דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                                                                  ירושלים, 2.5.1937

 

בליל-שבת (30.4.37) שוחחתי טלפונית עם ד"ר וייצמן בלונדון:

1. לברר אם יש ידיעות נוספות על הדין-וחשבון של "הוועדה המלכותית";

2. בענייני ה"שדיול". [---]

ד"ר וייצמן מסר לי, שדין-וחשבון "הועדה" יימסר לממשלה בסוף חודש מאי, אבל יתפרסם רק במחצית יולי. הדין-וחשבון, שמחברו הוא פרופ' קופלנד, יכיל כמה הצעות אלטרנטיביות, ובמרכזן הצעה לחלוקת הארץ. אלה מחברי "הוועדה" המתייחסים אלינו באהדה, סבורים כי הצעת החלוקה היא הטובה ביותר בשבילנו. אשר לשטח, נודע לוייצמן  שגבולות האזור היהודי יגעו בלבנון ובמצרים. [---]

לד"ר וייצמן לא היו כל ידיעות ביחס ל"שדיול". מסרתי לו על הידיעות המדאיגות שהגיעו אלינו, ועל החשש שלא נוכל לקבל את ה"שדיול". ביקשתי ממנו לעשות הכל כדי להגדיל את מספר הרשיונות. ד"ר וייצמן הבטיח להשתדל בכיוון זה, והזכיר, שאורמסבי-גור אמר לו בשיחה, כי גודל ה"שדיול" תלוי בהחלטת הנציב העליון. [---]

הידיעה שה"שדיול" הנוכחי יהיה קטן מאוד הגיעה אלי בסוף השבוע שעבר באופן פרטי. הממשלה מחכה כנראה לאישור מלונדון, ואז תודיע על כך ברבים. תגובתי הראשונה הייתה, שלא ייתכן לקבל "שדיול" שמשמעותו למעשה הגבלת העלייה, ייתכן אף שהממשלה תסביר לערבים כי גם להם יהיה יותר טוב אם הממשלה תאשר "שדיול" קטן כזה, מאשר אם לא תאשר "שדיול" בכלל. לעומת זאת, עלינו לזכור, כי אף פעם לא הצלחנו להגדיל את ה"שדיול" על-ידי מחאות ושביתות.

שנית, 600–700 רישיונות הם למעשה כ-1,000 עולים חדשים.

שלישית, המצב הכלכלי בארץ הולך ורע.

רביעית, הממשלה תטען בוודאי, כי בגלל המצב הכלכלי מתקשים אנו לקבל עולים נוספים, וסירובנו לקבל את ה"שדיול" הוא תכסיס שנועד לכסות על כך. [---] אבל בשל זה אסור לנו לקשור ידינו עתה בהחלטה כלשהי. [---] הודעה לממשלה ש"שדיול" של פחות מ-1,000 עולים לא נוכל לקבל, רק תקל עליה. עתה מונחת לפני הנציב תביעתנו ל-11,000 עולים, וכוונתו לאשר לנו מאות אחדות; הודעתנו על מינימום של 1,000 תסיר מעליו את המעמסה של ההפרש העצום הזה.

יעצתי לד"ר  וייצמן להבהיר לממשלה, שאם היא תאשר "שדיול" קטן תעמוד לפנינו השאלה אם נוכל לקבלו. בינתיים אין עוד צורך בהחלטה מיוחדת בנידון זה. בהזדמנות מתאימה אודיע על כך לממשלה גם אני.

[---]

נפגשתי לשיחה עם עוני עבד אל-האדי, לפי בקשתי. עוני ביקש שהשיחה תתקיים בביתו. אמרתי לו, שהצעה בדבר חלוקת הארץ נראית עניין רציני. היהודים מתנגדים לחלוקה, לא רק בתור יהודים אלא גם בתור ארץ-ישראלים. החלוקה רעה גם בעיני הערבים. הדרך היחידה אפוא למניעתה היא  הסכם בין היהודים והערבים.

עוני השיב, כי גם הוא נגד חלוקת הארץ, והערבים יילחמו בה עד חורמה. אך אם הסכם עם היהודים פירושו עלייה יהודית, הערבים לעולם לא יסכימו לכך. די שהיהודים הם שליש התושבים בארץ הזאת. [---] היהודים רוצים להיות רוב בארץ, והערבים אינם מסכימים להיות למיעוט. אין אפוא מקום להסכם.

עברתי לדבר על בחינתה הכלכלית של החלוקה.

על כך העיר עוני, שהערבים עניים הם בין כה וכה, ולגביהם אין השאלה הכלכלית קובעת. לגביהם זוהי שאלה של כבוד לאומי. ייתכן מאוד שהערבים יפלו במלחמה, אבל אין זה פוטר אותם מהילחם. [---] לפניהם הברירה: ניצחון או מפלה. אין הוא שונא ליהודים, הם עושים את מפעלם הלאומי והוא מבין אותם. אולם הוא רואה את האנגלים כאחראים העיקריים למצב שנוצר בארץ.

לבסוף אמרתי לו : לדעתי אתה מוביל את עמך לחורבן.

עוני היה אדיב מאוד והביע את נכונותו לפגישות נוספות איתנו, אם נראה צורך בכך.

דב הוז ואליהו אפשטיין [אילת] נפגשו בדמשק עם ראש הממשלה הסורית [ג'מיל מרדם]. הם אמרו לו דברים דומים לדברים שאמרתי אני לעוני. ראש הממשלה הסורית הביע את דעתו נגד חלוקת הארץ. כערבי הוא דורש את טובת הערבים, אולם כסורי רואה הוא ברכה בעלייה היהודית לארץ-ישראל, המשפיעה לטובה גם על מצבה הכלכלי של סוריה. לדעתו, שום פתרון בארץ-ישראל לא יהיה בר-קיימא אם לא יתקבל על דעת שלושת הצדדים המעוניינים: האנגלים, הערבים והיהודים. לממשלה הסורית יש עתה הרבה צרות, והיא מטופלת בעניינים רבים, אולם היא עומדת בקשר גם עם הערבים בארץ-ישראל והוא ישתדל לברר את האפשרויות להסכם.

בשיחות אלו הייתה כוונתנו להוכיח שגם במצב זה, כשמדברים על חלוקת הארץ ועל הקמת מדינה יהודית, פנינו לשלום עם הערבים. [---]

דב הוז ואליהו אפשטיין הפליגו באונייה אחת עם הפטריארך המרוני, הנוסע לפריס ולרומא. ביקשתי שישוחחו איתו בשני עניינים:

א.     שינסה להשפיע על האפיפיור לקבל את עמדתו כלפי המפעל היהודי בארץ-ישראל ולעשותה גם לעמדתה של הכנסייה הקתולית;

ב.      שינסה להסביר לממשלה הבריטית, באמצעות הממשלה הצרפתית, כי אם תבוצע חלוקת הארץ מעוניינים אנשי הלבנון בגבול משותף עם המדינה היהודית שתוקם.

[---]

נזדמנתי לשיחה גם עם ראע'ב נשאשיבי[1] בקבלת-פנים בבית אחד הקונסולים בירושלים. ראע'ב הוא בעד חלוקת הארץ. [---] אם אומנם תחולק הארץ, אין ספק שראע'ב יהיה ראש וראשון בשלטון הערבי.

[---]

 

הערות