א-ן,  יום א',  4.8.46

חמילי יקירי -

תודה לך על מכתבך. אין להצטער שלא נזדמן לך להיפגש פנים אל פנים עם כלי השרת של חורשי הרעה, אך מכל מקום טוב שנתבער החמץ.[1]

שמעת בוודאי, כי אביו של יריב[2] יצא לחופשי. כולנו שמחנו. אשר לאביך, חזקה שעוד יארכו הימים עד ישוב לצל קורתו ויש להיאזר אורך רוח. אך בוא יבואו הימים בהם נספר זיכרונות מימים אלה כמימי פורענות שחלפו לבלי שוב.

שלום וחזק!

א.