130. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - שיחה עם ועד מעפילי "דריין" - 10/5/1942
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  130. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - שיחה עם ועד מעפילי "דריין" - 10/5/1942

130

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

10/5/1942

שיחה עם ועד מעפילי "דריין"

 

שאלות מדיניות

 

משה שרתוק: החברים קראו בעיתונות על ביקורי בעתלית [ב-7 במאי]. לביקור קדמה דרישה נמרצת מצד המעפילים [לשחררם]. במחנה גבר נחשול המתיחות והעצבנות, וכל הסברה [שלי] על ההבדל בין דכאו ומחנה ריכוז בארץ-ישראל מרגיזה יותר מאשר מרגיעה.

היתה לי שם ישיבה ממושכת עם ועד המעפילים. אגב, בפעם זו ביקשו ממני לדבר עברית. מסרתי להם דוח על הפעולות בעניינם באמריקה, באנגליה ובירושלים. ניתחתי לפניהם את המצב והגעתי לידי מסקנה שיש תקווה לשחרורם. הראיתי להם על מקרים רבים של הוצאת ילדים וגם מבוגרים לפי דרישת הצבא, ופירוש הדבר שנפרצה הטבעת.

ידוע לנו גם שהנציב העליון דן בלונדון בעניין זה. כן הושמעו בפרלמנט שאלות ותשובות בעניין מעפילי ״דריין״. עד הזמן האחרון לא הציגו ידידינו שאלות בעניין זה, מחשש שמא יחזקו על-ידי כך את ידי הממשלה. גם הממשלה הודיעה שהעניין נמצא בדיון ויש תקווה גדולה לשחרור.

אומנם הרוחות נרגעו במקצת, אבל יחד עם זה אין הם מבינים למה אין אנו רוצים לתת להם רישיונות עלייה,[2] ואם מסיבות שונות אין אנו יכולים לפנות לממשלה בעניין זה, מדוע לא נאפשר להם לעשות זאת. לאחר דין-ודברים הסכמתי שעורך דין יבקר אצלם על מנת שיפנה לממשלה בשמם בדבר רישיונות עלייה עבורם.

עוד לפני כמה חודשים מסרתי להנהלה תוכנית לגיוס צעירים לצי לשמירה על תעלת סואץ. התנהל אז משא-ומתן בלתי רשמי ומוקדם. והנה לפני ימים אחדים קיבלתי מכתב מאת נציג הצי בארץ-ישראל, בו ביקש ממני לבקרו או לשלוח אליו את בא כוחי למען דון אם אפשר יהיה לגייס לצי אנשים לשמירה על החופים. כן הודה נציג הצי על עזרתנו לגיוס בעלי מקצוע בימייה. בהזדמנות ביקורי בעתלית ביקרתי גם אצל נציג הצי בחיפה. דרושים להם עכשיו אנשים רבים לתפקידי חוף: משמר, טיפול במוקשים, הגנת חופים ונמלים, הובלה וכו׳. אם יהיו בחורים כהלכה, יסכים הצי לקחתם לשירות באוניות ממש. משאלתם כרגע היא לאלף איש, והם מוכנים כבר עתה לקבל מאות אחדות.

בשיחה המוקדמת ובלתי רשמית מדובר היה רק על יהודים, אבל הם לא ידעו אז כי בעניינים אלה יש צורך לקבל הסכמת ממשלת ארץ-ישראל, בינתיים חלה התפתחות. ממשלת ארץ-ישראל הסכימה לגיוס ״ארץ-ישראלים״. הכוונה בעיקר ליהודים, אבל לא ידחו גם ערבים, הצגתי מייד דרישה שהיחידות תהיינה יהודיות וקיבלתי תשובה חיובית. כן ביקשתי שבמקרה שיהיו בפעולה אחת בריטים ויהודים, יש לעשות הכל למען מסור את הפעולה או ליחידה יהודית או ליחידה אחרת, נציג הצי הסכים לזה וכן הסכים למינוי סגנים וקצינים מתוך הפלוגה היהודית.

תקופת השירות היא לכל ימי המלחמה. מקום השירות - מזרח הים התיכון. נציג הימייה הודיע שהצעתו היא שתנאי השירות יהיו כמו למלחים בצי הבריטי. הרושם שלי היה שבדבר זה יש כבר הסכמת מפקד הצי. הוא הבטיח לפנות אלינו בכתב ולקבוע את התנאים לפיהם נתחיל את הגיוס לצי.

ביקרתי בהזדמנות זאת בבתי המלאכה של הצי, שם עובדים 30 צעירים שלנו, בוגרים של בתי הספר המקצועיים וחניכים בבתי חרושת. בדעת מפקדת הצי לקבל עוד עשרות אחדות של עובדים. מעניין היה לראות את בחורינו עובדים בתיקון אוניית משחית הנמצאת בחיפה ושנפגעה כנראה. האחראים לעבודתם מרוצים מאוד מהם ופי הקצין מלא תהילה. הקצין גם אמר שהבחורים לומדים הרבה בעבודה זו.

(ד"ר סנטור: מה מצב הגיוס בכללו?) - בחודש אפריל התגייסו 214 גברים, מספר שווה לזה של הערבים, ויש בזה משום התקדמות, כי בחודש הקודם היה מספר היהודים המתגייסים רק חצי ממספר הערבים.

(ד"ר שמורק: בפרלמנט נשאלו שאלות וניתנה תשובה שלא חל שינוי במדיניות הממשלה ביחס לארץ-ישראל. האם יש לנו ידיעות בעניין זה?) - אין לנו ידיעות. שאלתי את לונדון וטרם קיבלתי תשובה. לפי שיקול דעתי, ייתכן שהשאלות באו כתוצאה מחרדה בחוגנו שמא מתרקם משהו סביב ביקורו של הנציב העליון [בלונדון]. גרסה שנייה אומרת שהנציב מביא איתו הצעות חדשות ולכן אמרו שתהיינה התייעצויות עם באי כוח היהודים והערבים. לדעתי, הגרסה הראשונה היא הנכונה. השואל, לורד דייויס, ציוני ידוע והוא ודאי שאל אך ורק לפי הצעתנו-אנו.[3]

(קפלן: הוועד הפועל הציוני החליט להטיל על ההנהלה להשתדל להשיג הלוואה של 100,000 לא״י ובתוכה סכום ידוע לענייני הגיוס. היישוב בארץ טרם התעורר לפעולה, אבל תובעים מאיתנו את התחלתה) - היה לי רושם שיש הסכמה כללית ביחס להקצבה הנוספת לפעולת המחלקה המדינית - התקציב הרגיל בענייני הביטחון - ואני מצטער שטעיתי. מדברים על כך שהוצאות האימונים צריכות להיות על חשבון הממשלה, אבל עלינו לראות נכוחה. אם גם יתחילו האימונים [של הנוטרים] על חשבון הממשלה, הרי יעלו לנו בכסף רב. הנה, יש לנו נוטרים על חשבון הממשלה וסעיף זה של התקציב עולה לנו ב-15,000 לא״י לשנה וזה למרות העובדה שהנוטרים מקבלים את שכרם מהממשלה. אם עושים חשבון שכל נוטר עולה לנו לירה אחת לשנה, הרי זה סכום מינימלי שאין לוותר עליו.

אנו לא נוכל להפקיר אימונים אלה. אין גם ביטחון שהממשלה תיקח עליה את הוצאות הנסיעה, הוצאות למטבחים כשרים וכו'. הממשלה עוד טרם החליטה ונשאלת השאלה האם עלינו לחכות להחלטת הממשלה ולשבת לעת עתה בחיבוק ידיים. עלינו כבר עתה להחליט אם לעשות הכנות לאימונים, אחרת לא נשיג את המדריכים הנחוצים לכך בהגיע השעה.

מחלקת הגיוס מוציאה 10,000 לא״י לשנה. ייתכן שיעלה בידינו להפחית במקצת את ההוצאות, אבל הפחתות גדולות לא תהיינה. כל פעולת גיוס מצריכה הוצאות כסף. הנה, מוציאה עתה ההתיישבות העובדת 1,500 איש ואישה לגיוס. הם פזורים בכל קצווי הארץ. יש לאספם יחד, לכל הפחות ליום אחד, למען קבוע מי ילך לצבא ומי לנוטרות וכדומה. כל זה מחייב הוצאות. מכל הצדדים תובעים פעולה, אבל כשניגשים לפעולה - ופעולה מחייבת הוצאת כספים - מתחיל הדיון מחדש.

 

בדיון שהתנהל אחר-כך העיר הרב י״ל פישמן כי יש אולי אלפי צעירים המוכנים להתגייס לצבא אך נתקלים בקושי בתחום הכַּשרוּת. לאחר מאמצים שכנע מ״ש את שלטונות הצבא להפעיל מטבח כשר במחנה סרפנד, אך זה יעלה בכסף רב. החייל יצטרך להשתתף בכספו ב-500 מיל לחודש, והשתתפות הסוכנות היהודית צריכה להיות 1.5-1 לא״ לחודש. הרב פישמן ביקש שמהכספים שיופרשו לענייני הביטחון יוקצו 1.5-1 לא״י לחודש לאוכל כשר ל-1,000 איש.

 

הערות:


[1] סדר היום: 1. ידיעות ממהלך ישיבות ההנהלה; 2. שביתת המורים; 3. שאלות מדיניות; 4. ועידת ציוני ארצות-הברית; 5. תשובת ההנהלה להסתדרות הציונית בדרום-אפריקה; 6. מועצה חקלאית לשעת חירום.

[2] השלטונות הבריטים סירבו לנפק רישיונות עלייה לעולים ״בלתי חוקיים״.

[3] ב-6/5/1942 שאל לורד דייויס את שר המושבות בבית הלורדים, האם יוכל להתחייב כי שום הבטחה או התחייבות חדשה לגבי עתיד א״י לא תנוסח בלי התייעצות מוקדמת עם כל הגורמים המעורבים. השר קרנבורן השיב כי לא חל שום שינוי במדיניות הממשלה וכי השואל יכול להיות סמוך ובטוח כי שום התחייבות לגבי עתיד א״י לא תתקבל לפני התייעצות עם הערבים והיהודים כאחד. באותו יום שאל הציר דניאל ליאופולד ליפסון בבית הנבחרים איזה פעולה עומדת הממשלה לנקוט לגבי 800 מעפילים העצורים בעתלית. הצירה אלינור רתבון תבעה מן הממשלה להבטיח כי אין כל כוונה לאלץ את המעפילים העצורים בעתלית להמשיך לנדוד מחוץ לא״י וטענה כי בנושא זה רווחות ״שמועות מרגיזות״. סגן שר המושבות פרקינסון השיב כי הנושא נתון בדיונים ואין ביכולתו למסור הודעה.

 

העתקת קישור