[1] סדר היום: שאלות מדיניות.

[2] מועד פרסום גילוי דעת על מטרות ההסתדרות הציונית, והדרישה להקמת מדינה יהודית אחרי המלחמה, נידונו בישיבה זו לקראת ישיבת הוועד הפועל הציוני (להלן: הוהפ״צ) המצומצם ב-6/1/1942. נושא זה כבר נידון בישיבת הוועד הפועל הציוני ב-10/9/1941 (אצ״מ S 25/1840), שם עמד מ״ש על הצורך בהכנת תוכנית מדינית שתדגיש את ההכרח בשליטה יהודית על העלייה, תגדיר את השיתוף הרצוי עם הערבים ותתייחס לתוכניות הפדרציה הערבית. ועדה שהקים הוהפ״צ המצומצם הטילה את ניסוח גילוי הדעת על המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (להלן: ממ״ד), ר' ישיבות הנה״ס 14/9/1941, 26/10/1941 (ישיבת אחה״צ).

את הדיון הנוכחי פתח יצחק גרינבוים (״הציונים הכלליים״, להלן: הצה״כ), שאמר בין השאר:

בינתיים הוכרז על ״הצ׳רטר האטלנטי״ [ר' הע' 3 להלן], ששמנו לא נזכר בו. הממשלות הולכות וקובעות את סדר העולם לאחר הניצחון, וכל זה מעיד שהמצב בעולם בָשֵל די צרכו גם בשביל פעולה מצדנו, ואסור לנו לשבת בחיבוק ידיים גם עתה. מחובתנו להביע גלויות את מטרתנו. חברינו בארה״ב קבעו [ב-19/6/1941] את מטרתנו במונח ״קהילייה״ (Commonwealth). אין הם נוקטים יותר במונח ״בית לאומי״. אגב, מונח זה הומצא על-ידי הרצל כדי לצאת ממבוכה, אבל למעשה אין איש יודע מה פירוש מונח זה, וטוב עשו החברים בארה״ב שסילקוהו הצדה והתחילו להשתמש במונח חדש, שיש לו תוכן באימפריה הבריטית. גם החברים בקנדה ובאפריקה הדרומית קיבלו את המונח ״קהילייה״.

ההנהלה שתקה עד עתה, אבל ד"ר וייצמן מדבר על מדינה יהודית, שרתוק בשיחותיו עם אנגליה ואחרים מדבר על שלטון יהודי בארץ וכדומה, פרופ' ברודצקי מדבר גלויות על מדינה. כל אחד מאיתנו, באסיפות ובהרצאות, גם הוא מדבר גלויות על מטרתנו - מדינה יהודית - אולם לא עשינו זאת רשמית כגוף. אני מבין את הנימוק לכך: לא להכביד, ולא להכריח את הממשלה להצהיר הצהרה נגדנו, אבל זהירות זו אינה נותנת יותר ולא כלום. הממשלה לא תיתן לערבים כבר יותר מאשר נתנה ב״ספר הלבן״ האחרון.

[3] ב-14/8/1941, בפגישתם על סיפון אוניית מלחמה באוקיינוס האטלנטי, ניסחו ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל ונשיא ארה״ב רוזוולט הצהרה משותפת שנודעה כ״האמנה האטלנטית״, ובה מנו שמונה עקרונות כבסיס לעולם דמוקרטי ושוחר שלום שייכון אחרי גמר המלחמה. הסוה״י פרסמה הצהרה על יחסה ל״אמנה״ ב-29/9/1941 (אצ״מ S 25/4728).