יום ד', 10/3/1954
בעיתונות פרסומת צעקנית על משבר קואליציוני חדש עקב הניסיון של לבון לגייס את בחורי הישיבות. בדיוק נמרץ מה שהיה דרוש לנו - ולי בייחוד - בשעה זו.
במשרד רה"מ גמרתי עם [שאול] בר-חיים את התרגום הערבי של נאומי בכנסת. הייתה הצעה כי אשדרנו בעצמי אך נמלכנו שאין לעשות זאת. הנאום ישודר כמה פעמים ביום היום ומחר ומחרתיים.
משה קול בא לספר על ועידה בינלאומית של כפרי הנוער שהשתתף בה בדרום צרפת ועל העניין הרב שגילו המשתתפים במפעל "עליית הנוער" בארץ.
שוב עם זיאמה ארן על בעיית מזכירות המפלגה.
במשרד החוץ שמעתי דוח מפורט ורב עניין מפי דניאל לוין על מסעו באסיה: הודו, בורמה, סיאם, יפן. דוד הכהן הוא ציר מצוין, פעיל וברוך יוזמה, מתחבב מאוד על סביבתו. ביפן הצירות לוקה בחיכוכים פנימיים, אבל אלה יחוסלו עם לכת [צבי] גבעון שנקרא לשוב. הקשרים הדיפלומטיים עם תאילנד מובטחים, אך אין הם רוצים להיות צמודים לבורמה, אלא דווקא ליפן, ולכן [הציר יוסף] לינטון ולא דוד יזכה במקום הנוסף. ההתקשרות עם הודו רחוקה כשהייתה.
שבתאי רוזן הרצה על בעיית חברת החשמל מבחינה בינלאומית.
שוב רפאל בש על מזכירות המפלגה.
אחר הצהריים בכנסת עם הרצל ברגר על חוק הנכים. מכשלה חדשה. הוסכם על חוק המשווה נכי מלחמת-העולם ממתנדבי היישוב וכן נכי "ההגנה" לנכי מלחמת השחרור. קמה בעיית הפורשים [אצ"ל ולח"י]. הוכנס סעיף המסמיך את שר הביטחון להכיר בחברי ארגונים מסוימים כנהנים מהחוק. "חרות" הייתה מוכנה להתפשר עם פיתרון סתמי זה. פתאום נתמלא רוח קנאה חבר הכנסת מ"הכלליים", [אברהם] סטוּפּ שמו עד היום הזה, והציע בכנסת לפרש בשמם של "ארגוני המחתרת". מפא"י ומפ"ם נעשו מרקחה. עכשיו אחת משתיים: או ייקח סטופ הצעתו חזרה או תהיה הצבעה חופשית לא לפי קו הקואליציה ואז יכריעו מפא"י ומפ"ם יחד את הכף נגד "הכלליים" ו"חרות".
עמי אסף ויעקב שפירא שוב באותו עניין בשם הנהלת הסיעה וכן בעניין הסבך שבין משרד הפנים ועיריית פתח תקווה.
גב' [שושנה] פרסיץ [ח"כ; צ"כ] "התלבשה" עלי, כולה שצף קצף על גולדה. היא קשורה באיזו אגודת סעד יהודית באנגליה ומקבלת ממנה משלוחי בגדים לחלוקה במעברות (כמובן, בשם "הציונים הכלליים", אבל היא טוענת כי זהו מפעל מאושר על ידי משרדי החינוך והסעד). והנה גולדה בהיותה באנגליה אמרה למי שאמרה, כי זהו מפעל פסול, כי אין כל צורך בבגדים, כי הממשלה דואגת לכל וכו'. אני מוכרח, כמובן, להתערב ולהוציא לאור צדקתה - תרתי משמע.
קראתי אלי את קדיש לוז ולשם ניקוי המצפון דיברתי על לבו כי יקבל על עצמו מזכירות המפלגה. סירב לחלוטין.
ב-4.30 בבית תה עם דרום ואשתו, ערב צאתם לאתונה. זו הבטיחה קשרים דיפלומטיים תקינים ולא קיימה. אף על פי כן ראינו לחסל את הנציגות הקיימת, שבראשה עמד עד כה יהודי טוב מבני המקום, [אשר] מואיסיס שמו, ולמנות כנציג דיפלומטי - אם גם לעת עתה לא כציר מוסמך - יהודי ישראלי בדמות אברהם דרום, עולה מצ'ילי.
רות חביליו ממשרד רה"מ באה אף היא להיפרד ולקבל הדרכה ערב צאתה לניו-יורק לעבוד במשרד "המילווה".
מקלף בא להשיח שוב דאגה לעתידו. גמרתי איתו כי יישאר בחברת החשמל וכעבור חודשים אחדים יצא להתמחות באמריקה באותו ענף.
לארוחת ערב וולטר שבא לדבר על עניינים, ויהודית הרמן מחיפה, המחפשת שוב עבודה. וולטר סיפר על הדים שהגיעוהו מהשתוללות המקארתיזם בארה"ב. בא אליו [מיילס שרובר] יהודי אמריקני, מיליונר מופלג, השוכן בוונצואלה. התברר לו כי אם יחזור לארה"ב יועמד לחקירה בשל עזרתו לספרד הרפובליקנית בימי מלחמת האזרחים. היה רחוק מכל עניין לאומי, ציוני וישראלי. אך מששמע את אשר נכון לו, בבת אחת ניתק בלבו החוט המקשרו לארה"ב מולדתו, תפס אווירון ובא לארץ והריהו תר אותה ומבקש אחיזת השקעה.
סופי יודין [מוותיקי עובדי הסוכנות], שחזרה בימים אלה מארה"ב, מספרת כי בחוגים שונים מתחילים לתהות אם לא כדאי לברר אפשרות עלייה לארץ. המקארתיזם לובש יותר ויותר פרצוף אנטישמי נאלח והמועקה בקרב היהודים גוברת. באמריקה בכלל מכה נחשול הריאקציה בשידפון את חיי הרוח. במיכללות מתייראים התלמידים מלהטיח את אשר בלבם וחייהם הציבוריים נדונים בשיתוק ובהתנוונות.
כל הערב ישבתי על ניירות.
