קץ לקואליציה ישנה - יום ו', 12/3/1954
שם הספר  יומן אישי 1954
שם הפרק  קץ לקואליציה ישנה - יום ו', 12/3/1954

 


קץ לקואליציה ישנה

 

יום ו',  12/3/1954

 

כל הבוקר בקרייה של תל-אביב.

גדעון בן-ישראל, שחזר מלימודיו בלונדון (הגיע שם להיות נשיא ה"יוניון" [איגוד הסטודנטים] ב-LSE [בית הספר הגבוה לכלכלה של לונדון - האולפנה של מ"ש בשעתו], ודומה כי נתרצן קמעה, בא לנטול ברכתי לתפקיד שקיבל על עצמו - מזכיר מועצת פועלי באר שבע. החליט להתחיל מנבכי ההסתדרות ולהתנסות במשימות קשות. חיזקתי ידיו אך שיננתי בלי הרף באוזניו כי יתייעץ עם אנשים מנוסים במקום בטרם יעשה צעד כלשהו.

יהודה סלוצקי, חוקר קורות "ההגנה" ורשומותיה, בא לחקור אותי על הפרק שדהה בזיכרון רבים - "הקבוצה היפואית" בתחילת מלחמת-העולם הראשונה, תפקידם של דב [הוז] ואליהו [גולומב] בה, תולדות קבוצת חניכי "הרצליה" שהסתעפה מהקבוצה הכללית, יחסיה של זו עם "השומר" וכו' [ר' "ספר תולדות ההגנה" ב' (א) ע' 615 (1959)].

עולה מצרפת, לגרייה שמו, חבר אדוק של מפאי, בא להרצות לפני רעיונותיו על פעילות למען העלייה הצרפתית בארץ והעתודה החלוצית מצרפת.

שני נציגי "בני עקיבא" נקראו לשמוע את הבשורה כי שמורים בידי 1,000 ל"י בשבילם [מדמי המפתח שהחליט מ"ש לוותר עליהם] ולקבוע צורת השימוש בסכום זה. אמרו, כי שקלו והחליטו להקדישו להכשרת מדריכי תנועתם במעברות ובכפרי עולים.

מאיר זרמי וגדעון אופיר [מפעילי "התנועה המאוחדת"] באו להביא לידי גמר עניין הקדשת התרומה של 2,000 ל"י ל"מאוחדת". עדיין הם מחולקים בתוכם אם להקים מעון לתנועה ביפו או להקים ספרייה ארצית למדריכים.

[אהרון] וינר ו[ברוך] עמיר מתה"ל באו להרצות על מצב ההכנות לקראת ביקורו השני של [אריק] ג'ונסטון.

בדרך לדירה לארוחת צהרים שוב אצל עדה להתייעצות על ספרי אליהו.

לאחר ארוחת הצהרים, על פני תמיק וחולון, לירושלים. הבאתי איתי את טוניה וסנדרו [מאירוביץ, בת-דודה של צפורה ובנה] לביקור של שבת.

הרב קופל רוזן מאנגליה לתה. הוא נטש את הרבנות וזנח את "המזרחי". עתה הוא ציוני בלתי-מפלגתי ואומנותו הוראה. הקים ליד אוכספורד public school בית ספר פרטי יהודי-מסורתי-לאומי, "כרמל" שמו. יש לו תלמידים מאנגליה, מכמה ארצות באירופה, גם מישראל. אדיר חפצו להקים בית ספר מעין זה בארץ. איווה את צפת למושב לו. שפת ההוראה תהיה כמובן אך עברית, אך אנגלית תילָמד כהלכה. ביה"ס ימשוך תלמידים מאנגליה ומארה"ב. יהיה מסורתי אך מעורה בחיי הארץ. אימצתי ידיו.

יצאתי עם צפורה, טוניה וסנדרו לטיול ברגל - הרפתקה נדירה ביותר בימים אלה - והגענו עד בית [צבי] שוורץ ונכנסנו לתוכו ומצאנו המון חוגג, כמנהג הבית הזה מימים ימימה בערבי שבתות.

להערב נועדה סעודה רבתי לכבוד הנשיא, שעמד לסעוד בביתנו בפעם הראשונה. הוזמנו מבני לשכתו ומשפחתו, גם [בנימין] מזר מהמכללה, גם [בן-ציון] דינור, גם [יוסף] אבידר אלופנו ועוד. אך הבוקר הודיעתני צפורה לתל-אביב כי רחל [בן-צבי] חלתה ונפלה למשכב ומייד פסקתי לדחות את הארוחה, לתדהמת צפורה שהכינה כבר תלי תלים של מאכלות. חשבוני היה פשוט: אם נקיים את הארוחה בלי רחל לא נצא ידי חובתנו כלפיה ונהיה חייבים להזמין את הנשיא יחד איתה שנית. מה נועיל איפוא אם נקיים את ההזמנה הערב? מוטב לזכות בערב פנוי.

ואכן היה ערב פנוי זה לברכה רבה לערימות ניירות.

 

העתקת קישור