מתוך יומן העבודה - ירושלים, 12.7.1936
שם הספר  יומן מדיני 1936
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - ירושלים, 12.7.1936

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            ירושלים, 12.7.1936

 

 

בבוקר ערכתי מברק של "פלקור", המסכם את תגובת "פלסטיין פוסט" לשמועות על הפסקת העלייה.

טילגרפתי ללוריא לדאוג לכך שמשרד המושבות יראה את המברק הזה של "פלקור".

התקשרתי טלפונית עם הופיין[1] בחיפה לקבוע איתו פגישה בשאלת נמל יפו.

משה סמילנסקי בא למסור הצעה של פעולת "שבירה" [של השביתה בנמל] ביפו, שצריכה לעלות בסכום לא קטן. הבטחתי לעיין ולענות. אין חשש להפסד ממון במקרה של אי-הפסקת השביתה, אולם יש ויש לחשוש שהערבי בעל ההצעה יודע כי השביתה תיפָּסק בין כה וכה בעוד ימים מספר והוא רוצה להרוויח מהעסק בלי עמל מצדו.

סמילנסקי בא לירושלים לראיון עם הנציב (לא ברור לי בדיוק מי הזמין אותו. [מרדכי] ניורוק אמר שסמילנסקי ביקש את הראיון, ואילו סמילנסקי עצמו מסר לי כי הנציב הזמין אותו). אמרתי לסמילנסקי, כי ייתכן שהנציב ייגע בשתי שאלות פוליטיות: הפסקת העלייה וקנטונים. הסברתי לו את המצב בעניין הראשון – את התנגדות הנציב עצמו לכל ויתור לאלימות וגם ל"מחווה" מצדנו בעניין זה, את המצב בקרב הערבים אשר גסיסת שביתתם נמנעת כרגע רק על-ידי זריקות מלאכותיות של עידוד-בשורות מלונדון, ואת החשש שלא נוכל להמשיך ולקיים את ה"הבלגה" אם תיפסק העלייה. הוא שמע את הדברים בכובד-ראש, בייחוד על עמדת הנציב, אולם לא ענה הן ולאו. אמרתי מהו הקו שלנו והדגשתי שעליו לנקוט בו. בשאלת הקנטונים אמר שהוא מתנגד גמור. אמרתי: אילו היית בעד, הייתי אומר לך לא לכתוב בעניין זה, אך מכיוון שאתה נגד, אדרבה, כתוב עכשיו, כי הממשלה חוקרת לעמדת הציבור היהודי בשאלה זו.

ערכתי עריכה אחרונה יחד עם ג'וזף את המכתב למזכיר הראשי בשאלת הכבישים.

בישיבת ההנהלה התחלתי למסור על התפתחות העניינים האחרונה, אך הרצאתי נפסקה על-ידי בואו של סמילנסקי, שחזר מארמון הנציב. לדבריו, קרא אותו הנציב להתייעץ בדבר יום התחלת הקטיף, שאלה שיש בה פלוגתא בין הפרדסנים. מזה עבר לשאלות חקלאיות שונות. סמילנסקי השתמש בהזדמנות כדי להציג את התביעה בדבר מתן רשות לשוטרים המיוחדים, המזוינים בנשק צבאי, לצאת לפרדסים בלילות. הסדר הקיים הוא שבעלי הרובים הצבאיים עומדים על המשמר במושבה גופא ורק הגפירים [נוטרים], שבידיהם רובי-ציד, יוצאים לפרדסים ולשדות. הנציב ענה שהצבא מתנגד לחלוטין להופעת המוספים מחוץ למושבה, והוא לא ישנה את הדבר. תמורת זה הבטיח הגברת משמרות הצבא בלילות וצירוף מורי דרך יהודים להם. לבסוף אמר הנציב, שהוא סבור כי המצב יוקל בימים הקרובים ביותר ושאל את ס. לדעתו. ס. ענה, כי בקרב הערבים עייפות רבה ואם הממשלה תישאר תקיפה לא מן הנמנע שתבוא נסיגה. סמילנסקי עצמו דרש את דברי הנציב כמבשרים רעה לנו: אם הוא כל-כך בטוח שהעסק ייגמר בעוד ימים אחדים, משמע שיש בכיסו משהו בשביל הערבים.

אולסוונגר[2] בא להודיע הסכמתו הגמורה לנסוע להודו.

אחר הצהריים שלחתי מברק ארוך לווייצמן על כיוון המלחמה נגד הפסקת העלייה לאור המצב כאן ובלונדון.

ד"ר גליקסון[3] בא על-פי הזמנתי לבירור עניין הפסקת "הארץ". חשבתי שהם קיבלו בינתיים את מכתב הממשלה הקובע את סיבת הסגירה, אולם המכתב טרם התקבל. הסכמתי לפנות לממשלה ולדרוש בירור. בהזדמנות זו מסרתי לגליקסון אינפורמציה פנימית בשאלת הפסקת העלייה והצעתי את הקו שיש לנקוט.

[---]

קלינוב[4] טילפן להודיע שנתקבל המכתב בדבר סיבת סגירת "הארץ"; משהו שהופיע בגיליון 5 ביולי ושיש בו כדי לעורר מרד. גרביצקי[5] בדק את הגיליון והדבר "המסוכן" היחיד שמצא בו – מאמר על עזרת צ'נסלור[6] לעיתון "פלסטיין אנד טרנסג'ורדן", לפי האינפורמציה שנתפרסמה בפ. פ. [פלטסטיין פוסט] והוכחשה.

 

הערות


[1]  אליעזר הופיין – עלה לארץ ב-1912. יליד הולנד. מראשי הכלכלה של יהודי ארץ-ישראל. מנכ"ל בנק אפ"ק 1924–1947. יושב-ראש "יריד המזרח", יושב-ראש "אוצר מפעלי ים".

[2]  ד"ר עמנואל אולסוונגר (1888–1961). נולד בפולין 1888. ציוני פעיל מ-1921. ביקר בארצות רבות בשליחות "קרן היסוד". עלה לארץ ב-1930. מומחה לשפת אספרנטו. תרגם יצירות שירה ודרמה.

[3]  ד"ר משה גליקסון – עורך ראשי של "הארץ" 1920–1937. מראשי ציונים כלליים א'.

[4]  ישעיהו קלינוב – יליד רוסיה, עיתונאי. החל דרכו הציבורית במפלגה הרוויזיוניסטית. השתתף ב"דואר היום". ב-1931 התקרב לתנועת העבודה. עלה ארצה ב-1933. שירת כמזכיר מערכת "הארץ". מ-1939 היה מנהל לשכת ההסברה של הסוכנות. ב-1948 היה ראש מינהל עיתונות, הסברה, שידור וקולנוע במשרד הפנים בממשלה הזמנית.

[5]  יוסף גרביצקי (רגב) – ניהל את סוכנות הידיעות "פלקור" של הסוכנות היהודית. ב-1948 נתמנה מנהל לשכת העיתונות והמודיעין הממשלתית של ישראל.

[6]  סר ג'ון רוברט צ'נסלור (Chancellor) (1870–1952). נציב עליון ומפקד הצבא הבריטי בא"י 1928–1931.

 

העתקת קישור