[1] הידיעה כי ״מיחאי״ עוגנת באיסטנבול ועל סיפונה כ-1,400 גרמה לשר המושבות קרנבורן להנחות את שגרירות בריטניה בטורקיה למנוע החזרתה ללב ים או לרומניה, ולהציע לנציב העליון במברק בהול לאפשר את כניסת הפליטים לארץ-ישראל ולעוצרם בעתלית. כשהתברר כי בספינה 14 נוסעים בלבד הותר לה להפליג לא״י. ״מיחאי״ הגיעה לחיפה ב-7/5/1942 ונוסעיה הועברו לעתלית.

[2] ״אוקסיניה״ הפליגה מרומניה בראשית מרס 1942 ועל סיפונה 15 פליטים. הספינה עלתה על שרטון בחופי איזמיר, נוסעיה ניצלו והועברו לחוף.

[3] הפניות לא אותרו. בעקבותיהן נועד ב' לוקר ב-26/3/1942 עם שר המושבות קרנבורן והציע להניח לספינות פליטים המגיעות לטורקיה להמשיך בדרכן לא״י ולעצור את נוסעיהן עם הגיעם. למחרת, 27/3/1942, בתזכיר שהגיש לרה״מ צ׳רצ׳יל, הציע קרנבורן, כדי למנוע הישנות אסון ״סטרומה״, לא למנוע ספינות פליטים שיגיעו לים האגאי מלהגיע לא״י ולעצור שם את הנוסעים במחנות מעצר (ר' נספח 3). ב-28/3/1942 הגיש קרנבורן תזכיר באותו נושא לשר המלחמה ג׳יימס גריג (ר' נספח 4).