יום ג',  9/3/1954

 

באמצע הלילה הקיצותי מרשרוש והנה צפורה בחדרי. מפשפשת בארון. מה השעה? שלוש! מה קרה? חיים בא! עוד זו מדברת וזה נכנס לחדר כולו מדובלל ועייף ונפלא. בא מחמדיה לתל-אביב לפגישת קבוצת צעירים במפלגה שכינסו אנשי אותו חוג להפעילם ולעורר מחשבתם. רענן וייץ דבר דברים כמתלהמים והוא שהסיע את חיים במכוניתו לירושלים.

בבוקר המשכנו בשיחה אגב גילוח ואמרתי את אשר עם לבי על הקבוצה - מגמותיה הברוכות ונלוזותיה.

העיתונות מלאה נאומי בכנסת.

החדשה המרעישה - החזרת [מוחמד] נגיב אל כן הנשיאות [במצרים]. נראה כי נאצר נוכח במשגה ההדחה הנמהרת.

במשרד רה"מ קיבלתי משלחת "הדסה" - למעלה משלושים נשים שמילאו את החדר, כולן ציפייה לדברי אלוהים חיים. נשאתי מדברותי והנשים היו ,DEEPLY IMPRESSED MOVED, THRILLED [מורשמות, נרגשות, נסערות עמוקות] וכיוצא באלה.

במשרד החוץ קיבלתי את ציר הולנד שישב עד בוש ושוחח על כל מה שעלה בדעתו בימים נסערים אלה.

ישבתי עם מיכאל סימון ושלמה ארזי על בעיית העלאת עצמות הברון [רוטשילד] ואשתו. נוכחתי כי יש כאן הבטחה מפורשת ומוחלטת בכתב של ב"ג לג'יימס [בנו] בלונדון וכי חזרתנו ממנה תגרום לנו ביזיון רב בלונדון ובפריס [מוקדי המשפחה] ותיהפך לשערורייה. אישרתי איפוא את הסידור הקודם - הבאת הארונות באוניית מלחמה.

ארתור לוריא ו[ישראל] קוזלוב נקראו לבירור מדיניות קניית הנפט. לדעת קוזלוב, אשר [אליהו] אילת תומך בה, מתחנו עד קצה הגבול את אורך רוחם של הבריטים נוכח קניותינו המתרחבות מרוסיה. יש לקבל ברצינות את האיומים המרומזים על עזיבת חברות הנפט הבריטיות את הארץ. הן נתונות ממילא ללחץ החרם הערבי והליכתנו בקרי איתן יתר על המידה עלולה להכריע את הכף. אם תצאנה חברות אלו את הארץ עלול הדבר להביא לידי תוצאות ממאירות ביותר בהיקף עולמי רחב - הרתעת משקיעים, ניתוק קשרי מסחר, בידוד כלכלי חמור.

הלל דן ושמחה גולן - ראשי "סולל בונה" - באו עם [עמיאל] נג'ר ואריה לבבי להרצות על ההסתבכות שחלה לגבי קבלנותו של "סו"ב" בתורכיה, המאיימת בכישלון ל"סו"ב" ובביזיון לישראל. יהיה צורך לגייס את האוצר למאמץ מסוים של ערבות לאשראי וגם להורות ל[מוריס] פישר [שגריר ישראל באנקרה] להיכנס לעובי הקורה מהקצה השני.

התכוננתי עם זאב שרף לוועדת השרים לענייני חוץ.

אכלתי ארוחת צהרים לבדי.צפורה נסעה לתל-אביב.

אחר הצהריים בכנסת. ישיבת השרים לא נתקבלה עקב אי-הבנה שחלה בזימונה. לחלל שנוצר פלש השר [משה] שפירא, כולו מזועזע ומורתח מהפצצה החדשה שהטיל לבון: גיוסם של בחורי ישיבה. אמש באו אצלו ראשי ישיבות וישבו עד שלוש אחר חצות. המרקחה עד לב השמים. הנמלך בי לבון בטרם הוציא צו? מדוע לא נועץ בו? הן שניהם חברים-שרים ומה שעושה אחד מייד פוגע בחברו.

באמת מדוע?

גם אנשי ה"אגודה" ביקשו לראותי אך נמלטתי מהם.

חזרתי הביתה וישבתי עם שאול בר-חיים ["קול ישראל", המדור הערבי] על תרגומו הערבי של נאומי בכנסת לשידור ב"קול ישראל".

אהוד בא להיוועץ על מהלך משפט [ישראל] קסטנר. נראה כי היועץ המשפטי הקל ראש במשפט מפוצץ זה ומינה כתובע מישהו נמוש שאינו מתמצא בסוגיה המדינית והציבורית כלל ועיקר, ובהתנגשויות הבלתי-פוסקות עם הפרקליט-הבריון שמואל תמיר ידו תמיד על התחתונה. יש לגזור על חיים כהן כי יעמיד מישהו נבון וזריז לידו של התובע.

לארוחת ערב אריה ופירה בהיר מאפיקים. צפורה חזרה בינתיים. ערכתי התקפה נמרצת על בהיר ועל אשתו כי יסכימו למינויו של בהיר כמזכיר למפלגה - ונתקלתי בהתנגדות לא פחות נמרצת. פירה חולת לב, עדיין יש להם שני ילדים צעירים, אין הוא יכול בשום פנים לנטוש את המשק.

כשהלכו שאלתני צפורה מדוע לא נמנה את ראובן ברקת? הייתה זו בעיני קליעה מצוינת. האמת היא כי בעצמי חשבתי עליו אך ידעתי כי הוא איש ריב לנמיר וכי חיפה רואה בו איש חרמה. אילו היה בעל ותק ושורשים יותר עמוקים בעברה של התנועה יכלה מועמדותו לעמוד בפני אלה, אך ספק אם אצליח להשיג לו תמיכה מספקת בתנאים הנתונים.

ניגשתי למסיבת יובל ה-25 להנטקה ב"קרן היסוד". כיוונתי לבוא לאחר הנאומים לבל אצטרך לדבר, אך הפרזתי בחשבון וכשהגעתי לבית המוסדות ראיתי כי המסיבה כבר מתפזרת.

חזרתי טילפנתי לזיאמה על כישלון מאמץ השיכנוע שלי לגבי אריה בהיר והשמעתי באוזניו את מועמדות ברקת. לשמחתי נאחז בה.

ב-10.30 חזרתי לכנסת לישיבת הסיעה על חוק הדיינים. היועץ המשפטי [חיים כהן], שאינו חבר המפלגה, הוזמן לישיבה זו כמרצה ועשה מלאכה נאה. היה ויכוח ער וחשוב. תרמתי לו לא מעט וגוללתי, בין השאר, את רקע החזית הדתית שנוצרה בארה"ב ואת המערכה הנטושה בה לא בינינו לבין הדתיים, אלא בין ציונים ושונאי ציון שבקרב היהדות הדתית.

באחת חזרתי הביתה. הסעתי עמדי את היועץ המשפטי וביררתי איתו עניין משפט קסטנר. התברר כי כבר מינה עוזר לתובע.