מתוך יומן העבודה - ירושלים, 15.7.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 15.7.1936

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            ירושלים, 15.7.1936

 

 

קיבלנו ידיעה, כי תזכירי על הכבישים חולל מהפכה במחלקת העבודות הציבוריות. ההוראות מהנציב ירדו עליהם כשלג ביום קיץ. לנו היה ידוע עוד מקודם, כי במקום להחיש עבודות ולהרחיבן, נעשו שם סידורים, על-כל-פנים, הוראות מהגזברות, לעכב ולצמצם. מתברר שמפקד חיל האוויר תמך בתוקף בהצעותינו.

אולסוונגר וינובר[1] מדרום-אפריקה באו בשאלת הנסיעה להודו. היה בדעתנו לפנות ליהודי דרום-אפריקני אחד ששמו הרמן קלנבך ולבקש ממנו המלצות בשביל אולסוונגר אל ידידיו בהודו. ינובר בא להציע שאכתוב אל קלנבך ואדרוש ממנו שיקום וייסע להודו בעצמו יחד עם אולסוונגר.

קלנבך, שהוא בן שישים, לקח אחרי מלחמת הבורים חלק פעיל בהנהגת התנועה ההודית להשגת שיווי-זכויות בדרום-אפריקה בתור אחד מעוזריו ויועציו הקרובים ביותר של גנדי, שנתגלה אז לראשונה. שלושה או ארבעה יהודים עמדו אז לימין גנדי בראש התנועה ההודית וצעדו בראש התהלוכה שהלכה מיוהנסבורג לקייפטון (1,000 ק"מ). מן הקבוצה הזאת רק ק. נעשה אחרי המלחמה ציוני. הוא שמר במשך השנים על הידידות עם גנדי. הוא פופולרי מאוד בין ההודים בדרום-אפריקה ובעל קשרים אישיים חשובים בהודו עצמה.

לאחר שבר-כוכבא בירר את מידות הכביש בעמק חפר, ובעיקר את ההכרח לסלול את חלקת הביצה מנחל אלכסנדר צפונה, גם אם נוותר על הגשר, שלחתי אותו אל שוֹ, בעל תיק הכבישים במזכירות הראשית.

כעבור שעה טילפן פדסי, מנהל מחלקת העבודות הציבוריות (בפעם הראשונה זכינו שמנהל מחלקת העבודות הציבוריות יפנה לסוכנות לאחר שתמיד רדפנו אנו אחריו). הוא שולח את אחד ממהנדסיו לראות את כביש הצפון בעמק חפר, ובקשתו שאשלח איש מצדי להיפגש איתו שם (זו הייתה הצעת מאירוביץ לשו). איש אחר יישלח לתל-אביב לראות את המכונה של המשרד הקבלני.

וילנסקי[2] טילפן מקהיר. הסורים דורשים תשובה על הצעותיהם. בהתאם להוראה שקיבל מבן-גוריון דרש מהם לשאול בארץ-ישראל אם האיש העיקרי כאן [הכוונה למופתי חאג' אמין אל-חוסייני] מסכים לבסיס של שווה בשווה באוכלוסים. התשובה הייתה שלילית. התנאי שלו הוא שהיהודים לא יעלו על 80% ממספר הערבים, הסורים מוסיפים לזה הסכמה לפריטי, אולם מתנים הסכמתם בכניסה לפדרציה ועזרה להקמתה.

מנהל האוצר ג'ונסון טילפן וקרא באוזני פסוק זה: "יכולתה של הארץ לקלוט עלייה עברית נוספת תלויה בהרבה באפשרות למצוא שווקים ליבול ההדר ההולך ורב". אין הוא יכול להגיד לי מיהו בעל האימרה, אולם רצונו לסתור אותה. האוכל להמציא לו חומר? הבטחתי לתת לו תשובה מחר. טילפנתי לדוד הורוביץ לתל-אביב וביקשתיו להכין את החומר.

בערב כתבתי ארוכות לקלנבך באפריקה הדרומית. כיון שאיני מכירו, שלחתי העתק ל[ניקולאי] קירשנר, נשיא ההסתדרות הציונית שם, וביקשתיו לעזור בהשפעה על קלנבך שיסכים לנסוע. תיארתי במכתב את הבעיה שאנו עומדים בפניה ביחס להודו והסברתי את הערך בשירות הציוני המיוחד במינו, אשר אין אולי עוד יהודי כמוהו המסוגל לעשותו בשדה זה.


הערות


[1]  י. ינובר – חבר הדירקטוריון של "הקרן הקיימת לישראל".

[2]  נחום וילנסקי (1897–19618). יליד ראש-פינה. עיתונאי. פעל בקהיר עד 1941. ייסד את "הסוכנות הטלגרפית המזרחית", ששלחה לעיתונות הערבית ידיעות על הפעולה הציונית. מ-1941 עבד במחלקה המדינית בירושלים. בשנת 1946 עזב וייסד שבועון בשפה הצרפתית.

 

העתקת קישור