50

מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון, ירושלים

20/2/1942

 (אנגלית)

עליית הצלה

 

 אדוני,

 

1. אני מתכבד להתייחס להודעתך הטלפונית ביום ראשון, 15 בפברואר, שבו מסרת לי את החלטת הממשלה שלא להכניס לארץ-ישראל את הפליטים היהודים מרומניה, שהגיעו לאיסטנבול על סיפון ״סטרומה״, למעט ילדים בקבוצת גיל מסוימת. מהודעתך הבנתי, כי לבד משאלת הביטחון אין באפשרותה של הממשלה להביא בחשבון כניסת הנוסעים כולם, ככל הנראה עקב קשיי הספקה לארץ-ישראל בתקופה הנוכחית, ואילו את משימת ברירתו של חלק אחד בלבד של הנוסעים לכניסה היא רואה כמטרידה ולמעשה כבלתי-אפשרית.

2. בעוד שהסוכנות היהודית מעריכה מאוד את האפשרות שהוענקה להכנסת הילדים, אין היא יכולה להשלים עם הפקרת הנוסעים הבוגרים לגורלם. בשאלת הביטחון, הובאו הבהרות מפורטות במכתבי הרשמי למחצה מ-13 בפברואר. אשר לבעיית האספקה, הסוכנות היהודית אינה יכולה להסכים כי זו תוחמר באורח ניכר מכוח הכנסת 700 פליטים לארץ. רוב האנשים הללו יבואו לארץ-ישראל לא רק כצרכנים, אלא גם כיצרנים בענפי החקלאות והתעשייה, ולפיכך, מבחינת העול המוסף של צריכה, מדובר לכל היותר ב-300-200 נפש. אשר לקבוצה זו, היישוב היהודי בארץ-ישראל בכללותו, וכל עיר וכפר יהודים באורח פרטני, יהיו נכונים ביותר לצמצם את מכסתם כדי לאפשר את הזנת הפליטים הללו.

3. אשר לתהליך הברירה, ככל שהוא עשוי לגרום תסכול, הסוכנות היהודית נכונה בהחלט לקבל על עצמה משימה זו כדי להציל ולו חלק של הנוסעים ממוות בטוח ברעב, במחלות, בטביעה, או בהסגרה לידי האויב. הסוכנות היהודית אינה יכולה להסכים כי אי-אפשר להכניס את הנוסעים כולם, אבל אם הממשלה קובעת שהדבר אינו בא בחשבון, אין היא יכולה להבין מדוע לא ניתן להציל לפחות חלק. אשר לבעיית הברירה, הסוכנות היהודית מבקשת לטעון כי יש בארץ-ישראל מספר ניכר של אנשים מקרב ראשי המוסדות היהודים ומנהיגים של ארגונים יהודיים וציוניים ברומניה - בנוסף לקרובי משפחה של הפליטים שבהם מדובר - שיהיה ביכולתם לערוב מכוח היכרות אישית למהימנותם של רבים מאוד מבין הנוסעים.

4. בסיכומו של דבר, נבצר מאיתנו להבין, כי יהודים שנמלטו מהזוועות שנפלו בגורל יהדות רומניה, יופקרו לכליה ותימָנע מהם האפשרות היחידה של הצלה, בייחוד לאחר ששערי ארץ זו נפתחו, בצדק, לפני מספר ניכר של פליטים לא-יהודים משטחי אויב כדי להעניק להם מקלט.

5. הסוכנות היהודית פונה בזה לממשלה בבקשה דחופה ביותר לשקול מחדש את כל פרשת נוסעי ״סטרומה״ לאור הדברים שהועלו פה.[1] 

בכבוד רב,

מ. שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית

 

 הערות: