1-30/9/1954

יום ד',  1.9.1954

הקיצותי ב-8, מהלומה - הכנת הנאום [לתשובה למתווכחים בכנסת], אובדן עצות - שטח נרחב וטרוש, למי לענות, על מה, איך, באיזה סדר, סוף-סוף החל משתזר עד 11 עוד חצי שעה.

לכנסת עם צפורה והרי, מינץ. דיברתי שוב 40 דקה, נעיצות קולעות, שבחים (זיאמה מרוצה, פתקאות מאילת ומגדעון רפאל), ערכתי מייד סטנוגרמה [דה"כ, כנ"ל, ע' 2604-07].

שיחה עם שרמן; אסף על הסתייגות "הכלליים", אחה"צ הנ"שם ודוחו, הנשיא ונדנודיו - תורכיה.

הביתה, טיילנו, בערב ישיבה על תוכנית ההסברה בארה"ב.

יום ה',  2.9.1954

משה"ח - בנק עולמי.

התקרית [ליד בית-ליקיה, האבידות:] 3/5 תיקון לרעה 3/3.

אמיל [נגר]-[פייר] ז'ילבר: ירושלים, טענת אמיל על מעמדו באו"ם.

ידיעות נוספות על תקרית, רק שלושה ערבים הרוגים? לבון טילפן - שיחרור השבויים.

דיין בארוחת צהריים עם הגנרלים.

גדעון רפאל - האונייה, הלהזהיר אמריקנים? פעולתו הערבית של "קול ישראל".

הביתה - לארוחת צהריים ז'ילבר: אירופה, צפון אפריקה, י-ם, מברק על עלייה מרוסיה.

ב-4 עם זיאמה ארן לת"א, אצל שפרינצק (ליבנה, מוסד ללימודי יהדות - ידין).

יום ו',  3.9.1954

בבוקר בישיבת מזכירות המפלגה בחירות לוועידה ולכנסת - מטה; באמצע שיחה עם רוזן - רוזנברג, לחצתי כי יקבע עמדה, דעתו - לדחות לסוף הפגרה - תיק שני-  בינתיים אל יחזור; חזרה למזכירות, כסה: בעיית המרכז בשדה-בוקר, ייסע לב"ג.

איסר - מכתב אורן, הדים מנאומי.

הכתבתי לאלישבע, שיחתי עם ז'ילבר, תקוע על נפתוליו עם דיין, אי-הזמנה [של תקוע] לארוחה [שערך הרמטכ"ל מ' דיין במלון "עדן" בי-ם לפרידה מראש מטה המשקיפים היוצא, גנרל בניקה], מתעבר על "המשבר", מה עסקו? נקמנות - שוב תהום, איומים [מצד דיין]: - "אם תסדרו משהו - לא יצא לפועל, אחבל"; המנכ"ל: [דיין הוא] "מקארתור"; אני: שוב מאמץ להידבר.

ב-4 לירושלים, הפגישה ברמלה עם מוסיק [משה גדרון] ונבות [שרת], רכילות המטכ"ל.

5.30 - אוברי, יומרתו לשָֹרות בלי תיק סוף 55, גערתי על פטפוטיו לגבי ראובן שילוח, סיפרתי לו העניין הרוסי.

כל הערב על ניירות.

שבת,  4.9.1954

10 - עם אוברי, גדעון ויעקב לסיכום התדרוך, אוברי מניע ראש אך ספק, בעיית האונייה ותיאום מועדָה.

1.30 - [סנאטור] קיפובר, ראסל, הייל, ויטמן, אשכול, אגרון, איתן. שיחה קצרה עם קיפובר, דרוך, יתקשר עם אבא. אם ינצחו [הדמוקרטים בארה"ב] - ישפיעו – הנשיא יצטרך להימלך, ייכנסו למחמ"ד, יְחַיוּ המענקים הכלכליים.

5 - אנשי "בונדס" - שיחה רבתי - ראסל ניסה להשלות.

אורי קיסרי.

מוצ"ש כל הערב על ניירות, כתבתי ללבון הרכילות על השבויים, כתבתי לדיין [בעניין] אי-הזמנה לארוחה.

יום א',  5.9.1954

ישיבת הממשלה - הזמנות לגרמניה, קופת חולים.

אחה"צ הכתבתי תדריך לוושינגטון, אבידור על ענייני חינוך, לוקר על צפון אפריקה וארגנטינה.

בערב "חברינו" - שיכון - למעשה עלייה, שני קטבים ומנוף; בעיית משמעת קואליציה.

כסה על [שיחה עם] ב"ג [לקראת מרכז מפא"י העומד להתכנס ב]רחובות, [ב"ג דיבר על] קואליציה ויהי מה, אל היסטריה בצפון.

יום ב',  6.9.1954

קיבלתי מכתב מארגוב [המכתב לא נמצא בתיקי מ"ש].

שרגאי - הרבצתי בו כהוגן על מסיבת העיתונאים, אונייה או מטוסים מתימן, איש באוצר לעליית בעלי הון, מה יהא על צפון אפריקה?

משה"ח - סוזאייב - צורך באיש בתורכיה למו"מ כלכלי בדרג גבוה ולטווח ארוך (כולל תיירות), לכתוב לפישר (ולגלי?); [שאול] בר חיים - מחלקה; לבבי: ירושלים, אמיל יברר שטח, ישיב על 2 שאלות - צרפת, ועדה משותפת; עלייה מבריה"מ.

עם הרצוג על תשובות לראסל על התקרית, עם יחיל - נציגות בבון, עם דניאל לוין - תנועות דוד הכהן, נסיעת ברכה [הכהן]; ברנשטיין-סרלין - משמעות הקואליציה.

4 - שר הדתות, אבידור, גולדשמיט וכו' - טענת שפירא על ["ידיעות] "אחרונות" - הכתבתי הכחשה ל"ידיעות אחרונות".

עם אבא אבן על "מגבית" והתקרית, טלפון מסרלין - נענים, פרטית: הצהרה בכנסת - ישועות על חסימה.

9.30 - "מדינית" עד 1.30, תשובתי.

יום ג',  7.9.1954

מכתב ל[חיים] בן אשר, פרסום ההודעה, עם זיאמה על חשיבות הישיבה אמש, אפרתי על רוסיה, נש"ם.

וייסגל: 2 בנוב' - נאום, 4 נוב' סעודה, ג'וויט, שדר לצ'רצ'יל, [פרופ'] חן, [פרופ'] אופנהיימר.

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

אל: שר הביטחון                                                                          ירושלים, 7 בספטמבר 1954

מאת: שר החוץ

לרגל השמועות או ההודעות על כוונת ירדן לבצע מעשי-נקם בעד התקרית האחרונה, והאפשרות כי המטרה תהיה שוב ירושלים הישראלית, דומני כי כדאי לתת הוראה לנהוג התאפקות מרחיקה לכת נוכח צליפות מן החומה אם תתחדשנה.

בדרך כלל כיוון שנוכחנו לדעת כי עניין ירושלים נכנס שוב לשלב של רגישות גבוהה מבחינה בינלאומית, ראוי לנו לדאוג שלא לתת פתחון-פה לשטן ע"י איזה מעשה בלתי זהיר בשטח זה.

אולי כדאי גם לחזור ולהציע לראש מטה או"ם את ההסדר בדבר מגע ישיר בין המפקדים באזור ירושלים.

בעניין הצעת הפירוז, שלחתי לך דוח שיחתי עם השגריר הצרפתי. אנו מנסים לברר ביתר דיוק את תחומי הפירוז המוצע בטרם נקיים את ההתייעצות המשותפת.

יום ד',  8.9.1954

8.45 עם ארגוב על שיחתו עם הרוסי; 9 - ועדת חוץ וביטחון - סיכומים; 11 - תשובות על שאילתות, זיאמה על מויש, עם י"מ לוין - החרדים כוח, קיפוחים (מסר כתב), הבטחתי עם אבידור חלקם בפיתוח עובדים, ניתוק פאג"י, יצר פילוג, 20,000 באג"י.

אצל הנשיא להשבעת השופטים, פגשתי סטרייצ'י.

בבית - יעקב הרצוג 300 שנה, ט"ק על עניינים, השלמתי התדריך לוושינגטון, ערכתי מאמר וולטר, ערכתי דברי במועצה ל"דבר".

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

שר החוץ                                                                                      ,קרייה, 8 ספטמבר 1954

לצערי הנני מוכרח שוב פעם לטפל בהתנהגות משרדך.

לפני ימים אחדים כינס מר י. תקוע עיתונאים ישראליים וזרים לשם הסברת תקריות הגבול, טיבן ותוצאותיהן. כתוצאה מהשיחה הזו פורסמה כתבה ב"דבר", באו תגובות בעיתונים אחרים בארץ; לא ברור לי מה פורסם בחו"ל.

מבלי להיכנס לשאלה אם בשיחה הזו נאמרו דברי נבונים או לא, אינני יכול לקבל את השיטה שבאי-כוח משרד החוץ, מבלי הסכמתי או הסכמת הרמטכ"ל, יטפלו בעניינים שהם לפי כל הדעות בסמכותו של משרד הביטחון והצבא.

אם זה עניין של "חטיפות" אצטרך, לשם שמירה על המאזן, להטיל על אחד מפקידי משרד הביטחון לכנס את העיתונות ולמסור להם הסברים בענייני מדיניות חוץ. כמובן ששיטה "נחמדה" זו "תוסיף" לבריאותה של המדינה וכבוד הופעתה.

                     פ. לבון

                     שר הביטחון

יום ה',  9.9.1954

במשה"ח - עם ג'ו תקוע על דובר צה"ל ושיחת רמטכ"ל עם ברנס, רמטכ"ל לברנס: "לא ראיתי המכתב"; עם המנכ"ל וכו' על תגובתנו ל-sharp rebuke [גינוי חריף]; הזמנת ראסל על הצינור, עם גדעון רפאל על תשובה לז'ילבר - סוריה- בחירות.

נסיעה לת"א, עם לבון בדירה - לא תגובה בדרום, דובר צה"ל - התייעצות, תשובתו לברנס בכתב ובעל פה, האונייה.

אחה"צ כתבי ברל, אצל עדה.

בערב על ניירות, מכתב לרמטכ"ל, הודעה על פרסום מחמ"ד.

[המכתב להלן נמצא במקור האנגלי בתיק צמוד ליומן:]

מיג'ור-גנרל אל"מ ברנס                                                             הקרייה, 8 בספטמבר, 1954

ראש מטה משקיפי או"ם

גנרל ברנס היקר,

ראש הממשלה היפנה אלי את מכתבך מ-5 בספטמבר 1954, ובתשובה עליו רצוני להעיר את ההערות הבאות:

א. החקירה שנעשתה ע"י משקיפי או"ם בקשר לתקרית חירבת סיקה ודיר אל-אסד הייתה, בעובדה, חד-צדדית ומוגבלת לצד הירדני בלבד. משום כך לא יכלה לקבוע איזה צד פתח באש ראשונה.

ב. אם תמרונים הם סיבה לרגישות ולירי מעבר לגבול, כי אז ניתן לטעון באותו היגיון כי כל הופעה של חיילים בקירבת הגבול עלולה לגרות את הצד השני ולגרום חילופי אש.

ג. פקודות הקבע של צה"ל אוסרות במפורש ירי בכיוון הגבול בכל זמן, לרבות בתמרונים, אלא אם כן באה ההתקפה מאותו כיוון. ואני בטוח לחלוטין כי במקרה מסויים זה חיילינו לא פתחו באש ולא גירו את ה"לגיונרים" בצורה כלשהי.

ד. כפי שכבר הודעתי לך בשם ממשלת ישראל, אנו נכונים לתרום להפגת המתח לאורך הגבולות בכל צורה שתעלה בקנה אחד עם ריבונות ישראל ועם התחייבויותיה לפי הסכמי שביתת הנשק. אולם איני יכול לקבל את העצה שאתה מייעץ כעולה בקנה אחד הן עם סמכות ראש מטה משקיפי או"ם והן עם זכויותיה הריבוניות של ישראל.

הערכתנו תהיה נתונה אם כל שדר שתבקש לשגר לממשלת ישראל בעניינים הכרוכים בהסכמי שביתת הנשק ימוענו אלי או אל הרמטכ"ל.

קבל, אדוני, את מיטב הערכתי.

                  פנחס לבון,

                  שר הביטחון

יום ו',  10.9.1954

התכוננתי להרצאה בבית ברל [על סיעה ב']; עם יהודה ארז - קדמוניות [בירורים על תולדות הסיעה], חוֹבַרתי ["עשרים שנות מפא"י", תשי"א-1950, הוצ' מרכז מפא"י, 48 ע'; בע' 37: הפרק "סיעה ב' מאין ולאן"].

שיחה עם ראסל במשרד - יפנו אל קהיר ויפרסמו.

אחה"צ על הרצאה, בערב בבית ברל.

שבת,  11.9.1954

בבוקר לבית ברל. אחה"צ דיברתי שוב.

עם המנכ"ל ותקוע - תשובה לברנס, או אנו או הם [משה"ב], אך קובעים הנוסח; המשלחת לאו"ם.

חיברתי טיוטת ברכה לארה"ב.

יום א',  12.9.1954

עם סרלין על אורוגואי.

ישיבת ממשלה, שאילתות סרלין, אישור המשלחת, נשאלתי על הריגת שני חיילים - כישלון תגובות? (גם הצינור).

אחה"צ ניסחתי מחדש הברכה לארה"ב, תרגמתי הברכה לעברית.

יום ב',  13.9.1954

בעיתונות ברד - שאילתות סרלין, סוזאייב, או"ם.

במשה"ח - עם אריה לבבי על סוזאייב - אלישיב לא על מזא"ר; מכתב לברנשטיין; תקוע על לבון - דחה האונייה רק ליום; התייעצות - מנכ"ל, ג"ר, תקוע - המשבר עם הצבא שוב בשיאו, הצבת משמרות או"ם ופיטרול, הר הצופים - חיפוש בכיסי שוטרים, מי יעמוד בקשרים עם ברנס.

במשרד רה"מ - זיאמה דיבון (רשום); שרף - מס הבנייה - אקדמות עלייה; אליהו [אילת] אצלנו: מדוע לא נסע לשדה-בוקר - קריירה!

גולדה, זיאמה, ברני, כסה; אני על הפרסום: לא נגד או"ם אלא נגד משה"ח, גולדה הייתה בטוחה כי על דעתי [ר' ב"דבר" מהיום, כתבת "סופר מיוחד" על מטה או"ם ו-11 הסעיפים], בעיית נסיעת גולדה; זיאמה - אשדר לראש השנה על עלייה.

הכתבתי ללבון - [לדחות] לשבוע, מכתב פרטי על שיחת חברים, קווים לאנגליה.

אליהו [אילת בא] להתארח, שיחה א' עם [יעקב] צור, תקוע נסע, ארוחת ערב אצל טיכו.

[המכתב ללבון נמצא בתיק צמוד ליומן:]

אל: שר הביטחון                                                                       ירושלים, 13 בספטמבר 1954

מאת: ראש הממשלה ושר החוץ

הנני לבקשך להורות בכל הדחיפות כי הפלגת "בת-גלים" תידחה לשבוע, ז"א עד 21 בספטמבר. אני רואה דחייה זו כהכרחית למען תת אפשרות לשגריר אבן לקיים את שיחתו עם מזכיר המדינה דאלס מבלי שהופעת אונייתנו בפתח תעלת סואץ תטיל את צילה על שיחה זו.

השיקול כי בשולחנו את האונייה לתעלת סואץ אין אנו באים אלא להפעיל את זכותנו הבלתי מפוקפקת לא נעלם ממני. אולם אנו יודעים מהניסיון כי בכל מקרה שאנו נוקטים יוזמה כזאת, טוענים נגדנו האמריקנים כי חיבלנו במאמציהם למען ההסדר והשלום והרסנו להם בניין שלם. אני מוכן לעמוד בריב זה איתם הפעם כמו שעמדתי בהתנגשויות קודמות מעין אלו (העברת משרד החוץ לירושלים, התחלת העבודה ב"בנות יעקב" וכיו"ב), אבל אין אני רואה כל טעם לשבש את הוויכוח העיקרי שאנו עומדים בו איתם כיום. שיחת אבן עם דאלס צריכה להיות מוקדשת בעיקר לעניין זיונן של ארצות ערב והפרת מאזן הכוחות בינינו לבינן. אין אנו מעוניינים בשום פנים לתת לקראת שיחה זו קלפים בידי דאלס נגדנו. קלף אחד כבר יש בידו והוא מעשה בית-ליקיה. אינני גורס מתן קלף שני.

כיוון שאני יודע מראש כי אתה עלול לחלוק על דעתי, הריני להוסיף למען הבהירות, כי אני רואה את דבר העברת האונייה בתעלת סואץ כמיבצע מובהק של מדיניות חוץ ולא כצעד ביטחוני. משרד הביטחון משמש כאן מכשיר של ביצוע, אך לא הוא הקובע את המדיניות.

אם גם לאחר ההסברה הזאת לא תהיה מוכן לקבל דעתי, לא תהיה לי ברירה אלא לכנס מחר בבוקר ישיבה של ועדת השרים לענייני חוץ וביטחון לשם הכרעה בשאלה. אצטער מאוד אם לשם השתתפות בישיבה זו תיאלץ להפסיק את חופשתך הקצרה, אך בנסיבות שתיווצרנה לא אראה מנוס מזה. לפיכך, במקרה אם לא תמצא אפשרות להיענות לבקשתי מייד, אבקשך לראות מכתב זה כהזמנה לישיבה מחר ב-9 בבוקר.

יום ג',  14.9.1954

טלפון לג'ו - לבון "ביטל" ההפלגה - סברת דיין, תוספתי; העיתונות מלאה USNWR  [ר' "דבר": "מ"ש - זיון הערבים כישלון מדיני לארה"ב"].

שיחה עם טדי על התפתחות לבון - התשובה לברנס, הפרסום, האונייה ["בת גלים"] דעתו - עליו ללכת, [במקומו ] יבוא נמיר; אהוד מלא חימה על תגובות וכו', אמרתי: "אדרבה, עוררו תסיסה!"

טלפון מרמטכ"ל על מכתב המנכ"ל לברנס נוכח פיסקת הסיום במכתב לבון; מי מקבל משכורת.

במשה"ח - מברק מאבא לברך על הראיון, עם אליהו וארתור על הקו בלונדון, איך לדבר עם אטלי ודומיו, להרביץ לאידן על ניצול דעת הקהל לחיפוי על מדיניותם; התרתי סבך המשלחת - קומיי סגן; עם המנכ"ל על האונייה ומכתב תשובתנו לברנס, עם יעקב על הזמנת מרצים וידיעות מג'ונסטון.

אחה"צ - ג'ו תקוע - שיחה עם ברנס ברוח שלום, גמישותו של דיין, ויכוחו עם לבון על מכתבים לברנס, אני: "אי אפשר לוותר על דיין במגע עם ברנס". מאמר ב"הארץ" - אני: [המחבר "גדעון רפאל"; טלפון ל"הארץ" – [שלמה] גרוס: "רפאל!", [הפעלתי?] צנזורה, ש"ב [?], לגיבלי.

כל הערב על נאומי במועצה - עד חצות, אליהו אכל אצל הנשיא ובא ללון, סיפרתי [לו] על לבון [אמר?]: אינו מאוזן.

יום ד',  15.9.1954

"הארץ" לא פירסם [את מאמרו הנ"ל של רפאל].

במשה"ח התייעצות על צפון אפריקה, שר הדואר על אנשי הפוהמ"ז לשירות החוץ, תוצאות תיקון חוק הבחירות, דואר נע טלפון בנגב, חקירה במשרד מרשיעה הרדוף; מנורה - "יד לבנים".

לארוחת צהריים - [ג'ון] סטרייצ'י [מוותיקי ה"לייבור" בבית הנבחרים הבריטי]: הערצה לאטלי, מתנות נאצר, "אנוסיס" והבסיס [בקפריסין], מפלגת העבודה [בבריטניה] תתפלג וכן מפא"י.

ג'ו תקוע - "הארץ" "תיקן" - "חוגים מדיניים בי-ם!" בשום אופן!

יפנים לתה, לת"א, עם אילת וברקת ב"דן" על נספח עבודה [בשגרירות ישראל בלונדון]; עשור החי"ל.

יום ה',  16.9.1954

חיברתי תשובה.

לבית שערים-חפירות-בית-זייד-טבעון.

[מרכז מפא"י ב]רחובות - 9-4 נאמתי אחרי ב"ג (נאומו - אל גוזמה, ריבונות, תגמול).

התייעצות על ועדת רופאים, דחינו הארבעה למחר, חזרתי לת"א מת ורעב עד מוות, מברק מאבא על השיחה עם דאלס - מדאיג ביותר.

מקלף - תוכנית חיסול פיקוד המרכז פירושו העמסת ירושלים על מפקד הנגב ואילת והחלק הצפוני על הצפון, כיום חזיתות סוריה-לבנון, ירדן ומצרים, עניין ירדן מתרסק, תוכנית החזרה לשנתיים, מ-7 ל-4 גדודים, חטיבה אחת תתרוצץ, יתר הזדקקות למילואים - שוועת הכלכלה, גם בלאו הכי, ערעור שירות הבנות, סתירה מדינית, קימוץ מדומה, צעד נמהר, יביא לידי חרטה שלא תהיה אפשרית.

יום ו',  17.9.1954

10.30-8.30 במשה"ח בקרייה שיחה מתוחה - לבון, גולדה, זיאמה, סיכומי [מנגנון ש"ן - מכשיר מדיני יחיד]).

סיפרתי לגולדה על דיין וברנס והתפלצה. במזכירות המפלגה - פרסום ב"ידיעות" וב"זמנים" [על כוונות ב"ג להציע במושב מרכז מפא"י כלילת בחירות אזוריות במצע לבחירות], (ד"ר קונין נרעש - "פולה ל'מעריב"').

פרידה מאילתים, אילת על פרס: "למען השם וש"ן למשה"ח", הסברתי מדוע לא; אליהו על סבלנותי ומסירותו.

בדירה - פסמן, מקלף, אפי, איסר (על דיין), כישלון בגרמניה.

חזרה לירושלים [הסעתי] חיילים ובני "כדורי"; על איגרת לאנגליה.

שבת,  18.9.1954

בבוקר לתערוכת צילומים, עם רוזוליו על דוחו, לארוחת צהריים אצל לוריא, מיוסף יעקובסון דוח מעודד על חקלאות, בבית לתה רות וארכיאולוגים, בערב המנכ"ל, ארתור, גדעון על האיגרת; על ניירות עד אחת (אונייה).

יום א',  19.9.1954

בבוקר עם סרלין על החזרת ועדת הרופאים ל-7 ועל הציר למונטווידאו - [מתתיהו] הינדס, [יוסף] הפטמן לא, עקיבא פ[רסיץ?].

בישיבת הממשלה אויס [חסל] שאילתות - ויכוח רב, הרצאת [יעקב] צור - מעניין ומפורט, הכשרת הרוחות לעניין העלייה.

ישיבה עם גולדה, ארן, בקר, זאב, נש"ם על ועדת שכר.

אחה"צ תקוע על דיין - סיפרתי לו על ההסדר.

יום ב',  20.9.1954

ג"ר על נ"ס [נורי סעיד, ראש ממשלת עיראק] בלונדון - הברקתי לאילת על הצעת Non Aggression [אי-תוקפנות] כנטילת יוזמה כנגד נחשול פעילות חדש של ערבים.

ערכתי המכתב לברנס, אלחנן ישי על מפעל בית גוברין, עם אבידור ענייני חינוך דתי.

אחה"צ המוסד לתיאום; ניירות המון - מברק פיוס לאוברי, מברק החלטה סופית על אונייה ["בת גלים"].

יום ג',  21.9.1954

בבוקר התייעצות על ניאודסתור; ב-10 בכנסת חוץ וביטחון - צור - עלייה; שאלות - גיבלי על אונייה, ההוראות שניתנו.

אחה"צ וולטר וג'ו - מכתב לברנס, שוב עננים - משקיפים יפטרלו, חשש התנגשות, מסיבת עורכים של דיין?

מברקי תדרוך ללונדון ולוושינגטון על אונייה; גולדה טילפנה - אסע [ללוותה] ללוד; מיכאל טילפן - הצהרת סלווין לויד על תיווך, תגובתי - מו"מ ישר.

ארוחת ערב אצל [השגריר] ההולנדי - ברנס התפעל מצנחנים, שפכתי מרי שיחי לגרשון אגרון, בלילה עם וולטר - שינינו האיגרת, אישרתי מינויים לארה"ב.

יום ד',  22.9.1954

בעיתונות סלווין לויד ותגובתי; בבוקר ללוד לליווי גולדה - תדרוך על ארה"ב; ביקור באגפי משרד רה"מ, במרכז, נש"ם, "קול ישראל", עיתונות, המועצה המדעית במשה"ח לקראת שיחה עם אילת, גמר עריכת התשובה לברנס, בבית שיחה טלפונית עם אילת לקראת אידן, תקוע על מכתב ברנס לדיין - ניסוח מחוכם מאוד.

בערב הרצוג, מנכ"ל, ג"ר - סיפרתי ההסדר; אפי טילפן על "קו לבון לתשובה", אמרתי: "אקרא, מחר תקוע ישתתף".

[המכתב להלן נמצא (במקורו האנגלי) בתיק צמוד ליומן:]

מיור-גנרל אל"מ ברנס,                                                             ירושלים,  22בספטמבר 1954

ראש מטה משקיפי או"ם

גנרל ברנס יקר,

1. בזה אישור לקבלת מכתבך מ-20 בספטמבר, 1954, הטעון עיון.

2. אולם עלי להודיעך מייד, כי התנגדותנו להפעלת פטרולים בירושלים, או לכל פעולה אחרת של משקיפי או"ם שאינה מתיישבת עם הסכם שביתת הנשק, כפי שהובאה לפניך על-ידי בכתב ובשיחה, אושרה שוב אחר עיון נוסף.

ש                 לך בכנות,

                 משה דיין - רב-אלוף ראש המטה הכללי, צה"ל

יום ה',  23.9.1954

בבוקר עם תקוע, ניגשתי לתדרך, לשווא - הנה העתק מכתב לבון, התנצלות גיבלי, בבת אחת עד משבר, חמור משהיה פעם, גם הדובר מדבר, חיפשתי זיאמה, מכתב ללבון, לממשלה.

האורחים הפינים, דוד הכהן, ביקור במשרד - חקר, סטטיסטיקה; על "ברקליס" - סבך ארור.

עדה אצל הנשיא, מברק מאילת על שיחת אידן, אני אצל הנשיא, לת"א; טלפון ל[אליהו] אילת. פשר נ"ס [נורי סעיד] - איחוד עיראק-סוריה?

"מדינית" - צ"כ בהסתדרות, סיעה ב'; זיאמה: "אולי דיין?" עיכבתי המכתב, בלילה טלפון לג'ו - אין כל ספק.

[המכתב להלן נמצא בתיק צמוד ליומן:]

אל: שר הביטחון                                                                        ירושלים, 2 בספטמבר 1954

מאת: ראש הממשלה

1) ראיתי את העתק מכתבו של הרמטכ"ל לראש מטה או"ם מאתמול. בניגוד למדובר בינינו נערך מכתב זה בלי השתתפותו של יוסף תקוע. יתר על כן, הדבר נעשה מתוך התעלמות גמורה ממה שאמרתי טלפונית למזכירך הפרטי אמש - כאשר הודיעני מה יש בדעתך לענות - והוא כי טרם קראתי את מכתבו של הגנראל ברנס, כי אקרא את המכתב עד הבוקר וכי יוסף תקוע ישתתף בחיבור התשובה הבוקר לאחר שיקבל הוראות ממני.

2) הנני רואה לציין במיוחד כי מכתב התשובה לראש מטה או"ם נחתם ונשלח כנראה מתוך הנחה שהוא כתוב אנגלית.

3) כיוון שהתברר כי בהידברות בינינו אין ממש - וזה לא רק לאור המכתב הנ"ל - החלטתי להביא את ההסדר שאני גורס לגבי תחומי הסמכויות בכל פרשת המגע עם מטה משקיפי או"ם לאישור הממשלה. הייתי מוכן לעשות זאת ביום א' הקרוב, אך אני מבין כי לא תוכל להשתתף בישיבה זו משום חופשתך. ביום א' שלאחריו אהיה אני בחופשה, אבל מפני חשיבות העניין ודחיפותו אבוא לישיבה ואגיש את הצעותי.

4) עד לבירור העניין בישיבת הממשלה וקבלת החלטה בה הנני לקבוע, כי לא יישלח שום מכתב לראש מטה או"ם בטרם אראה את טיוטתו ואאשרנה. כן הנני לקבוע כי עד להחלטת הממשלה לא יינתן ע"י דובר צה"ל או ע"י מישהו אחר במטכ"ל שום תידרוך מ ד י נ י לעיתונות בענייני שביתת-הנשק ויחסינו עם מטה או"ם. בין בפומבי ובין מאחורי הקלעים, אלא כל הצעה שתהיה לך או למטכ"ל בתחום זה תועבר למשרד החוץ.

יום ו', 24.9.1954

פרסום [הופעות] צור והכהן ב[מרכז?] מפא"י, הודעת הרמטכ"ל בעיתונות [נגד סיורי או"ם] - הפרת ריבונות; אין ידיעות על האונייה.

ישיבת מזכירות - מטה בחירות, למשרד - פתק אפי; התכוננתי למסיבה, לשמאי על השערתי לגבי נ"ס [נורי סעיד] - אח"כ אישור במברק [מרדכי] גזית [מזכיר ראשון בשג' ישראל בלונדון], דוד הכהן.

מסיבת עיתונאים, רמטכ"ל? תיאום! אח"כ עם איסר [אמר לי]: "פטר אותו!", על יחסים עם דיין, עם ג'ו - הרמטכ"ל עצמו נרתע, חדשה - מצרים נגד משקיפים, אחה"צ החלטתי - עניין משקיפים לממשלה, להזמין הרמטכ"ל.

7.30 - חזרה לי-ם, חשבתי על איחוד סוריה-עיראק כפיתרון לבעיית השלום, ארתור על אוברי - סין, ארוחת ערב לאוונס וכו', עם המנכ"ל על הרעיון [של איחוד סוריה-עיראק] - ביקש להרחיב על חלוקת ירדן ודחיתי.

שבת,  25.9.1954

ב-10.30 על "ברקליס" - ג"ר, שטנר, אנשי אוצר - ניסחתי הודעה.

עם ג"ר על הרעיון, נ"ס מוכן ליישב פליטים, שחרור [הפיקדונות] החסומים יצטרף לחשבון.

ג'ו תקוע על הרמטכ"ל, התייעץ אישית על ניסוח דובר צה"ל ליום ו' בבוקר, כן על ניסוח דובר צה"ל למניעת משקיפים, קרו 3 מקרים, במטכ"ל התפעלות מתשובותי, אמרתי לג'ו כי ימשיך ביחסים ולו אישית עד שתיפול הכרעה, אפי אמר לג'ו כי לבון "מצטער" על משלוח המכתב [לברנס] בניגוד להסדר, הזמנתי הרמטכ"ל לישיבה.

שוב ג"ר על "ברקליס", החלפנו על נ"ס, דיבר על יישוב פליטים, בארצות ערב מרקחה; אני: "בפעם הראשונה אינטרס" [ערבי לפיתרון הסכסוך הערבי-ישראלי].

בערב שוב ג"ר; שטנר, מולכו – המופתי.

על ניירות - מברקים על נ"ס, הודעתנו על סין, תגובה לסלווין לויד.

בחצות טדי - שפכתי מרי שיחי, לבון "הצטער", הוא שהורה גיבלי להתנצל, ביקש טדי שישפיע עלי שלא אביא העניין לממשלה, אמרתי: "חדל האמון, אולי אסתלק להוכיח עד כמה רציני".

מדוע א נ י מסתבך? שמא בי הקולר, עניין נ"ס - האגש לשדה-בוקר? ישבתי עד שלוש וחצי.

יום א',  26.9.1954

קמתי ב-7.30; אפי על רציחת 2 ופציעת 2 [ליד בית-שקמה], דאגתי לפרסומת רבתי.

לפני הישיבה - סרלין על הינדס - הסכמתי וסירב, עם דוד הכהן על הרצאתו, סין.

בישיבה שאילתות טרדניות של סרלין וספיר, דוד הכהן, בכל זאת עשה רושם [בטיעון למען הכרה בסין], הרצאתי על וושינגטון ולונדון, הרמטכ"ל ותקוע, מסיבת עיתונאים של ברנס, רמטכ"ל איים בהתפטרות, סרלין שאל מי נתן הוראה וקָבַל קשה, שפירא וספיר חיפשו פשרה, הצעתי מוצא, דיין קיבל - יזמין ברנס, הגנתי על לבון.

אחרי הישיבה עם דיין על תגמול - פריצה לעזה; אמרתי לא מייד ולא [אחליט] רק לבדי, אמר: "אם כך מתבטל", הירהרתי: [עכשיו דרושה פעולת תגמול, כאשר לפנינו] עצרת, ברנס [חדש בתפקידו] אונייה ["בת גלים" בדרך], נחשול השלום, ארה"ב; נדברנו כי משה"ח יגיב לברנס.

ב-4 לאנשי או"ם ו-USOM, 250, רוח מצויינת; לג'קי [יעקב הרצוג] - אל ראסל, "מה אתם עושים?" אינם; ג"ר טילפן - גמרו וחתמו עם "ברקליס"; אמרתי כי לא תהיה תגובה; אמר: "אולי לעזמי?" גם אונייה.

בערב ישיבה על ירושלים, אראה רוקח, קו [ראובן] שרי- עם אלישר – נדחה.

דוח הייזי [זינדר] - עשו כל מה שיכלו בפרסומת, צילמו, בית החולים וכו'; תקוע ומיכאל [אליצור] - טיוטה שפסלתי, כתבתי מחדש, חזרו, הכתבתי אנגלית, חיברתי מברקים: לאבא - לא תגובה אבל, ולאליהו - נורי [סעיד] (קרוס'[מן?]).

יום ב', ערב ראש השנה,  27.9.1954

ישר למשה"ח, גמרתי עניינים, ידיעות מהאונייה - תגיע הלילה; ביקור אצל הרב הראשי.

במשרד רה"מ - יוסף אבידר - שליחותו לרוסיה, [ישעיהו] וולפסברג - שליחותו לארה"ב; אחה"צ – לרחובות.

יום ג' א' ראש השנה,  28.9.1954

בבוקר טלפון משמאי - האונייה הגיעה בתעלה ליד .C.E. ונורווגית עלו שיגרתית "לחיים"; אח"כ תקוע - נותק הקשר, מחכים [לידיעות] מקהיר.

משה דיין - העדר [של עין השופט נחטף ע"י ערבים מפקועה שמעבר לגבול], פרסום על אונייה? התייעצתי עם המנכ"ל וג"ר - נמתין יום, ב-3 מהמטה - ג"ר - הודעת צ"ס "ירו" וכו', מייד מרקחה, המנכ"ל ותקוע בת"א, מיכאל אליצור, ג"ר ואריה לבבי בי-ם, הודעה לפרסום, הודעה לשגרירים, הודעה לנציגויות, ערכתי אנגלית, תקעתי שיניים וכן עברית, ב-6 שידור, בערב הודעה מצרית יותר מתונה.

יום ד',  29.9.1954

10 - דיון שתיים וחצי שעות - הבדווים של באר-שבע, [פרופסורים] מזר-מַן-[הר] הצופים, העדר הוחזר! ההסדר הכללי, אי-ההוגנות, הוראות במצרים.

העולם כולו מועסק; "רויטר" מקהיר - הקברניט מכחיש, רק אקדחים, אנו: "רק אקדח אחד", [משה] מדזיני [מדווח] מאו"ם: "אין איש מאמין", משדר ערבי 2.15 - חריף מדי, מסתיים באיום.

יום ה',  30.9.1954

העדר לא הוחזר, שום חדשות מהאונייה - גלים בעולם; עם המנכ"ל על דיבור משפטים כלפי ארה"ב.

חיים שורר לתה - נוסע לרוסיה, בערב ערכתי דברי בשדרות 23 [החומר הערוך לא נמצא], ב"מעריב" התקפה על שחרור חסומים, אולי המנכ"ל יראה ברנס על העדר - כבר ראוהו ו[אריה] שלו יראנו מחר.