דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 25.10.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות - ירושלים, 25.10.1936

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                   ירושלים, 25.10.1936

 

"הוועדה המלכותית" עומדת כנראה להגיע לארץ ב-11 או ב-12 בנובמבר. ה"ה הורוביץ[1] ועליאש[2] עוררו את תשומת לבי לסכנה הנשקפת לנו מישיבות סגורות של הוועדה בלי השתתפות בא-כוחנו. [---] חברי ועדה כזאת בבריטניה יודעים את העניין שלפניהם ולא יתנו להוליך אותם שולל, מה שאין כן בארץ-ישראל. ענייני הארץ אינם נהירים להם, ואם ישבו רק חברי "הוועדה" עם העד עלולים הם לקבל רושם מוטעה באין איש בישיבות שיוכל לסתור את העדויות. הצעתם היא לדרוש את נוכחות בא-כוחנו בישיבות עם רשות להציג שאלות לעדים. השאלה מורכבת מאוד ונבקש מחברינו בלונדון שיציגוה לפני הממשלה. אינני מניח שיתנו לנו רשות להציג שאלות לעדים, אולם ייתכן שבחלק מהישיבות יאפשרו לבא-כוחנו להיות נוכח. אם ירשו לנו להיות נוכחים בישיבות, ודאי ירשו זאת גם לבאי-כוח הערבים. אולם סידור זה יכול להביא לנו יותר תועלת מאשר נזק.

ביום ו' נפגשנו בן-גוריון, ג'וזף ואני עם מר הריס, הפקיד הממונה מטעם הממשלה על עיבוד החומר בשביל "הוועדה המלכותית". הוא יהיה גם המקשר בין הממשלה ו"הוועדה". הצענו לו כי ימסור לנו אינפורמציה בשאלות מסוימות, כדי למנוע סתירות בחומר העובדתי ל"ועדה" מצד הממשלה ומצדנו. הוסכם שאנו נציג שאלות בכתב והוא ייתן לנו את האינפורמציה במידה שימצא לאפשרי. בן-גוריון שאל אם נוכל לבוא לידי הסכם עם הממשלה בנוגע לתוכניותיה לעתיד. התשובה הייתה שהממשלה אינה מגישה כל תוכנית וכל הצעה בשאלות אלה. הם מרצים רק על עובדות ומספרים ותו לא.

[---]

אין לנו עוד ידיעות רשמיות בנוגע ל"שדיול", אבל ידוע לנו שהקבינט הבריטי צריך לדון בסוף החודש אם העלייה תיפסק בימי ישיבות "הוועדה" או תימשך – בהתאם להודעת אורמסבי-גור בזמנו בפרלמנט. מובן, שהחלטת הממשלה בירושלים תלויה בהחלטה הפרינציפיונית של הקבינט הבריטי. גודל ה"שדיול" ייקָבע על-ידי הנציב. הנטייה היא כנראה לאשר "שדיול", אולם קטן מאוד.

[---]

 

הערות


[1]  שלום סלומון הורוביץ 1880–1950) – משפטן. נולד באנגליה. עלה לארץ ב-1923 והחל לעבוד כעורך-דין. היה היועץ המשפטי של רוב החברות הכלכליות הגדולות בארץ-ישראל בזמן המנדט. ב-1929, בזמן שחברי ההנהלה הציונית היו בציריך, נמנה עם חברי ההנהלה הזמנית והופיע בשמה בפני שלטונות המנדט. אחר כך הופיע בפני ועדת שאו כאחד הנציגים המשפטיים.

[2]  ד"ר מרדכי עליאש (1892–1950) – משפטן. ב-1917 היה בהנהלה הציונית בלונדון. היה המזכיר הראשון של "ועד הצירים" בתום מלחמת-העולם הראשונה. תושב ירושלים משנת 1919 ומגדולי עורכי-הדין בארץ. הופיע מטעם ההנהלה הציונית במשפטים בעקבות מאורעות 1921 ו-1929. ייצג את עמדת היהודים בפני "ועדת הכותל המערבי" הבינלאומית ב-1930. בזמן מלחמת-העולם השנייה יצא בשליחות המוסדות הלאומיים לתורכיה לטפל בהצלת יהודי אירופה. היה ציר ראשון של מדינת ישראל בלונדון.

 

העתקת קישור