79

מכתב אל הסתדרות "הפועל המזרחי" בארץ-ישראל, י-ם[1]

 13/3/1942

תוכנית סיוע למשפחות המגויסים

 

א.נ.,

 

הנני לפנות אליכם בעניין הנוגע למצב משפחות המגויסים ולעתיד תנועת הגיוס.

ודאי ידוע לכם הסבל של משפחות המגויסים בשל התמיכה הזעומה שהן מקבלות מהשלטונות. בימים אלה חלה אומנם הגדלת-מה בתמיכה זו, אך ההוספה רחוקה מלהדביק את עליית יוקר החיים ואין בה שום פתרון לבעיה החריפה. יש לזכור, כי מהתמיכה הממשלתית נהנים רק נשים וילדים, אך לא הורים, אחים ואחיות צעירים ושאר התלויים בחייל.

הסוכנות היהודית, בעזרת ״הדסה״ באמריקה, מקציבה בקביעות סכומים מסוימים לתמיכה במשפחות המגויסים הנצרכות ביותר. מגבית ״מס חירום״, המוקדשת בעיקר לצורכי העזרה הסוציאלית הרגילה, מתנהלת השנה גם בסיסמת העזרה למשפחות החיילים ושליש מהכנסותיה מופרש למשרה זו. אמצעי ״מס חירום״ אפשרו לוועדה המיוחדת המטפלת בעזרה למשפחות (סניף הוועד הארצי למען החייל העברי) להגדיל את הקצבותיה ואת מספר הנהנים מהן, אך עדיין רחוקים האמצעים מלספק את הצרכים הדוחקים ביותר.

חוסר הדאגה המספקת למשפחות מדכא את רוחם של החיילים ונוטע בלבם הרגשת מרירות ועלבון כלפי היישוב. כן משמש מצב זה מכשול חמור להתפתחות תנועת ההתנדבות.

מתוך טיכוס עצה כנגד תקלה זו, הגיעה מחלקת הגיוס של הסוכנות היהודית לתוכנית של מגבית יישובית מיוחדת לעזרת משפחות החיילים. לפי התוכנית, צריכה המגבית להיות מכוונת להגדלה ניכרת של ההכנסות לטובת המשפחות האלו, להכנסת שיטה וקביעות בגיוס האמצעים ולהטלת העול על שדרות רחבות ביישוב למען ירגיש כל מי שאינו מתגייס בעצמו את החובה לתמוך במשפחת חברו שהתגייס.

בשורה הראשונה הוחלט לארגן את המגבית בקרב התעשייה העברית.

ואלה הם עיקרי התוכנית:

א) כל פועל בתעשייה יתרום בכל שנה ארבעה ימי עבודה נוספים על עבודתו הרגילה לטובת קרן משפחות המגויסים, ואילו נותן העבודה ישלם מצדו סכום שווה לשכר עבודת הפועל בעד ארבעת הימים העודפים.

ב) כיוון שטובת העניין מחייבת ריכוז התשלומים לקרן בידי נותן העבודה, נמצא שהוא ישלם תשלומי כפל בעד עבודתם הנוספת של פועליו. תשלום חלקו של נותן העבודה יהא לפי מכסת השכר היסודי באותם המפעלים שאין נהוגות בהם שעות עבודה נוספות, אך במקומות שהפועלים עובדים בהם שעות נוספות - ישלם נותן העבודה את חלקו לפי מכסת השכר המוגדלת הנחוצה לגבי שעות נוספות.

ג) בכל מקום שתנאי העבודה יאפשרו זאת, תסודר תרומת הפועל על-ידי עבודת שעתיים עודפות בשבוע. במקומות שאין סידור זה אפשרי בהם, תימָצאנה צורות אחרות, בהתאם למסיבות. אחת האפשרויות היא - קיצור החופשה השנתית. כן יש למצוא צורה מתאימה לשיתופם של פקידי התעשייה.

ד) ביצוע המגבית הוא עניין לשיתוף פעולה קבוע בין נותן העבודה וּועד פועלי המקום.

ה) עשרה אחוזים מההכנסות יופרשו לסיפוק צורכיהם התרבותיים והחברתיים של החיילים עצמם ויימסרו לוועד הארצי למען החייל העברי. שאר ההכנסות יוקדשו לצורכי משפחות החיילים ויימָסרו לוועדה הממונה על כך.

ו) מגבית מס חירום תתנהל כמקודם ושליש מהכנסותיה יופרש אף הוא לקרן משפחות החיילים. יוסדר תיאום בין המגבית החדשה לבין מס חירום.

ז) המגבית החדשה היא מפעל התעשייה ועובדיה למען החייל ומשפחתו. סיסמתה הקצרה תהא: התעשייה - לחייל! המגבית צריכה להתחיל ב-1 באפריל. לאחר שמפעל ״התעשייה לחייל״ ייגש לפעולה, תתחיל מחלקת הגיוס בפעולה מקבילה בקרב אנשים אחרים של המשק העברי.

הנני להודיעכם, כי השגנו כבר את הסכמת התאחדות בעלי התעשייה והסתדרות העובדים הכללית, למגבית זו. שני הארגונים הבטיחו את עזרתם המלאה לביצועה. הננו פונים אליכם בבקשה להצטרף לפעולה זו.

באותה בקשה הננו פונים ליתר ארגוני העובדים שמחוץ להסתדרות העובדים הכללית וכן למפעלי התעשייה שאינם נמנים על התאחדות בעלי התעשייה.

הואילו נא להודיענו בהקדם את עמדתכם. אם יש לכם מה להעיר על התוכנית - נשמח לברר עמכם את העניין. רצוי שהפעולה בקרב ארגונכם תתחיל בעת ובעונה אחת עם התחלת הפעולה בכללה, ועל כן הננו להציע לפניכם לתת מייד את ההוראות המתאימות לחבריכם במקומות העבודה השונים.

הננו מקווים נאמנה, שבהתאם ליחסכם החיובי למפעל הגיוס בכללו תעריכו את חשיבות המגבית החדשה ותתנו יד להבטחת הצלחתה. 

בכבוד רב,

משה שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית

הערות: