יום ד',  25.9.1946,  ערב ראש השנה

משה אהובי,

לא ראיתי את ברל, לוועד הפועל לא ניגשתי, רק רדיו הבוקר שמעתי והוקל לי. "במסיבות הנוכחיות" יצאנו בכבוד.[1] פירושו - ישיבה ממושכת, אך נתאזר כוח וסוף ניצחוננו לבוא. כרגע איני מרחמת לא על וייצמן ולא על גולדמן. תפילה אחת בלבי - כי יהא לנו הכוח לעמוד בראש מורם עד הסוף!

אני מקווה שאתה כותב לי פרטים על ביקורו אצלכם.

שאול היה כאן אתמול. אגב, רוצה הייתי לדעת מה הוא כתב לך, הן קיבלת ממנו מכתב, לא כן?[2] בא אתמול בבוקר עם רות בתו לישיבת המרכז (או הוועדה הפוליטית), ומכיוון שברל נסע אליכם נדחתה הישיבה ונדחתה עד אשר הם נשארו ללון אצלנו. ממנו שמעתי על החלטת המפלגה, שנתקבלה אחר-כך גם בוועד הפועל.

הפעם אני שולחת פרחים בסידור אחד, לך ולדוד. וגם עוגה.

אין דבר, משה, אל ייאוש! עוד נחזיק מעמד!

ולבסוף שנה טובה!

להתראות בקרוב. וחזק!

בנשיקה,

צ.