יום ב',  19.8.1946

פואה,

הפעם בקיצור שבנמרצים, כי אני כותב בבוקר ובעוד כ"מjצית השעה" נתראה. מכתבך מתמול נפלא! את בכל זאת חייבת תודה לגולדי שמספקת גירויים כה תדירים לחוש ההומור שלך!

לא נתכוונתי לשַדֵר לאנשי קפר'[יסין]. ניסחתי מה הקו שלי כלפיהם. שֶדֶר שלחתי ע"י ז"ש.[1] באמת תבררי אם נשלח ואם הגיע.

בספרים לביקורת אין לי צורך. רק לקריאה. לע"ע יש די. אבל רצוני בהזז ואשמח לקבל את החדש של י"ש.

אחת הסיבות להתנגדותו של ב' לביקורים הוא ביטחונו השטחי, שתקף אותו בשבוע האחרון, כי שחרורנו עניין של ימים ספורים. כל הזמן ניסיתי לצקת צוננים ועכשיו גם הוא נוכח שטעה בחשבונו.

[אין חתימה]