[1] ראובן שָרִי (שרייבמן) - מזכיר מועצת פועלי ירושלים. לימים ח"כ (מפא"י).

[2] רעיית ברגר, פקיד בכיר בסוכנות.

[3] שולמית שפיר - פסנתרנית. "ילדת פלא" ישראלית שהשתקעה באנגליה. ר' עליה ביומ"א, עמ'

2039.

[4] שולמית שפיר - פסנתרנית. "ילדת פלא" ישראלית שהשתקעה באנגליה. ר' עליה ביומ"א, עמ'

2039.

[5] תחיה גלבוע, חברת אפיקים - בת יוסף ושרה עזריהו, דודת צ"ש.

[6] "ועדה סוקרת, המורכבת מנציגי הצבא, המשטרה ומחלקת העבודות הציבוריות, בנשיאותו של סגן מושל מחוז י-ם, יצאה לאמוד את הנזק שנגרם לבניין הסוכנות" ("דבר", 5.7.1946), על ועדה זו הוטל לאמוד את נזקי החיפושים ביישובים.

[7] ב-1.7.1946 התכנסו יחד מליאת הוועד הלאומי, הווהפ"צ ונציגי הרשויות המקומיות לאסיפה בירושלים, באולם בית-החלוצות, שדנה בתגובת היישוב לאירועי "השבת השחורה". את גילוי-הדעת, שנתקבל בישיבה זו פה אחד, בקימה ובשירת "התקווה", הוחלט שלא לפרסם, קרוב לוודאי מפני שכלל החלטה סודית על אי-שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות העבריות עם זרועות מימשל המנדט (זאת בניגוד לדעתו של ראש עיריית ת"א ישראל רוקח). נשיא הסוכנות היהודית ד"ר ח' וייצמן, שלא נכח באסיפה עקב מחלתו, שלח איגרת עידוד בידי רעייתו ובה ביקש -

שלא תתקבלנה באסיפה החלטות מכריעות לפני שיגיעו לארץ חברי הנה"ס מאמריקה. וייצמן קורא את היישוב לעמידה אמיצה בלי לתת לייאוש להשתרר. יש חילוקי-דעות בדבר הצעדים הדרושים, אך אין פירוד לבבות ("דבר", 2.7.1946).

ההחלטה בדבר אי-שיתוף לא הוצאה לפועל, שכן התחוור שניזקה מרובה על תועלתה: "האלטרנטיבה [למדיניות המרי האלים] שנתקבלה בהחלטה ב-1 ביולי בדבר אי-שיתוף פעולה עם הממשלה, עתידה הייתה להירשם ככישלון חרוץ" (הלר-שבש"ח, עמ' 23), ור' להלן מכתב 83, הע' 2.

ההשהיה שעליה קובלת צ"ש באה אל קיצה כעבור ארבעה ימים - ר' מכתב 16, הע' 15.

[8] ד"ר אמיל שמורק (1953-1886). חבר הנה"ס בי-ם וראש המח' למסחר ותעשייה. מראשי "הציונים הכלליים".

[9] הרי סַקֶר (1971-1881). ממנהיגי התנועה הציונות באנגליה. חבר הוועדה הפוליטית של הסוכנות בלונדון. יועץ משפטי להסתדרות הציונית. "הרי סקר, חבר הנה"ס, הגיע לארץ ביום ו'. מייד בא לרחובות ושוחח עם פרופסור וייצמן" ("דבר", 7.7.1946).

[10] ליאונרד שטיין (Stein) (1973-1887), משפטן והיסטוריון. נשיא "אגודת אחים" (Jewish-Anglo Association) בבריטניה. ב-1929-1920 מזכיר מדיני של ההסת' הציונית. נראה שעל כך שמעה צ"ש ב"קול ירושלים", "דבר" דיווח ב-7.7.1946:

לונדון (5). בהודעה לעיתונות בשם "אגודת אחים" מבטיח הנשיא ליאונרד שטיין את תמיכת האגודה הזאת לממשלה בפעולות ובאמצעים מצידה כשאפשר להוכיח שאין להימנע מהם למען הביטחון והסדר הציבורי בארץ. אבל יש להדגיש, שלמאסרים תהיה הצדקה אך ורק אם תינתן הוכחה שהיו סיבות מספיקות לחשוד באסירים שהיו מעורבים במעשי אלימות [...] "אגודת אחים" מסכימה לעיקרון שלא תהיה מדינה יהודית ולא מדינה ערבית בא"י. '"אגודתנו נמנעה כל הימים בכל העקביות מלהצטרף לדרישה הבלתי-נבונה להקמת מדינה יהודית".

[11] יוסף שפרינצק (1885 -1959) - יו"ר הווהפ"צ. חבר ההנהלה הציונית, מראשי מפלגת "הפועל הצעיר" וממייסדי מפא"י ומנהיגיה. היה מזכיר ההסתדרות. מתון בהשקפותיו המדיניות. לימים ראש מועצת המדינה הזמנית ויו"ר ראשון של הכנסת.

[12] פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני (1955-1880). אגרונום. ממתכנני ההתיישבות החקלאית בא"י. מייסד התחנה והמכון לחקר החקלאות ברחובות. היה מראשי מפלגת "הפועל הצעיר", נמנה עם קבוצת המתונים במפא"י.

[13] שאול אביגור (מאירוב) (1899 -1978). בא"י מ-1912. מראשוני קבוצת כנרת וחברה עד מותו. מראשי ה"הגנה" ומקימי שירות הידיעות (ש"י), והתע"ש שלה. עמד בראש המוסד לעלייה ב' ולימים בראש "נתיב", הגוף הממלכתי החשאי שפעל למען יהודי בריה"מ. במלחמת העצמאות פעל לימין ב"ג בהקמת משרד הביטחון ובריכוז מיבצעי הרכש באירופה. ספריו: עם דור ההגנה, א- ב; יוזם ועורך-על של סידרת כרכי סת"ה.

[14] משה נוֹבוֹמֵיסְקִי (1873 - 1961) - יוזם, מייסד ומנהל חברת האשלג בים המלח.

[15] שאול אביגור (מאירוב) (1899 -1978). בא"י מ-1912. מראשוני קבוצת כנרת וחברה עד מותו. מראשי ה"הגנה" ומקימי שירות הידיעות (ש"י), והתע"ש שלה. עמד בראש המוסד לעלייה ב' ולימים בראש "נתיב", הגוף הממלכתי החשאי שפעל למען יהודי בריה"מ. במלחמת העצמאות פעל לימין ב"ג בהקמת משרד הביטחון ובריכוז מיבצעי הרכש באירופה. ספריו: עם דור ההגנה, א- ב; יוזם ועורך-על של סידרת כרכי סת"ה.

[16] אתל אגרון. רעיית גרשון אגרון.

[17] ויקטור אברוּנין – (1981-1910). יליד ארה"ב. עלה ב-1938, התגייס לצבא הבריטי ב-1941. לאחר שיחרורו ב-1946 עבד כמהנדס בסוכנות.

[18] יהודית ביילין - עובדת המח' האנגלית של "קול ירושלים". רעיית הרי ביילין.

[19] צלינה סוקולוב - בת נחום סוקולוב, רופאה ומזכירתו של אביה ב-20 שנות חייו האחרונות בלונדון. אחותה - העיתונאית והעסקנית זוסיה-סופיה, רעיית המהנדס אלחנן צבי רצ'קובסקי. צ' ומ' שרת התגוררו זמן-מה בבית נ' סוקולוב בלונדון בשנות לימודיהם באנגליה (1925-1920).

[20] לולה הרמן. ידידת משפחה, רעיית ליאו הרמן, מזכ"ל "קרן היסוד" בי-ם.

[21] דוד (דוליק) הורוביץ (1979-1899). מנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות, ממייסדי תנועת ה"שומר-הצעיר" ומראשוני קיבוץ בית-אלפא. לימים נגיד בנק ישראל.

[22] טד לוריא - עיתונאי. עורך מישנה של פ"פ.

[23] דב תיבון (שטראובום). עובד מח' ההסברה בסוה"י, אחראי ל"פלקור" - שירות הידיעות של הסוה"י.

[24] אברהם ניסן (קצנלסון) (1886 -1956), רופא. חבר הנהלת הוועד הלאומי ומנהל מחלקת הבריאות שלו. לימים שגריר ישראל בשוודיה. הוא ורעייתו סימה, רופאה, ידידי משפחה.

[25] הרב משה אוסטרובסקי-המאירי. חבר הנהלת הוועד הלאומי מטעם "המזרחי". ביקר בלטרון ב-3.7.1946.

[26] מ"ש כתב מספר מכתבים מדי יום לאנשי המחלקה המדינית ולאישים שונים בהנהגת היישוב. יבול מכתביו מתקופת המעצר בלטרון הסתכם בכמה מאות (ר' על מכתבים אלה בהקדמה).

[27] הורי צפורה, פרידה ויהודה מאירוב, התיישבו ב-1937 בחולון (ז קריית-עבודה), ואירחו פעם בפעם את הנכדים. ב-1968, לאחר מותם, הוקדש הבית לעיריית חולון, שהקימה שם בית אמנים.

[28] יעקב (1927), בנם הבכור של משה וצפורה, ששירת ב"בבריגדה" (חי"ל), חזר באותם ימים עם יחידתו מבלגיה ושהה במחנה צריפין לקראת שיחרורו.

[29] הביטוי לקוח מ"שיר ערש" מאת שאול טשרניחובסקי: "אַל תיוואֵש, אַסִיר תקווה: עוד שִמְשֵנוּ יָעַל".

[30] רעיית ראובן שילוח (זסלני).