50

הממשלה הזמנית, ישיבה כה, תל-אביב[1]

8/8/1948

הבחירות - צורך מדיני

סעיף ג׳: בחירות לאסיפה המכוננת

הדיון נפתח בדברי שר הפנים גרינבוים, שדיווח כי רישום האוכלוסייה לקראת הבחירות לאסיפה המכוננת יימשך חודשיים - בחודשים ספטמבר-אוקטובר - ולפיכך ניתן לקבוע את מועד הבחירות לסוף נובמבר, ואילו לדעת השר מ״ש, שהוא אחד משלושת חברי ועדת השרים לעניין רישום התושבים (יחד עם שר הפנים ושר המשפטים), ייתכן שהרישום יתמשך יותר והבחירות יוכלו להתקיים רק בראשית דצמבר. רה״מ ב״ג הביע דעתו, כי מבחינה פנימית וחיצונית כאחת יש להקדים את מועד הבחירות ככל האפשר כדי לבצר את מעמד הממשלה והמשטר הדמוקרטי, והציע לקבוע את מועד הבחירות לאחד באוקטובר. לאחר דיון אמר מ״ש:

השר מ. שרתוק: לדעתי הפסדנו שבועות יקרים מתחילת ההפוגה השנייה. אלא אין צועקים על העבר. החטא של הזנחה ואיחור לא זו בלבד שאינו מצדיק בשום פנים השהיה נוספת, אלא להיפך - מחייב לכפר עליו בהאצת הקצב. דבר זה הוא בהחלט בגדר יכולתנו. מובטחני, שאילו עמדה לפנינו משימה, שאנו מרגישים שקיומנו תלוי בה - היינו משימים לילות כימים ומבצעים אותה תוך הזמן הקצוב, ולא אומרים שהזמן אינו מספיק. הכנת המפקד וביצוע ההכנות האלה הן מלאכות הסובלות זירוז ודחיפות. דבר זה תלוי במידה מרובה בדחיפות שנרגיש בה ובחדירה בתוך הציבור עצמו.

לא אחזור על הנימוקים שהזכיר כאן בן-גוריון, שהם שקולים וחמורים. אוסיף נימוק אחד: ב-21 בספטמבר מתכנסת עצרת או״ם בפריס. ברור, שבתחילת העצרת לא נתקבל לאו״ם ונגיע שוב על ידי הזמנה מיוחדת מתוך סטטוס לא ברור. ייתכן שתתחדש שאלת מעמדנו במדינת ישראל. ישנה החלטה של מועצת הביטחון,[2] שאינה מחייבת את העצרת. כשמגיע העניין לעצרת, חוזרים אנו שוב לעניין הקודם של ״סוכנות יהודית״ והמצב מעורפל. עלינו להקדיש את תקופת כינוס העצרת לפגישות של אישים לריכוז דעת קהל בעד קבלתנו לאו״ם. יהיה הבדל עצום אם נופיע לעצרת או״ם כממשלה זמנית, או כממשלה הנושאת מנדט שזה עתה קיבלה אותו, והוא מנדט מוסמך שנמסר לה על ידי ציבור הבוחרים בארץ. אין זאת אומרת, שמן הנמנע שנתקבל כחבר ארגון האומות גם אם תהיה לנו ממשלה זמנית, אולם יהיה קושי רב בדבר, ולעת עתה סבורני שהכרעת הסיכויים היא נגדנו, ואילו אם נופיע כממשלה נבחרת, סבורני שהכרעת הסיכויים היא בעדנו.

ב-15 במאי הודענו חגיגית על הקמת המדינה לחמישים וכמה מדינות בעולם. בכל הודעה שנמסרה לכל עם ועם כלשונו, נאמר שזו ממשלה זמנית ובייחוד [ש]באוקטובר תתחלף בממשלה קבועה. בו-בזמן לא העלינו על דעתנו, שיהיה אחרת. אם תתקיימנה בחירות באחד באוקטובר, גם אז יהיה פיגור אחר החלטתנו, אולם הדבר ניתן לביצוע אם נהיה כולנו חדורי הכרת דחיפות העניין ואם נחדיר לציבור את ההכרה הזאת. לדעתי, כל כמה שיקצר הזמן להתכוננות לבחירות - יפה לנו. ומכאן תשובה גם לנימוקו של הרב לוין: תהיה אפשרות מועטה לאכילת איש בשר רעהו ויהיה קימוץ בהוצאות מצד כל המפלגות.[3]

במלחמת הבחירות אין מחכים עד לגמר החוקה ואישורה. היא יכולה להתחיל מחר. ברגע שמתפרסמת החלטה הקובעת בחירות - מתחילה מלחמת הבחירות. המפלגות אינן תלויות בפנקס בחירות [כרטיס בוחר] שקיבל או לא קיבל פלוני או אלמוני. אני יכול לייעץ למרכז המפלגה שלי, שיתכנס מחר ויטכס עצה לבחירות.

אם לא נקיים את הבחירות, תהיה תמונתנו כלפי העולם אחרת, וכן רמת [מעמד] משלחתנו באו״ם. לא נוכל לשבת שם בזכות אלא בחסד, ולא נוכל לתבוע זכותנו ובתוקף הראוי.

לאחר דיון הוחלט:

הבחירות יתקיימו בהקדם האפשרי ומטילים על ראש הממשלה, שר המשפטים ושר הפנים להביא לישיבה הקרובה של הממשלה הצעה של תוכנית בחירות. שלושת השרים יזדמנו עם הוועדה לענייני הבחירות של המועצה [הזמנית].

הערות: