יום ו',  2.8.1946

משה יקירי,

ללה נסעה הבוקר למחנה[1] בגניגר. מכאן ששכבנו לישון מאוחר מאוד והשכמנו קום. יהודה אחיך בא אתמול לסדר כמה ענייני יגור וגם הוא נסע הבוקר. ועוד ועוד דברים - ושעות הבוקר הסתבכו והשליח יופיע בעוד כמה רגעים.

יומיים כמעט ולא יצאתי את הבית. עסקתי בניפוי תיקיך. לא ראיתי אנשים חוץ מאלה שבאו אלי. אתמול היו אצלי דוליק ורד"ק. זה האחרון מתהלך כגיבור היום - עניין ברקר.[2] מסר לך דרישת שלום חמה.

חיים שרוי בהתרגשות לקראת פעולה שעלולה להיערך כאן כדוגמת תל-אביב.[3] הוא מכין את עצמו איך ומה יעשה לכשיבוא האויב.

אני מנשקת לך הרבה. מחר אכתוב ארוכות יותר.

שלך,

צ.

לפי שעה אני שולחת לך את הקונקורדנציה ואת המילון מילים צרפתיות. מקובי לא שמעתי עדיין דבר. ייתכן שיופיע היום.