משה שרת, ממנהיגי היישוב בארץ-ישראל לפני קום המדינה, היה שר החוץ הראשון (1956-1948) וראש הממשלה השני (1955-1954) של מדינת ישראל.
משה שרת גילם את אסכולת המדיניות המתונה של ישראל כלפי שכנותיה הערביות ושלל נקיטת צעדים מדיניים וצבאיים העשויים להסלים את הסכסוך הערבי-יהודי, החל בפעולות הגמול של צה"ל במחצית הראשונה של שנות ה-50 ועד למלחמת המנע של אוקטובר 1956 (מבצע סיני) שהיתה מלחמת הברירה וההתפשטות הראשונה של ישראל.
בשל עקרונותיו אלה הודח משה שרת מהממשלה ביוני 1956 ע"י ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, שעמד בראש האסכולה המדינית-ביטחונית-כוחנית היריבה.
בעשרות השנים שחלפו מאז, התברר לכל כי הצדק היה עם משה שרת: את הסכסוך ניתן לפתור רק במישור המדיני ולא במישור הכוחני, כפי שטען משה שרת מלכתחילה.