א-ן,  24.8.1946

מִינֶאַהאַה, משוש לבי,

קיראי נא בחוברת תמוז (3) של "עתידות" (ירחון לנוער) סיפור קצר לעזריה כהן, אחי אמוץ מורֵך,[1] ממשפחת הכוהנים אשר במוצא, וראית כתיבה למופת, מכל הבחינות. כל מילה קבועה במקומה כאבן יקרה במשבצתה - אין להחליף ואין להשמיט - והעיקר שכלי יקר זה של עבריתֵנו משקה אותך לרוויה את אוויר הארץ ואת בשמי ריחה.

יש אולי רק יָתֵד אחד: במקום אחד נאמר "למען לא" - תמיד מוטב "לְבַל".

א.