נתקבלתי לראיון אצל המזכיר הראשי [י.ה. הול] שנמשך כשעה, בעניין שיטת הקצבת עבודות ציבוריות לפועלים עבריים, ואופן החישוב של ההקצבה לחינוך העברי.

נסעתי לרחובות עם קפלן לשוחח עם ד"ר וייצמן על מצב העניינים סביב המשלחת שחזרה מאמריקה ועל תשובתו למכתב הנציב.

מרחובות נסעתי לתל-אביב. ביקרתי את מאיר דיזנגוף,[1] לפי הזמנתו, בשעת ישיבת מועצת העירייה שנתקיימה בביתו. דיזנגוף הוזמן למחר לארוחת ערב אצל הנציב ולאחריה להצגת "הבימה" לכבוד הגב' סאלד.[2] דיזנגוף רוצה להשתמש בהזדמנות זו ולבקש מהנציב אפשרות של שיחה איתו, לו ולשני סגניו, לשם בירור יסודי של הטענות ההדדיות של הממשלה והעירייה. הוא הכין מכתב שברצונו להגיש לנציב מחר ובו קובלנה מרה על שלטונות המחוז ועל הממשלה בכלל, שאינם נענים לצורכי תל-אביב ושמים מכשולים על דרך גידולה. יעצתי לדיזנגוף לא למסור שום מכתב,

באשר מכתב פירושו תלונה רשמית לנציב מעל לראשו של נציב המחוז.

שנית, הנציב יוכל לענות על המכתב במכתב, ולא לתת מקום לפגישה בכלל.

ושלישית, במקרה שתיקבע פגישה, יבוא אליה מצויד בתשובות שיקבל בינתיים משלטונות המחוז וממחלקות הממשלה על טענות העירייה. הבטחתי לסדר שתהיה לדיזנגוף הזדמנות לאמור מילים אחדות לנציב כדי לבקש את הראיון.

הערות