יום ה',  11/3/1954

במשרד רה"מ חקרתי את [יעקב] פיקר, שהיה ילד שעשועים לדב יוסף, על שום מה עזָבוֹ וחזר למשרד רה"מ.

הרבנים האמריקנים [תיאודור] אדמס ו[ברנרד] סגל באו לשיחה עניינית, לאחר שסיירו בארץ ותהו על כל הקנקנים. יצאו מרוצים מסדרי הדת בצבא, מלאי התפעלות מהישגי החינוך הדתי-ממלכתי. תמהים כי עד כה לא נתפרסמו כל אלה כראוי בקרב היהדות החרדית בארה"ב. עם זה מלאי חרדה לתוצאות ביצועו של חוק שירות לאומי ותחנונים לדחייתו. לא גמרנו וקבעתי להם המשך שיחה.

במשרד החוץ טכס הענקת פרס המשרד ע"ש [חיים] ארלוזורוב לשמואל יערי למימון מחקרו על הנפט במזה"ת. נכחו סימה [אלמנת ח' ארלוזורוב] שולה ושאול [בתו ובנו] וצמרת המשרד.

התייעצות עם המנכ"ל וג.ר. [גדעון רפאל] על הוראות סופיות לניו-יורק בשאלת הקו שיש לנקוט במועב"ט בעניין חופש השיט [הישראלי בתעלת סואץ ובמפרץ אילת]. קבעתי עדיפויות:

א) לפרש בנוסח ההחלטה בסואץ ובאילת;

ב) לא לפרש לא בזה ולא בזה אלא לנקוט נוסחה כללית של חופש שיט או אי-הפרעה לאוניות בלי הבדל מחוז חפצן;

ג) לפרש בסואץ ולא להזכיר אילת כלל. הכוונה לפסוק, כי מוטב לא להזכיר אילת לגמרי מלהזכירה ולהזקיקנה לגבי דידה לוועדת שביתת הנשק, אשר בה קבורת העניין.

אנו מחולקים בזה עם אבן הטוען כי הרע במיעוטו הוא הזכרת עניין אילת בהחלטה ולו גם מתוך העברת העניין לוועדת ש"ן. ההבדל בינינו לבין אבא הינו שוב שהוא רואה את הבעיה באספקלריה משפטית-נוסחתית ואילו אנו רואים מראש את ההשתלשלות העובדתית ובטוחים כי הסגרת העניין לידי בניקה פירושו סתימת גולל ובכייה לדורות.

הברקתי לשגרירות לונדון שדר מפורט לג'יימס רוטשילד להזמינו לארץ לימי קבורת הוריו כאורח הממשלה.

קיבלתי לראיון עיתונאית דנית המסיירת במזרח התיכון ובתשובה לשאלותיה הנבונות תיארתי לה את דרכו הנפסדת של בניקה - לא מכוונה רעה אלא מנוקשות אופי, צרות מבט, וחוסר ניסיון גמור בעניינים מדיניים ובינלאומיים.

גמרתי עם [שמואל] בנדור כי נציע את מקלף כמועמד יחיד לפרס אייזנהאור על מנת שיתמחה בניהול מפעל חשמלי.

לארוחת צהריים בבית דב יוסף ו[יוסף] בלומנפלד. שיחה קשה ונפתלת, רצופה מתיחות וקיטרוגים הדדיים. אף על פי כן רקע של סעודת רעים, אווירת הבית והשתתפותי הפעילה השקיטו בהרבה את הרוחות, הקהו את הקצוות והביאו לבסוף לידי הסכמה כי השניים עוד ייפגשו באירופה וינסו ליישר הדורים.

מייד אחרי הארוחה יצאתי לתל-אביב. נסעתי לבית-החולים "ביילינסון" לבקר את נמיר. דחה מועמדות ברקת [לכהונת מזכיר מפא"י] - לא יתקבל על דעת התנועה. במקום זה העלה שוב הצעה של שני מזכירים במשותף. גם לא שלל לחלוטין הצעת גוברין, אשר אין דעתי נוחה ממנה לגמרי. ראיתי גם את ארגוב באותו בית חולים ומצאתיו מאושש לאחר שסרה ממנו אימת הניתוח.

חזרתי לת"א. במעון מרכז המפלגה נועדתי עם זיאמה וגולדה, אשר דחו את הצעת נמיר על שני מזכירים. נתכנסה ישיבת חברינו בממשלה וישבנו עד שעה מאוחרת על סדר יום ארוך וקשה.