מכתב 99 - שלום פואה - 31.8.1946
שם הספר  מאסר עם ניר ועיפרון
שם הפרק  מכתב 99 - שלום פואה - 31.8.1946
כותרת משנה  א-ן, שבת

 

                                                                                                        א-ן,  שבת,  31.8.1946

שלום פואה,

 

רצונך לדעת היכן חגגנו השנה את יום הולדתך? בלטרון! כיוון ששלחת עוגה, ובאותה שבת הביאה לי שֶרלי וייסגל בקבוקי יין שטרם נשתו, הוחלט ביני לבין דוד לערוך שמחה של מצווה. היו כל תושבי הצריף, שניים מראשי הצ"ח הסועדים איתנו על שולחן אחד[1] ואחדים מה"נוער" שבמחנה[2] (שלום לוין,[3] גרשון ריטוב[4] אליעזר המפורסם,[5] אחד צביקה[6] וג'מיל איש דמשק - שראינוהו מרביץ בחבריו שפת ערב בביקורנו האחרון באיֶלת[7]), וכן הרופא מיגור.

דוד הכריז ברבים, כי החגיגה היא לכבוד יום הולדתה של צפורה שרתוק, שמלאו לה אתמול ארבעים וחמש שנה! גרינבוים, ברוב גַלַנטיות, הרים כוס "לחיי הגב' שרתוק" ואני הצעתי לשתות לחיי כל המשפחות, הקיימות והעתידות לקום, בשים לב לצעירים שבחבורה. הכיבוד היה יין וקוניאק, עוגתך, שוקולד, תפוחים, ענבי מוסקט. העובדה המרכזית של המצב הייתה, כמובן, העוגה.

שלום בישר בהזדמנות זו את דבר העלייה להר הרוח (כנראה קרוב להר הרוחות)[8] ומיניה-וביה הציע לתרום עצים לנטיעה על שמך. מייד נאספו חתימות הזהב, אבל כאן התערבתי ברצינות ומנעתי.

כל הטקס נערך על מרפסת חדרם המשותף של דוד וגרינבוים, בין 11 ל-12 בצהרי שבת. שוחחנו על דא ועל הא והתבדחנו לא מעט. בין השאר סיפרתי איך בירכני וייוול[9] בפני קהל ועדה, בתחנת הרכבת של ירושלים, כשהתאספנו להיפרד מווֹקוֹפ,[10] להגנתה המוצלחת של טירת צבי, אשר גרשון ריטוב היה הגיבור בה. עכשיו שנינו כאן והכל כשורה. את רואה לאיזה פומבי זכית?

נשיקות לך לקראת המחצית השנייה.

 

מ.

[1] ד"ר זאב פון-וייזל ועו"ד יוסף שופמן.

[2] בנוסף לעצירי "השבת השחורה" היו עצורים בלטרון, באותה תקופה, שתי קבוצות של חברי ה"הגנה": קבוצת חיילים בצבא הבריטי, שנתפסו בהברחת נשק (ר' מכתב 32 הע' 5), וקבוצת אנשי פלמ"ח ("החוליה"), שחבריה נתפסו ב-30.1.1946 ליד איילת-השחר; הללו נעצרו במהלך חיפוש שנערך באוטובוס, שנמצא בו נשק, וישבו בלטרון כשנה (על פרשת "החוליה", שעסקה בקבלת פני שיירות מעפילי-יבשה מסוריה וליוויים אל יעדם בארץ, ר' ספרו של חיים גופר, בלילות חשוכי כוכבים).

[3] ר' מכתב 32 הע' 5.

[4] גרשון ריטוב - פעיל ה"הגנה" בחיפה. מפקד ה"הגנה" בטירת צבי בימי מאורעות 1936. מפקד מחלקה בפלמ"ח. נעצר בחיפה יום לאחר "השבת השחורה", הובא ללטרון והיה עצור 6 חודשים (ר' עדות ג' ריטוב, את"ה 178/28).

[5] אליעזר גולדברג (דיב). נהג בחיל האוויר הבריטי. נעצר בנהגו במכונית שהוברח בה נשק ל"הגנה", יחד עם שלום לוין (ר' מכתב 32 הע' 5; סת"ה ג, עמ' 274-5; מרדור, עמ'  139-133).

[6] צבי זמיר, איש ה"החוליה" (ר' הע' 2). לימים מפקד הגדוד ה-6 בפלמ"ח, אלוף בצה"ל וראש המוסד לתפקידים מיוחדים.

[7] גמליאל הררי. חבר "החוליה". נעצר עם צבי זמיר.

[8] הקמת היישוב נווה-אילן, בראש ההר שממערב לקריית-ענבים. הרכס הסמוך, ממערב לאבו-גוש, נקרא בפי הערבים "ג'בל אל-הווא" - הר הרוחות.

[9] לורד ארצ'יבלד פֶּרסיוול ווייוול (Wavel). בקיץ 1937 נתמנה מפקד חיל המצב הבריטי בא"י. מ"ש נועד עימו רבות בשנות מל"ע-2. בטקס הפרידה מהנציב העליון ווֹקוֹפ (Wouchope) ב-1.3.1938 -

הנפרדים נאלצו לחכות עד שעברה כל השורה והנציב נכנס למכוניתו. עודני ממתין, טפח מישהו על גבי. הסתובבתי ומצאתי עצמי פנים אל פנים עם המפקד העליון. "זו הייתה הופעה ראויה לציון, בהתיישבות הזאת ליד בית-שאן", כך אמר, "האנשים שלכם פעלו נפלא. האם יש ביניהם נפגעים?"  (יומ"מ ג, עמ' 61).

ולהלן:

שוטר נכנס לבית והביא מעטפה מעוטרת בכתר. כשפתחתי אותה מצאתי מכתב בכתב-יד, שנשלח על-ידי ווקופ מרמלה, כנראה ממש לפני שהמריא למצרים: "1.3.1938. שרתוק היקר לי, שורה אחרונה כדי לספר לך כמה מרוצה הייתי, כששמעתי זה עתה מפי ארצ'י ווייוול על ההגנה האמיצה והמוצלחת של היישוב ליד בית-שאן. [...] שלך, הממהר תמיד, ארתור ווקופ" (שם, עמ' 63, ור' גם  סת"ה ב, עמ' 869).

[10] סר ארתור גרנפל ווקופ (Wauchope Frenfell Arthur). הנציב העליון הבריטי הרביעי בא"י (1938-1931).

 
העתקת קישור