מתוך יומן העבודה                                                                    לונדון, 12.5.1939

 

[---]

בוויכוח בפרלמנט תציע מפלגת הלייבור "תיקון" לנוסח הצעת הממשלה שידחה את המדיניות לחלוטין. צירים שמרנים יציעו תיקון הדורש הימלכות מוקדמת בוועדת-המנדטים. צריך יהיה להתאים את הצגת הצעות התיקון שלא תבואנה בסתירה זו לזו.

יש הצעה לכנס אסיפה פומבית נגד הספר הלבן על-מנת שלויד ג'ורג' ישתתף בה. מאידך גיסא רצוי שישתתף בוויכוח. קזליט, הפעיל מאוד בימים אלה, לקח דברים איתו. הזקן הודיע שתחילה יקרא את הספר הלבן. עד שיקרא אינו יכול בכלל להתחייב לנאום. משיקרא יחליט אם לדבר בבית או באסיפה פומבית. פעמיים לא ידבר.

תום ויליאמס שלח לנו את התשובה שקיבל בכתב מאת ראש הממשלה לשאלתו בדבר גוויאנה. מעין הצהרת קאלינין על בירוביג'אן[1] הבטחת אוטונומיה, אבל מסויגת בכמה סייגים - רמז ל"ספרים לבנים" בעתיד, אשר יגלו בהצהרה זו פנים שלא כהלכה.

ניימיר בא מלא חרדה לפגישת חיים עם מקדונלד. יש למנוע אותה בכל מחיר. גם לוקר מלא חששות. עניין הפגישה מדאיג גם אותי ועצם הסכמת חיים להיפגש איתו, שניתנה בנוכחות צ'מברליין, יש בה נזק כי היא מחזקת את עמדת מלקולם בעיני ראש הממשלה. אך איני סבור שצריך להכריח את חיים לבטל את דיבורו, כי הדבר ישפיע עליו לרעה ויעכיר את רוחו.

מברק מהארץ: וינגייט מודיע כי הוצעה לו העברה מארץ-ישראל, אגב העלאה בדרגה. הוא יעזוב את הארץ רק אם חיים ואני נסכים לכך. הוא מעיר כי גם אם יסרב הפעם ודאי יעבירוהו בקרוב למקום אחר שיהיה בוודאי יותר גרוע מזה שמציעים לו עכשיו.

עניתי בשם שנינו כי בשום פנים לא נפריע לו להגיע למדרגה שהוא ראוי לה ולפתח את כל היכולת הגנוזה בו. אנו סבורים שאם יעלה, סופו להועיל גם לנו יותר. אך אנו בטוחים שייענה לקריאתנו בכל שעת-כושר גדולה או שעת-חירום חמורה.

בא אלי אלברט כהן[2], המטפל בתוכנית של ליגיון יהודי בצרפת, ואשר התייצב כבר לפני מיניסטריון-המלחמה בפאריס כשליחו של וייצמן. יהודי יליד קורפו, ציוני בלב ונפש, סופר בעל שם, קנה לו פרסום רב בספרו "סולאל" - רומן על חיי יהודי - איש-חמודות, אציל-הרוח, אך שוגה בהזיות ומחוסר חוש מעשי. מטרתו של אלברט כהן - ארגון ליגיונות צבא בעולם לרשותה של הסוכנות היהודית. הוא מאמין כי בעת פקודה ינהרו יהודי אמריקה אל דגל צרפת לשם מלחמה בהיטלר. באופן בלתי-ברור מתקשרת אצלו תוכנית זו עם ארץ-ישראל. חקרתי אותו חקירה יסודית והצבעתי על הקשיים הכרוכים בהופעתה הרשמית של הסוכנות לגבי הממשלה הצרפתית בעניין צבאי. ההנהלה תצטרך לקבוע עמדה בשאלה זו.

בערב בבית מרכס, עם וייצמן ולוריא. חיים סיפר לנו על ראיונותיו. הוא נפגש היום עם הגנרל אדם, סגנו של גורט. אדם ביקר גלויות את מדיניות הממשלה. כל הטענות האסטרטגיות המחייבות למלא את רצון הערבים מופרכות בעיניו. ארצות ערב הן משענת קנה רצוץ. אין למדינות אלו תקומה בלי עזרת בריטניה. אבן סעוד חולה מאוד וכשימות תתפורר ממלכתו. המרד בארץ-ישראל כמעט נגמר. הצרה היא שהצבא אינו יכול להמשיך לשאת באחריות לעניינים בארץ, ולאחר שישקיט את הארץ לא יהיה לו למי למסור את השלטון. האדמיניסטרציה רקובה. מיניסטריון-המלחמה לוחץ בעניין זה על משרד-המושבות. קרה אסון כשהכניסו את מדינות ערב לתוך עניין ארץ-ישראל. וייצמן נגע בשאלה של הקמת גדוד יהודי, אך לא נכנס לפרטים. אדם הציע לו שיתראה עם גורט, אך יעשה זאת לאחר שיתקבל מכתב מגנרל היינינג בעניין זה. ידוע לו שהיינינג כתב או עומד לכתוב על כך. אדם סבור שמלחמה לא תהיה. ישנה רק נקודת סכנה אחת - דנציג[3] אבל אין הכרח שתפרוץ מלחמה בגללה.

חיים מציע כי בטרם יחזור לארץ נלך אל אדם שנינו כדי לדון אתו בפרטי ההצעה הצבאית.

חיים ראה היום גם את לותיאן. מצאו בלב ונפש איתנו ומעוניין מאוד לעזור. בגלל מינויו לא יוכל להשמיע דעתו בפומבי, אך מוכן לעשות כל מה שיוכל מאחורי הקלעים. חושב את עמדת הממשלה לטיפשית. הוא נפגש עם קופלנד ולמד מפיו את מצב הדברים בשאלת ארץ-ישראל כיום. הרבה תלוי במשקל שיהיה למתנגדי הספר הלבן בפרלמנט. הוא סבור שמשקלם יהיה רב. הוא רואה אפשרות של פיתרון בתוכנית הפדראלית. על-כל-פנים יש לדאוג שאפשרות זו תהא פתוחה. הוא יודע כי מלקולם יאמר משהו בנידון זה. אך יש תקווה שהערבים ידחו את הספר הלבן ואז ישתדל לפעול לביטול העניין כולו. הוא ייסע לאמריקה רק בספטמבר ועד אז הוא מבטיח להיות פעיל לטובתנו.

[---]

לפני הראיון עם ראש הממשלה אתמול נפגש חיים עם הארכיבישוף מקנטרבורי. חיים אמר לו שהמדיניות החדשה פוגעת בו גם כנוצרי. הארכיבישוף נענה ואמר שהוא מקבל מברקים בעניין זה. יש בדעתו לראות את מקדונלד. חיים אמר כי אין כל תועלת בשיחה איתו. לנג שאל: הערבים הכניסוהו לכיסם? הבטיח לנסות לדבר עם צ'מברליין ובכלל לעזור ככל אשר יוכל.

[---]

החלפנו דברים בשאלת הביקור אצל מקדונלד. אמרתי לחיים שמוטב היה אילו דחה את ההזמנה מלכתחילה, הנחתי לו לפעול בעניין זה עכשיו לפי הרגשתו. סיימון מרכס ולורד רדינג שבא אחר-כך התנגדו לביטול הביקור.

בלילה החלו להתקבל מברקים על תוכנו של הספר הלבן [---]

 

הערות