מתוך יומן העבודה - ירושלים, 16.7.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 16.7.1936

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            ירושלים, 16.7.1936

 

 

[---]

גרינבוים המציא את המסקנות שהוכנו לפרסום כסיכום כינוס חברי הוועד הפועל הציוני בשאלות כלכלה. הבעתי דעתי נגד פרסומן, מפני שורה של סתירות פנימיות בניסוח:

מצד אחד, הכרזה כי השביתה לא ערערה את המשק העברי,

מצד שני, תיאור הנזקים של השביתה כדי לעורר את הציבור היהודי להכרת הצורך בקרן ביצרון – דבר שיעודד את הערבים.

וכן ביחס לממשלה: לעומת התביעות כלפיה – דרישה לציבור היהודי להעמיס על עצמו, בינתיים, את כל התביעות בלי לחכות לעזרת הממשלה. בדרך כלל מצאתי את המסקנות שטחיות ללא מיצוי הבעיות הכלכליות החמורות שאנו עומדים בפניהן כיום. הפרסום יכול לעורר ביקורת שאנו מחפים על המצב האמיתי, או שפשוט איננו יודעים אותו לאשורו. יותר בריא לא לפרסם.

רוקח מעיריית תל-אביב טילפן להודיע על מצב של מעגל קסמים שנוצר בקשר עם מחצבות מגדל צדק. הממשלה החליטה שאין לתת משמר בטרם ייסלל הכביש, אולם מחלקת עבודות ציבוריות דורשת פתיחת המחצבות לשם הספקת אבן לעצם סלילת הכביש. היהודים מסרבים לפתוח את המחצבות בלי משמר, וחוזר חלילה. הבטחתי לפנות מייד למזכירות הראשית.

כתבתי למילס בדרישת 300 רישיונות לפחות להמשך עליית הנוער מתוך 450 שביקשנו. בשיחה האחרונה הודיע מילס, כי הממשלה ראתה צורך להפסיק מתן רישיונות לעליית הנוער עד לפיתרונה העקרוני של שאלת עליית התלמידים בכלל. ברצון הממשלה לבטל את סעיף החוק, שעל-פיו נכנסים תלמידים לארץ בתורת עולים לישיבת קבע, ולקבוע במקומו מתן רישיונות זמניים אשר כוחם יפקע עם עזוב התלמידים את בית-האולפנה שלהם. באופן כזה, מי שיפסיק את לימודיו באמצע יצטרך לעזוב את הארץ, ואם יישאר יהיה בלתי-לגלי. יש להניח, מילס לא אמר זאת בפירוש, כי הגומרים יוכלו להירשם לישיבת קבע וינוכו מן ה"שדיול".

כתבתי למזכיר הראשי בעניין מחצבות מגדל צדק כפי שהבטחתי לרוקח.

כתבתי לקיש[1] על מצב הפעולה בעניין הכבישים והודיתי על עזרתו.

קיבלתי מד. הורוביץ תזכיר מפורט ומבוסס, גדוש מספרים, על תפקיד משק ההדר בקליטת העלייה – להוכיח שאין שאלת עתידו של משק זה מכרעת לגבי יכולת הקליטה במידה שמקובל לחשוב. הכנת תזכיר זה במשך ערב אחד מראה כישרון עבודה רב ושליטה למופת בבעיות הכלכליות של הארץ. העברתי את התזכיר אל ג'ונסון בציון שם מחברו.

אחר הצהריים אסיפת מי שהיו חברי ההנהלה. שוב מסרתי סקירה על המצב הפוליטי, שוב ויכוח ושוב תשובה. מטרת הפגישה הייתה לגייס את חברי ההנהלות הקודמות לפעולות בגולה בשליחות ההנהלה. רובם נענו.

כתבתי ארוכות ללוריא בלונדון על עניינים שוטפים.

בלילה נפגשתי עם אנשי ארגון ב' יחד עם ג'וזף. על הפרק: שירות האינפורמציה שלהם בירושלים. הם מוכנים להעמיד חומר לרשותנו ומבקשים שנשתתף בהוצאות. קיבלתי מהם תיק של חודש אחד לעיון.

 

הערות


[1]  פרדריק הרמן קיש – במלחמת-העולם הראשונה שירת במטכ"ל הבריטי בדרגת קולונל. ב-1922 נמסר לידיו ניהול המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית. ב-1923 נבחר להנהלה ושימש בתפקידו זה עד 1931. מאז דר בחיפה. במלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ועלה לדרגת בריגדיר-גנרל. נהרג בהתפוצצות מוקש בחזית צפון-אפריקה ב-1943.

 

העתקת קישור