יום ב',  19/4/1954

בגלל ישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אחר הצהריים, נשארתי כל היום בתל-אביב. ישבתי כל הבוקר בדירה על ניירות. ב-3 קיבלתי את ג'יימס מקדונלד במשרדי בקרייה לשיחה על יחסינו עם ארה"ב ולתדרוך לקראת הופעותיו בהולנד ובשבדיה בשליחות מילווה הפיתוח. ב-4 עברתי למשרד הביטחון לישיבת ועדת חוץ וביטחון. כשעתיים נמשך הוויכוח ואחר כך עניתי למעלה משעה ודומני כי הפעם הצלחתי להסביר כהוגן ובהיקף הראוי את סבך מצבנו ומדוע לא תיתכן שיטת תגובות ללא ריסון וללא חשבון - איזו אשליה עקַרה טבועה בקו כזה ואלו סכנות חמורות כרוכות בו וכיצד אנו עלולים בדרך זו להידרדר לתוך אסון כמוכי סנוורים. [בנימין] מינץ מ"פועלי האגודה" ניגש אלי אחרי תום הישיבה ואמר כי דברי היו משכנעים ביותר ואומנם דיברתי הפעם כמורה אל תלמידיו, אבל לפעמים מוכרחים לדבר כך.

בערב חזרתי עם צפורה לירושלים. [בדרך] סרנו אל עדה ומצאנו שם את דודיק [בנה] חבוש צדעו השמאלית. נפצע בעבודה [בקיבוצו מעין-ברוך] ומאיים עליו תפר חדש. עם עדה והרַי השווינו רשמי הסדרים בחמדיה ובנווה-ים. קיבלתי דרישת שלום מעודדת על התערות המשפחה החדשה [משה ותמר גדרון] בקיבוץ ועל חדוות-הילדות שזכה לה אמיר בהיפתח לפניו אופקים חדשים של נוף ועולם בעלי החיים. דיברתי עם עדה כי תקבל על עצמה כתיבת חוברת על שדרות 23. התברר כי היא עצמה חשבה על כך אך לא דרכה עוז להחליט ולהודיע. המשכנו לחולון ואספנו שם את לוייה להתארחות חג בירושלים. חזרתי הביתה לאחר היעדרות של חמישה ימים.