הנה נסע דובקין לאמריקה הצפונית והדרומית, עכשיו נוסע שז"ר, אחריו עומדים לצאת למקומות שונים באירופה יוספטל ולוקר - עדות ניצחת למתח העבודה במרכז הסוכנות בירושלים. היחיד שנסיעתו ודאי מחויבת מתוך איזה כורח דוחק הוא יוספטל). שוחח חטופות על ארגון פעולתה התרבותית של הסוכנות בארה"ב ועל עתידה המפוקפק כמאז של מפלגתנו שם. לבסוף ביקש לנהוג לפנים משורת הדין בחסידי חב"ד שלו, אנשי צפריה, שאחדים מהם נתפסו לרשות משום שידם בעסקי הברחת מטבע. טען, כי אנשי הכפר עצמם חפים מפשע.

ב-10 ישיבת המוסד לתיאום. ישבתי ראש. מהסוכנות לוקר ו[שלמה זלמן] שרגאי. מהממשלה, מלבדי, רק ארן. החלטנו על "חנינה" מטעם הסוכנות ליורדים שאינם ישראלים. הרוצים לחזור בקרב המחזיקים בדרכון ישראלי יוחזרו ע"י הקונסוליות על חשבון ה"ג'וינט". דובר הרבה על בעיית הירידה וסקרנו את המצב בריכוזי היורדים בגרמניה, באוסטריה, בצפון-אפריקה ובקנדה. הישיבה נמשכה כשעתיים.

ב-12 במשרד החוץ התייעצות על בעיית הדיג הסורי בכנרת. המנכ"ל, רפאל ואחרים הוקיעו בלא מעט כישרון והבנה את חוסר השחר שבהצעת המטכ"ל להרעיש את החוף הסורי בתותחים.

מייד אחר ארוחת הצהריים נסעתי לתל-אביב. ישיבה ארוכה במרכז המפלגה עם ראשי סיעתנו בכנסת ואנשי הרשויות המקומיות בפתח-תקווה, בכפר-סבא ובהרצליה על בעיית היחסים בינן לבין משרד הפנים. התברר שוב, כי העניינים יגעים ביותר והוטל עלי ועל ארן להתיר את הפקעת.

בערב ברח' הירקון 184 פגישה עם אנשי סניף המפלגה בתל-אביב - מתנגדי אברהם עופר. ראש המדברים היה אורי אלפרט, מוותיקי מועצת פועלי ת"א, עצמו מעמודי סיעה ב' התל אביבית לשעבר, אשר יחד עם [אפרים] תבורי נרתע מהפילוג [בשנת 1944] ונשאר במפלגה, ועתה הוא מלא חרדה לסימני ראשית התגבשותה של סיעה חדשה. כמנוסה בפורענות הסיעתית הוא מחמיר מאוד בדין. אף על פי כן הוא בעד המשך שיתופו של עופר במזכירות, אך בשום פנים לא כמזכיר יחיד, גם לא כאחד משניים, באשר שני מזכירים פירושו המשך הפילוג והגברתו, אלא רק כאחד משלושה, על מנת שהמרכזי בשלושה יהיה שליח המרכז, ואז יש סיכוי לליכוד הסניף מחדש. חבר אחר במשלחת דגל בכל תוקף בהרחקת עופר כמי שהוכח כי אין בו כל ברכה. הזהרתי מהכרעה כזו, שתתפרש ברחבי השכבה הצעירה במפלגה כאי-רצון לשתף צעירים באחריות. קיבלתי על עצמי לשוחח עם עופר וחבריו ולהביע דעתי בכל הבהירות על טכסיסי הסיעתיות שנקטו.