40

מכתב אל ועד המתנדבים, ליד מחלקת הגיוס, תל-אביב

 13/2/1942

שירות לאומי לנוער

 

ח.נ.

 

התפלאתי בהיוודע לי מהנהלת הגימנסיה ״הרצליה״ על הפעולה שהתחלתם בה בקרב תלמידי המחלקה השמינית של בתי הספר התיכוניים. לדברי הנהלת ״הרצליה״ מכוונת פעולתכם לעורר את התלמידים המתבגרים השנה להתנדב לצבא. ממקורות אחרים שמעתי שאינכם מצטמצמים בקריאה לגיוס אלא מעוררים את התלמידים לשירות לאומי בצורות שונות - אם לעבודה חקלאית או להגנה ולנוטרות או לגיוס.

גם בהנחה שהגרסה השנייה היא הנכונה, עלי לציין את פעולתכם כבלתי מוסמכת. פנייתכם לתלמידים מתקבלת על-ידיהם עצמם, על-ידי הוריהם ועל-ידי הנהלת בתי הספר כפנייה הבאה מצד הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. והנה לא רק שמוסדות אלה לא החליטו על תעמולה כזו ולא אישרוה, אלא שיטתם מתנגדת בפירוש לתעמולת גיוס בקרב צעירים שלא הגיעו לגיל העשרים.

יש להבין, כי גם כשהקריאה לגיוס יוצאת כרוכה בקריאה להכשרה חקלאית או להשתתפות פעילה בשירות הביטחון הפנימי, כיוון שהדברים נשמעים מפי חייל ממילא מופיעה כאן הקריאה לגיוס כתביעה העיקרית ואילו שאר המצוות עושות רושם של דבר מה טפל.

אשר לעצם התעמולה להכשרה חקלאית או לנוטרות, אין זו יכולה להיות מעניינה של משלחת החיילים שתפקידה תעמולת גיוס ותו לא. ומכל מקום, אין משלחת החיילים או ועד המתנדבים יכולים להחליט על דעת עצמם לגשת לתעמולה כזו בקרב תלמידי בתי הספר, באשר פעולות אלו - הכשרה חקלאית והשתתפות בשורות הביטחון הפנימי - נתונה בסמכותם של מוסדות אחרים.[1]

שאלת כניסתם של בני המחזורים המתבגרים השנה לשירות לאומי בצורות שונות עומדת כיום על סדר יומם של המוסדות המרכזיים, ויש להימנע מכל פעולה נפרדת וארעית בתחום זה, העלולה לסבך את המוסדות המרכזיים על כורחם בסתירות ובניגודים פנימיים וליצור מבוכה בקרב התלמידים והוריהם. עלי לבקשכם, אפוא, לא להמשיך בפעולה שהתחלתם בה ולברר לנו תחילה את השקפתכם.

בכבוד רב,

מ. שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית[2]

הערות: