פתח דבר - יעקב שרת, שפרה קולת
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  פתח דבר - יעקב שרת, שפרה קולת


פתח דבר

יולי 2009

 יעקב שרת, שפרה קולת



עשרים ושלוש שנים מחייו הקדיש משה שרת[1] (1965-1894) לשלוש כהונותיו בסוכנות היהודית:

הוא היה עוזרו של ראש המחלקה המדינית חיים ארלוזורוב (1933-1931),

ראש המחלקה המדינית (1948-1933)

ולימים יו״ר ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית (1965-1961).

בשנים אלה הוציא מתחת ידו שפעת מסמכים - יומנים ומכתבים, תזכירים ודוחות - ונשא הרצאות ונאומים, המצטרפים יחדיו לאוצר בלום שאין ערוך לחשיבותו ההיסטורית.

לאחר מות משה שרת יזמה הנהלת הסוכנות היהודית הוצאה לאור של מבחר מתוך המסמכים הללו. כך, בשנים 1979-1968, יצאו לאור על-ידי ״הספרייה הציונית״ ו״עם עובד״, במשותף, חמשת כרכי יומן מדיני בעריכת אהוביה מלכין, אמנון סלע ואלי שאלתיאל. כרכים א'-ד' של הסדרה הוקדשו כל אחד למסמכי שנה אחת, החל מ-1936 וכלה ב-1939. כרך ה׳ - הקטן בחמשת כרכי הסדרה - הוקדש למסמכי שנתיים וחצי (ינואר 1940 - יוני 1942), ולא זו בלבד אלא שעם הבאת כרך ה׳ לדפוס נקטע מפעל יומן מדיני כמו לא הותיר אחריו משה שרת מסמכים מיוני 1942 עד מאי 1948, אז היה מראש המחלקה המדינית לשר החוץ הראשון של מדינת ישראל. עתה, מקץ שלושים שנה, מבקשת העמותה למורשת משה שרת לתקן את המעוות ולהשלים את המלאכה במספר כרכים, שהאחרון בהם יסתיים ב-14 במאי 1948.

בשל שיקולים ואילוצים למיניהם נקטו עורכי חמשת כרכי יומן מדיני מדיניות עריכה צמצמנית: הם פסחו כליל על כמה וכמה מסמכים בעלי ערך, אף השמיטו קטעים רבים מתוך המסמכים שהביאו לדפוס. מערכת העמותה למורשת משה שרת נקטה מדיניות ההדרה שונה: עם שלא ניתן להוציא לאור כרכים שיכילו את כל התבטאויות משה שרת בעל-פה ובכתב בשנים 1948-1942, יכילו כרכי הסדרה החדשה מבחר נרחב וייצוגי יותר, ומסמכיהם יובאו ללא השמטות. בשל נקיטת עיקרון זה לא יהיה לעתים מנוס מחזרה על אותם נושאים, אולם החזרות הללו אינן זהות ולא אחת הן מאירות אותו נושא מזוויות נוספות ומוסיפות מידע. זאת ועוד, השמטת קטעים נוטלת מן הקורא יכולת להעריך מכתב או נאום כנתינתם, כיצירות שלמות הבנויות נדבך על גבי נדבך; השמטות, ככל שהן באות לחסוך קריאת דברים שכביכול כבר נלמדו, מונעות בעד הלומד לעמוד על מלוא כישוריו של המחבר באקספוזיציה, בניתוח ובפולמוס - כפי שמאפשרת הבאת הדברים במלואם ללא התערבות חיצונית, והן גם עלולות לעורר בלב הקורא תהיות וסקרנות לגבי מה שנגרע ממנו.

המערכת נקטה מדיניות עריכה שונה גם בתחום מנגנון ההערות: כולן מובאות בתחתיות העמודים הרלוונטיים.

בשל השוני המובהק בין הסדרה הראשונה ובין ממשיכתה, קבעה העמותה למורשת משה שרת לסדרה המחודשת שם שונה: מאבק מדיני.

כרך מאבק מדיני א' מוקדש למסמכי חמשת החודשים ינואר-מאי 1942, שכן ראינו להתעלם מהמסמכים המעטים מתקופה זו, שבכרך יומן מדיני ה' הוקדשו להם 40 עמוד בלבד (מתוך 370 עמודי הכרך); בכרך הנוכחי, מאבק מדיני א', משתרעים מסמכי חמשת החודשים ינואר-מאי על פני 550 עמוד.

 

*

מן הראוי להצביע בפתח הדברים על עובדת היותו של משה שרת הבכיר במנהיגי היישוב בתקופה הנסקרת בכרך הנוכחי, שכן יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית דוד בן-גוריון נעדר מן הארץ ושהה בבריטניה ובארצות-הברית מ-28/7/1941 עד 2/10/1942. בתקופה סוערת זאת - שבה ריחף על היישוב איום בפלישת הצבא הגרמני מדרום מכיוון לוב ומצפון מכיוון קווקז; שבה נקלע למשבר מפעל ההתנדבות לצבא הבריטי - בבת עינו של משה שרת - ובה החל מפעל התגייסות האישה העברייה לצבא הבריטי; שבה אירעה הטרגדיה של טביעת ״סטרומה״ ונחשפו במלוא כיעורן הקשיחות ואטימות הלב של השלטונות הבריטיים לגורל פליטי החרב הנאצית שנמלטו בקליפות אגוז מחופי רומניה בתקווה להגיע לחוף מבטחים בארץ-ישראל; שבה נפתח פתח ליציאת יהודים אזרחי פולין מברית-המועצות לאיראן ומשם לארץ-ישראל, התחזקה המגמה הפרו-ערבית של ממשלת בריטניה וניסרו מחשבות על הקמת פדרציה ערבית במזרח התיכון - מילא משה שרת בתנופה את תפקידו הרם. כמנהגו, עסק משה שרת בדבקות וללא לאות בגדולות - ויעידו המסמכים המגוונים עד מאוד, המתנשאים שוב ושוב לשיאי ביטוי בפרשות שעמדו ברומו של עולם היישוב כאסון ״סטרומה״, מפעל ההתנדבות לצבא הבריטי והמאבק על זכות האישה להתנדב לצבא הבריטי כשווה לגבר - אך לא משך ידו מקטנות שזימן לו חולין היומיום.

עובדה נוספת שעל הקורא להיות מודע לה היא שבתקופה הנסקרת בכרך זה עדיין לא נתחוורה מדיניות ההשמדה הנאצית הטוטלית של העם היהודי בשטחי הכיבוש הגרמני. שאכן זו מדיניותה העקרונית והמעשית של גרמניה הנאצית נודע בבירור רק באוגוסט-ספטמבר 1942.

 

*

המבחר הרבגוני המובא בכרך זה יקלע את הקורא הישר אל תקופה רבת מתח, אתגר ועשייה בחיי היישוב, יצייר לפניו תמונה אמינה של אותם ימים מנקודת מבטו של המנהיג היישובי הבכיר, יציג את הקשת הרחבה של פעילותו ותחומי אחריותו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ואת עמידתו במבחן התלות המתסכלת בשלטון זר והמאבק במדיניותו המתנכרת, ובתוך כך ישפוך אור על אישיותו, על עקרונותיו המדיניים, החברתיים והמוסריים, על אוצר הדעת שלו ועל כישוריו בניתוח סוגיות ובהסברתן.

מאה וחמישים וחמשת המסמכים המובאים בכרך זה הם בבחינת לבנים חיוניות לבניין תולדות היישוב בחודשים ינואר-מאי 1942, אך כמובן שאין בהם די להצגת בניין זה. אנו רואים את תפקידנו כמסייעים בהקמתו.

 

*

כמה מסמכים בולטים, כגון נאומי משה שרת בוועד הפועל הציוני המצומצם (6/1/1942), בוועידה החמישית של הסתדרות העובדים הכללית (9/3/1942), ובמושב הוועדה לחקר הבעיה הערבית (12/3/1942) - ישרתו את הקורא גם כסקירה היסטורית של התקופה הישר מפי בעל הדבר.

 

*

נאומי משה שרת המועתקים מן הפרוטוקולים של הנהלת הסוכנות היהודית ושל מוסדות מפא״י והסתדרות העובדים הכללית, שלא נערכו על-ידו, לוטשו קלות פה ושם למען זרימוּת הקריאה, אך לא נערכו כדי להופכם מלשון דיבור לשפה כתובה. המסמכים בשפה האנגלית תורגמו בידי יעקב שרת.

רוב המסמכים הנזכרים בספר שמורים במקורם בארכיון הציוני המרכזי. העתקי כולם מצויים בארכיון העמותה למורשת משה שרת.

אנו ממליצים לפני הקוראים להיעזר במפתחות חמשת כרכי יומן מדיני כדי לעמוד על התייחסויות משה שרת לעניינים ולאישים שכבר נדרש להם בשנים קודמות. קוראים מעוניינים יוכלו לקרוא את כרכי יומן מדיני באתר העמותה למורשת משה שרת.

מידע בסיסי על אישים ועל ארגונים, הנזכרים בספר, מובא במסגרת ההערות מדי אזכור ראשון בגוף המסמכים. התשלוחים למקורות מובאים במקוצר ומפוענחים בנספח המקורות.

תודתנו נתונה לארכיון הציוני המרכזי, לארכיון מפלגת העבודה על-שם משה שרת, לארכיון העבודה על-שם פנחס לבון ולארכיון ה״הגנה״.

יעמדו על הברכה ד"ר פנחס עופר על סיועו בהבהרת סתומות ורנה שרת שסייעה בעריכה.

 

הערות:


[1] משה שרת עיברת את שם המשפחה הלועזי שרתוק לשרת ב-1949. בהערות הוא נזכר בראשי-תיבות מ״ש, או בשמו העברי, במסמכים המקוריים נשמר השם שרתוק.

 

העתקת קישור