מזהה |
340 |
שם הספר |
מאסר עם ניר ועיפרון |
שם הפרק |
מכתב 179 - ליחידתי שלומות - 4.9.1946 |
כותרת משנה |
יום ד' |
יום ד', 4.9.1946
ליחידתי שלומות,
תוחלתי למכתב ממך ביום היעדר אימא לא נכזבה, וגַלתי מאוד. אלא באליה השמנה קוץ ממאיר - שֵם שהתחכמת לכותבו כך שבשום פנים לא הצלחתי לפענחו, וע"י כך נסתמה פיסקה שלמה. אני מחזיר את הפתק ומסמן; הראי ליהודה - ישפוט ביני לבין בתי! ומה לאותו אדם ולמַמַה - או מה לממה ולו? פליאה מֶני, נשגבה לא אוכל לה, נבצר מבינתי, וַתהי לחידה! איך לא תתני אל לבך כי הכותב לא למען עצמו כותב אלא למען הקורא, ואם סותם במו ידיו - שווא כותב! החזירי מייד, מפוענח! צִלְצַל שפתיים!
א.
|
|
|