יום ג', 13/4/1954
ב"הבוקר" מאמר חדש על הרופאים, תביעתם ושביתתם - בנוסח אחר לגמרי. אשרי משנה טעמו בקלות כזו חדשים לבקרים! על כל פנים, רוקח עמד בדיבורו.
השרים "הכלליים" ביקשו אתמול שיחה דחופה בענייני ביטחון. קיבלתים הבוקר. באו רק שלושה - רוקח חלה שוב) בריאות רעועה ביותר!). באו להשיח דאגה שבלבם, שמא אין שליטה מדינית יעילה על צה"ל ושמא פני צה"ל למלחמה ויהי מה. כן רצו לדעת אם אומנם מקוים ההסדר שלפיו נעשים מעשי תגובה אך ורק באישורי. עניתי בגילוי לב, הודיתי בחילוקי דעות ביני לבין לבון, אבל תחמתי בדיוק את מהותם והיקפם ובסיכום הדברים הרגעתים.
האנגלי האוסון - טיפוס אהוד - סגן ראש משלחת או"ם להדרכה טכנית בא להיפרד עם צאתו את הארץ.
הופיעה משלחת של הגימנסיה "הרצליה": ברוך בן-יהודה ומ' צדק בשם המורים וארבעה תלמידים: נער ונערה מהשמיניות, נער ונערה מהשישיות. הביאו תשורה - תעודת הרשמה ב"ספר הזהב" בכריכת עור נאה ביותר נתונה בתיבת קרטון גדולה ועליה לוחית נחושת עם כתובת חרותה. הכריכה, התיבה והלוחית - כולם מעשי ידי התלמידים עצמם - מלאכת מחשבת עשויה באהבה רבה ובחריצות כפיים מצוינת. הבחורונת מהשישית התייצבה וקראה מעל הנייר נאום נרגש. פרט למילה "משימה", שנתחדשה עלינו בשנים האחרונות, יכלה רבקה [אחות מ"ש] לחבר נאום כזה בהיותה בשישית. זכורני כי על נאומה בהנחת אבן הפינה לגימנסיה בתל אביב נאמר ב"הפועל הצעיר" - "מליצי וחמים". עניתי על הברכה והודיתי על השי בדברים שיצאו מן הלב, אבל אולי לא ביטאתי די את ההערכה שיָאתה לעבודת הכפיים (הנער והנערה שביצעוה היו בין הארבעה).
וזו לשון הכתובת על הלוחית: "למשה שרת ראש ממשלת ישראל בוגר הגימנסיה 'הרצליה' מאחיך הצעירים ממשיכי השלשלת במוסד היקר לך ולנו תלמידי הגימנסיה העברית 'הרצליה'". ואילו נוסח ההרשמה בתעודה הרבה יותר נמלץ וניכרת בו ידו של בן-יהודה וזה לשונו: "נרשם ע"י תלמידי הגימנסיה 'הרצליה', אחיו לספסל הלימודים (חסר פסיק) לאות הערצה וכבוד על פארו את שמם ושם מוסדם בזכותו לעלות על כס ראש הממשלה במדינת ישראל החופשית".
סוף סוף התיישבתי להכין את הרצאתי בישיבת הנהלת הסוכנות, אשר נחום [גולדמן] שידלני לבוא אליה כדי למסור על המצב, אך לא כן איווה הגורל: זיאמה פלש כשהוא שופע רעיונות והצעות כמעיין המתגבר. את לשכתו הוא מבקש לקרוא מהר"ם - מדור הסברה (של) ראש הממשלה. עדיין לא הרפה מהרעיון שזרק בכנסת כי מבקר המדינה יתקע לכל משרד אדם שלו לפקוח עין על יחס עובדי המשרד לקהל הנזקק. מתוך עבודת הוועדה להגברת היצרנות ביישוב הגיע לרעיון שכבר העסיקני רבות - הגברת היצוא לארה"ב על ידי תעמולה בקרב אחינו ב"י [בני ישראל]. הדרך לחיזוקה הכלכלי של ירושלים - הפצת סיסמה בגלויות כי כל יהודי חייב לעלות לבירת ישראל לפחות פעם אחת בחייו.
להצעה האחרונה הגבתי כי הנה הוזמנתי לחנוכת המלון החדש בירושלים "מלון הנשיא" ולא היה בדעתי ללכת, אבל עכשיו אני משנה דעתי: אלך ואומַר שם מילים מספר ואזרוק רעיון העלייה לרגל כמצווה החלה על כל יהודי ויתפרסם הדבר בתפוצות - או שמא איכפת לזיאמה כי אני גוזל ממנו את בכורת הרעיון? אמר חלילה, אדרבה ואדרבה, ואילו לי אל תדאג - "יש לי עוד!"
בינתיים טילפן כסה מת"א. אין נראית לו מועמדות שלמה הלל לג'קרטה, משום אי התמצאותו במיכלול הבעיות. מוטב אהוד או לפחות נתן בר-יעקב.
בינתיים הגיעה השעה 11 והלכתי לישיבת הנהלת הסוכנות ללא כל הכנה. ברל לוקר ישב ראש וסביב השולחן הרכב שנראה משונה ועל כל פנים לא מלהיב: אברשה גרנות, משה קול, מאיר גרוסמן [מנהל מח' יחסי חוץ של הסוכנות; "חרות" ואח"כ צ"כ], [נחום] ניר [סגן חבר הנהלה; מפ"ם], [יהודה] ברגינסקי [ראש מח' הקליטה; מפ"ם], [מלך] נוי [מפא"י], [שלמה] אייזנברג [מזכ"ל הסוכנות], [אריה ליאו] לויטרבך [מנהל המח' הארגונית]. דיברתי שעה ורבע וכרבע שעה עניתי על שאלות.
חזרתי למשרד ויחד עם סרלין קיבלתי משלחת רופאים. כל הבוקר ניהל איתי סרלין מו"מ על איזו נוסחה שתפתח מוצא ממצר השביתה. נמלכתי טלפונית עם גולדה ועד שבאו הרופאים הייתי סבור כי כמעט מצאתי נוסחה יעילה, אך השיחה עם המשלחת הכזיבתני. הם תקעו מסמר לראשי עצמם כי מוכרח לחול תיקון שכר לאלתר ואילו עמנו מנוי וגמור לא לזוז השתא. בכל זאת הבטחתי להביא עניינם מחדש לממשלה.
קיבלתי מיזכר מלבון המוחה נמרצות נגד קו שנקט אילת בשיחתו עם אידן. מיסמך זה דיכאני משום לשונו הקנטרנית.
אכלתי ארוחת צהרים לבדי. צפורה נסעה לת"א לענייניה - בין השאר לשבור את לב הזקנים בעניין הסדר.
ניגשתי לחנוכת "מלון הנשיא" ומצאתיו בנוי לתלפיות, מתנוסס בהדרו ונשקף על פני נוף נשגב, חדריו מרוהטים בטעם, הכל מתוצרת ירושלים. המלון כשר בתכלית הכשרות ובו שלושה "משגיחים" - הבעלים התאוננו כי הם משגיחים זה על זה. כל החדרים כבר תפוסים לכל העונה והמברקים מוסיפים ובאים. נראה שלמרות הבהלה שקמה לרגל התקריות ושגרמה הרבה ביטולי נסיעות תהיה התיירות העונתית השנה חזקה מבכל השנים שעברו. "מלון הנשיא" טרם הושלם - רק כשליש ממנו עומד על תלו - עוד מוסיפים ובונים, בין השאר בריכת שחייה גדולה, אולם גדול לאסיפות והצגות, שיהא תת קרקעי, אולם אוכל ל-2000 איש. כשישבתי לכיבוד הצליח מלצר לשפוך עלי כוס גדולה של מיץ תפוחי זהב - עשה מלאכתו באמונה, עד הטיפה האחרונה, ויצאתי רטוב ודביק, מתנחם כי המיץ לא יזיק. פסקתי פסוקי על העלייה לבירה וחזרתי הביתה במהרה.
בא פנחס רוזן לשוחח על מדיניות הביטחון. טען כי מעשי תגובה יַעַלם לביטחון מאפע ונזקם המדיני בשפע. שַלַמה איני עומד בפרץ, והן דעתי ידועה ונכונה. יש בי יותר תמיכה מכפי שאני סבור והריני רשאי לנהוג ביתר תקיפות. סיפרתי לו מה שלא ידע עד כה - כמה מעשים מנעתי ובפני אלו פורענויות הצבתי תריס - ולעומת זה הסברתי את הכורח בתגובה מזמן לזמן והתאמצותי לשים רווחים ולגזור התאפקויות וצמצומים.
צפורה חזרה מת"א ומייד יצאה שוב להרצאה צרפתית. בחורה זו מְלֵאַתי מרץ בימים אלה. בינתיים באה ליליאן וגמרתי סוף סוף להכתיב לה תרגום נאומי על הברון - מלאכה קשה ביותר, כי העברית הייתה הפעם ללא רחמים. שיירנו את ליליאן לארוחת ערב. צפורה סיפרה על שברון הלב שגרמה לאביה - אמה הבליגה מייד והצדיקה את הדין - ודאי שתביעת חיים קודמת - אך סבא אמר: "מי יודע היכן אהיה בשנה הבאה!"
כל הערב התנהל מו"מ טלפוני על הנוסע ל[מושב האינט' הסוצ' האסייני ב] ג'קרטה. אהוד אינו יכול לנסוע משום השתקעותו במשפט קסטנר. וֶניה בא מפריס והם יושבים על החומר ובונים עדות. נמצא כי [נתן] בר-יעקב יהיה האיש.
קיבלתי מכתב נהדר מג'יימס רוטשילד להערכת קבלת הפנים שזכה לה ואופן סידור הקבורה.
