108

תזכיר אל גנרל קלוד אוקינלק, המפקדה, קהיר

17/4/1942

 (אנגלית)

אם תיכָּבש ארץ-ישראל בידי הנאצים

 

גנרל אוקינלק יקר,

 

1. הצטערתי על שנבצר ממך להתראות עמי בימי ביקורי האחרון בקהיר,[1] אבל אני יכול לשער עד מה היית טרוד באותם ימים. אני שמח אפוא להיענות להצעתך האדיבה לנסח את מחשבותי בכתב.[2]

2. הנושא שהיה בדעתי להעלות לפניך הוא ההשתתפות היהודית בהגנת ארץ-ישראל במקרה שתאוים ישירות. בטרם אעלה הצעות ממשיות, רואה אני צורך להדגיש כמה שיקולים כלליים מהותיים.

3. אין שמץ ספק, כי אם תיכָּבש ארץ-ישראל בידי הנאצים, תיגָזר על יהודי ארץ זאת לא פחות מאשר כליה מוחלטת. השמדת הגזע היהודי היא עיקר יסודי בתורה הנאצית. הדוחות המוסמכים שנתפרסמו באחרונה[3] מלמדים כי מדיניות זאת מבוצעת באכזריות לא-תתואר. מאות אלפי יהודים נספו בפולין, בארצות הבלקן, ברומניה ובאזורים ברוסיה שנכבשו בידי הפולשים, כתוצאה מהוצאות-להורג המוניות, גירושים כפויים והתפשטות רעב ומחלות בגטאות ובמחנות ריכוז. יש לחשוש כי השמדה מהירה אף יותר תהיה מנת חלקם של היהודים בארץ-ישראל אם יהיו טרף לשליטת הנאצים. בחסלו את הבית הלאומי היהודי ישסף היטלר את וריד הצוואר של העם היהודי. יתר על כן, הוא יעניק מכוח זה פרס מיוחד במינו לאותם ערבים לאומיים, שעל תמיכתם הוא סומך בתוכניותיו להשיג שליטה במזרח התיכון, ואשר לבטח יסייעו לו בנפש חפצה במלאכת ההשמדה.

4. מובן מאליו, כי נושא ההישרדות היהודית בארץ-ישראל נראה מנקודת המבט היהודית אחרת משהוא נראה מנקודת המבט של האסטרטגיה הבריטית האימפריאלית. מבחינת האימפריה הבריטית תהיה התפנות מארץ-ישראל - אם היא תתברר אי-פעם כבלתי-נמנעת - לא יותר מאשר כישלון זמני במאבק העולמי, שתוצאותיו הסופיות אינן מוטלות בספק. מבחינת יהודי ארץ-ישראל תגזור התפנות זאת השמדה מיידית. בתקופת הביניים בין שתי מערכות הדרמה של המלחמה - איבודה של ארץ-ישראל וכיבושה מחדש - יעלה מפעלם של שלושה דורות של חלוצים יהודים בעשן.[4]

5. נסיבות מיוחדות אלה עושות את הגנת ארץ-ישראל לדבר שאין רציני וחמור ממנו. האחריות להגנה זו נופלת, כמובן, על ממשלת האימפריה, אבל, כפי שכבר הודגש חזור והדגש, למתן אפשרות ליהודים ליטול חלק מלא ככל האפשר בהגנה זו, שלגביהם היא עניין של חיים או מוות, נודעת חשיבות חיונית. הם תופשים אותה כזכות קדושה, וסבורים כי תרומתם לה עשויה להיות בעלת חשיבות יתרה. אבל, שוב, השאלה האם ובאיזו מידה יינתן להם לתרום להגנת ארצם, היא פועל-יוצא של אחריות הממשלה האימפריאלית.

6. הגיוס של יהודי ארץ-ישראל לצבא בממדים גדולים נראה חיוני גם במנותק מהשיקולים המיוחדים החלים עליהם מכוח היותם יהודים. את מעמדם של הבריטים במזרח התיכון, ככל שמדובר בהשקפת רוב אוכלוסי הארץ, אפשר לתאר באופן הטוב ביותר כשיווי משקל רופף. לכל הצלחה בולטת של האויב בחזית לוב,

או להתקרבותו אל גבולות סוריה או ארץ-ישראל, נודעת השפעה מערערת על שיווי משקל הפכפך זה. במקרים שכאלה נופלת רוחם של מי שאפילו נחשבים לנאמנים שבקרב רוב זה של האוכלוסייה, ואילו הנמנים עם המחנה האחר יהיו נכונים להתחבר בגלוי או בסתר עם האויב. מן הדין לראות בבירור את אירועי אשתקד בעיראק[5] כמצביעים על העתיד לבוא. במצבי חירום שכאלה ייוותרו יהודי ארץ-ישראל כגורם היחיד שאפשר לסמוך עליו לחלוטין, ולו רק מפני שהם עלולים לאבד כל מה שיש להם, ומפני שהם יילחמו בגבם אל הקיר.

7. בדוחות מוסמכים מן הזמן האחרון על סיבות תבוסתן של בעלות הברית באיי הודו ההולנדית, הוסבר כי באותם שטחים עצומים, המשתרעים על פני שטח שווה בממדיו לשטח שבין מערב אירלנד והמפרץ הפרסי, מנתה האוכלוסייה שעליה ניתן לסמוך לחלוטין לא יותר מאשר רבע מיליון נפש. המצב בארץ-ישראל, בהשוואה, טוב הרבה יותר. בארץ זו, שגודלה כגודל ווילס, יושבים היום למעלה מחצי מיליון יהודים. אם הללו יגויסו ביעילות, עשויה נחישותם להפוך ארץ קטנה זו לתרמופילאי[6] של ממש.

8. לאור הנסיבות הללו מובאות בזה ההצעות שלהלן. הן נחלקות לשני סעיפים:

א. גיוס לצבא.

ב. אימון אזרחים וארגונם לתפקידי ״משמר המולדת״ [[7]. [Home Guard

9. ככל שמדובר בשירות צבאי, יש להדגיש כי שום מתכונת של גיוס לא תחולל תגובה נלהבת ודרגה גבוהה כל כך של יעילות כפי שתחולל הקמת כוח לוחם יהודי. העובדה שתוכנית זו נפסלה, בעיקר בשל שיקולים מדיניים, גרמה אכזבה מרה ויצרה תחושת תסכול בקרב יהודי ארץ-ישראל. אבל היו אשר היו החששות שעמדו בעבר לנגד השלטונות הבריטיים בסוגיה זו, אל להם להטיל משקלם בשעה שנדרשת תרומתו של כל אדם נאמן להדיפת פלישת אויב למזרח התיכון. דעתנו השקולה - מקץ שנתיים של מאמצים עזים, שהושקעו בגיוס יהודי ארץ-ישראל ליחידות שונות של הצבא הבריטי - היא שהקמת כוח יהודי היא הדרך היעילה והמהירה ביותר להשגת התגייסות נרחבת ומלאה של יהודים.888

10. בינתיים, עד שיישקל מחדש עניין יסודי זה [למעשה, שדרוג פלוגות ״באפס״ ליחידות לוחמות וצירופן לגדודים], שאנו חוזרים וקוראים למימושו במלוא התוקף, יש להקדיש שימת-לב מיידית למה שניתן לעשות כדי להשיג תוצאות מרביות במסגרת הקיימת של התגייסות. היחידה שהוקמה לשם הגנת ארץ-ישראל היא ה״באפס״ הארץ-ישראלי. בשלב הנוכחי יש תשע פלוגות יהודיות של הבאפס הארץ-ישראלי והאחרונה נתונה בתהליך התהוות. הסוכנות היהודית נוקטת עכשיו מאמצים רבים לזירוז הגיוס לצבא בכלל ול״באפס״ הארץ-ישראלי בפרט. תחילה ציפינו שהקמת ה״באפס״ הארץ-ישראלי תעניק ליהודי ארץ-ישראל אפשרות להצטרף ליחידות לוחמות בפועל, אולם דומה שתקווה זו לא נתממשה וה״באפס״ הארץ-ישראלי איבדו הרבה ממשיכתם הראשונית. עיקר התלונות המגיעות אלינו מכל הפלוגות הוא שתפקידיהן סטטיים לחלוטין ותוכנית האימונים שלהן מיושנת וקלושה. בקרב הפלוגות גוברת והולכת התחושה שאין שום כוונה לשתפן בלחימה של ממש במקרה שיתעורר בה צורך בתוך ארץ-ישראל או על גבולותיה. הרגשה זו, כמובן, הורסת את המורל בפלוגות הקיימות ושמה לאל את הסיכויים להתגייסות נוספת. משום כך חיוני שתוכנית האימונים של ה״באפס״ הארץ-ישראלי תתוקן ותיערך מחדש על בסיס עדכני, שהפלוגות יתנסו בנשק חדיש ובטקטיקה חדישה, וככל שיינָתן יונהג מחזור של תקופות תעסוקה בשמירה סטטית ושל תקופות אימוני שדה ותמרונים.

11. המצב הנוכחי של ה״באפס״ הוא מעין מעגל קסמים.

מצד אחד נאמר לנו, שהפלוגות עסוקות בתפקידים סטטיים ומשום שהן מעטות מדי לא ניתן לשחררן לאימונים מתקדמים.

מצד אחר אנו יודעים שההתגייסות ל״באפס״ קלושה אך ורק מפני שהפלוגות הקיימות ממלאות תפקידים סטטיים בלבד ואינן מתאמנות לשם הכשרתן ליחידות לוחמות. בכל הבעיה הזאת דנתי עם גנרל מק-קונל, וטענתי לפניו כי יש לנקוט צעדים כדי לשבור את מעגל הקסמים משני הקצוות:

הסוכנות היהודית תעשה כמיטב יכולתה לזירוז ההתגייסות ל״באפס״ חרף חוסר הפופולריות שלהם בהווה:

הצבא, מצדו, חייב לנקוט צעדים מיידיים להעלאת ערכן של יחידות ה״באפס״ ככוח לוחם של ממש חרף מספרן המוגבל.

12. אולם שיפור משטר האימונים לא יפתור את הבעיה כולה. כל עוד מתקיים מצב שבו פלוגות ה״באפס״ פועלות בנפרד, אין מנוס ממוגבלות ערכן ככוח רגלים.

אנו סבורים כי חיוני שהפלוגות הקיימות יצורפו יחד לגדודים, וכי יוקמו גדודים נוספים ממין זה. אנו מודעים לכך שהדבר יחייב הספקת ציוד נוסף, אולם אנו מתקשים להבין מדוע אין הצבא מסוגל לספקם. אנו מניחים כי בעקבות תקדים מן הזמן האחרון, ניתן להפוך כמה מיחידות החפרים היהודיות ליחידות רגלים וכי את מחלקות התובלה של הגדודים יהיה אפשר להקים מיחידות התובלה היהודיות (.[8].(r.a.s.c לאור המצבה הנוכחית, ומעל לכל, לאור התנופה שתעניק הקמת הגדודים להתגייסות נוספת, אנו סבורים כי יהיה אפשר להקים לפחות עשרה גדודים, שימנו 1,000 איש כל אחד.

13. רצוני להוסיף, כי עד כה גייסנו הרבה מעל 11,000 איש לשירות צבאי ישיר. כ-1,400 מבין אלה נפלו בשבי ביוון,[9] ורוב הנותרים משרתים בחיל האוויר המלכותי ובתובלה וביחידות טכניות אחרות, וככל הנראה לא יהיו זמינים לתפקידי חיל רגלים. אנו מניחים גם כי ההתגייסות ליחידות התובלה וליחידות הטכניות תימשך.

14. עתה הגיע העת לדון בבעיה החשובה של הפעלת האוכלוסייה היהודית האזרחית להגנת הארץ. יש לדעת כי מספר ניכר מאוד של גברים בגיל צבא מועסקים עכשיו באופן מלא בחקלאות ובתעשיות חיוניות, וכי המחסור בכוח-אדם בעבודות בעלות חשיבות עליונה למאמץ המלחמתי ניכר יותר ויותר. דבר זה מגביל באורח בלתי-נמנע את ההתגייסות לשירות צבאי, אבל אין פירושו כי המאגר האזרחי הגדול, המונה רבבות רבות, צריך להישאר מבוזבז מבחינת צורכי ההגנה. עצם המיקום של היישובים היהודים בארץ-ישראל מציב אותם בעמדות אסטרטגיות נוחות להגשת סיוע יעיל נגד פלישה אווירית או ימית. מישור החוף כולו מעכו עד תל-אביב, ומעבר לו, מצוי רובו בידי יהודים, והוא הדין בעמק יזרעאל שלאורכו נמתחים צינור הנפט חיפה-מוצול ומסילת הברזל מחיפה לדמשק. זה המצב גם בגבולות הצפוני-מזרחי והצפוני מערבי של הגליל העליון. כל האזורים החיוניים הללו משובצים בכפרים ובעיירות יהודיים ומאוכלסים בתושבים בכושר גופני מלא, המכירים את הארץ ואשר במאורעות האחרונים למדו להתגונן ולהילחם בכנופיות גרילה.[10]

15. מסגרת מתאימה לאימון ולארגון אזרחים יהודים לתפקידי משמר לאומי כבר קיימת למעשה במשטרת היישובים העבריים, וביחידות המילואים שלה של השוטרים המיוחדים.[11] הקמת ״משמר המולדת״ בארץ-ישראל במתכונת המקובלת בבריטניה עלולה להיות הרת בעיות בין-גזעיות, אולם משטרת היישובים העבריים היא ארגון הקיים זה למעלה משש שנים ונחשב בעיני ערבים ויהודים כאחד כחלק בלתי נפרד ממערכת ההגנה של הארץ. הרחבתו של גוף זה כדי לעמוד בצורכי הזמן הנוכחי, וזירוז תוכנית האימונים שלו, אינם חייבים אפוא לעורר קושי מדיני כלשהו, ואילו גמישותו וכושר הסתגלותו לבטח ימלאו את צורכי השעה, וניסיון העבר שלו בשיתוף פעולה ישיר עם הצבא יערוב לתפקודו הנאות.

16. המצבה הפעילה הנוכחית של משטרת היישובים העבריים היא רק 2,600 איש. כל אלה משרתים שירות מלא, לכולם רובים ושכרם משולם בידי הממשלה. מספר השוטרים המיוחדים הוא כ-15,000. אנשים אלה, העובדים כל אחד בתחומו הרגיל, רובם ביישובים חקלאיים, הושבעו כיאות והוסמכו לשאת רובים בשעת צורך. הכוח כולו אמור להיות מאומן היטב בשימוש ברובים ובמקלעי ״לואיס״, אבל אימונם של השוטרים המיוחדים נשא עד כה אופי אקראי למדי. נהיר לנו כי משטרת היישובים העבריים והשוטרים המיוחדים כבר נחשבים בעיני השלטונות כעתודת תגבורת לצבא לשעת חירום רצינית. באחרונה ביצעה משטרת היישובים העבריים כמה תמרונים מורכבים למדי, שנועדו לאמן את אנשיה בלחימה בצנחנים ובהגנת קווי תקשורת עורפיים נגד כוחות מוצנחים. יש לצפות בבירור, כי אם אכן יבוצע ניסיון פלישה לארץ-ישראל, יתחוללו באותו זמן פעולות אלימות בתוך הארץ וכי היישובים היהודים ישמשו אז מטרות ראשונות לתקיפה. במצב שכזה יועסק חלק ניכר ממשטרת היישובים העבריים בהגנה מקומית, אבל ההגנה הנייחת של היישובים והלחימה בצנחנים וב״גיס החמישי״ על-ידי יחידות ניידות תעורר בעיה מיוחדת. אם יינתנו האימונים הדרושים למשטרת היישובים העבריים ואם כוח זה יוגדל במידה ניכרת, הוא יהווה בבירור תוספת רבת-ערך לכוחות הצבא בביצוע פעולות נרחבות.

17. הצעותינו בסעיף זה הן כלהלן:

א. הרחבה הדרגתית של כוח השוטרים המיוחדים עד למצבה של 50,000.

ב. הנהגת תוכנית אימונים בקנה מידה נרחב, לרבות קורסים מיוחדים לסמלים ושיגור הדרגתי של קבוצות שוטרים מיוחדים למחנות לתקופות של אימון אינטנסיבי.

ג. הצבת כל הכוח תחת פיקוד צבאי ומינוי סגל צבאי, הבקיא בטקטיקה חדישה, לפיקוח על האימונים.

ד. הכנת עתודה מספקת של רובים, מקלעים, מרגמות, רימונים, רובים אנטי-טנקיים וכלי נשק אחרים לשם חלוקה לכוח בשעת חירום.

 

עלי להתנצל על שפניתי אליך בתזכיר ארוך כל כך בשעה שאתה עמוס בעניינים בעלי חשיבות עליונה. אולם ברי לי כי תעריך נכונה את הדאגה הטורדת אותנו ואת האחריות הרצינית ביותר הרובצת על מי שמופקדים על האינטרסים היהודיים בימים גורליים אלה. יש מספר עניינים, שלגביהם אפשר להוסיף פרטים בשיחה פנים-אל-פנים, ואין צורך לומר כי בחפץ לב אבוא לשם כך לקהיר אם תוכל להיוועד עמי.

הרשה לי לסיים מכתב זה בהדגשה חוזרת של משמעות הגנת ארץ-ישראל לגבינו. שום עם זולתנו לא יאבד כה הרבה אם תיכבש ארץ זו בידי האויב. שום עם זולתנו לא יילחם בנחישות שכזאת על הגנתה.[12]

 שלך בכנות,

מ. שרתוק

הערות: