יום ו', 22/1/1954
הבוקר חשתי התפרקות ולֵאות מתוקה לאחר המתח העצום של יום אתמול. עברתי מתונות ונרחבות על פני העיתונות. אכן אצל "הציונים הכלליים" הייתה המלחמה נטושה.
עוד אתמול דאגתי להודיע לדתיים כי ישיבת הניסוח נדחתה ותתקיים "במשולש", אך השֶדר לא הגיע לידם ובבוקר באו למלון. נדברתי כי ניפגש ביום א' ב-4 אחר הצהריים.
צפורה נסעה עם איגה לראות כמה דירות מאלו שנענו למודעה שפרסמנו בעיתונים ודומה כי בחרה באחת מהן, ברחוב הירקון.
נותרה לי מחצית שעה פנויה ויצאתי עם צפורה בעיצומו של בוקר צונן אך לא קודר לטייל לאורך הטיילת ולהסתכל בים האפור ובגליו המעלים שיבה.
ב-11 יצאנו לירושלים. וולטר בא הביתה להכינני לקראת השיחה עם פברינו. את ציר ברזיל זה הזמנתי לארוחת צהריים על מנת לתת לו אפשרות למסור דוח על שיחותיו בוותיקן. מנסרת איזו תוכנית על פירוז ירושלים וממשלת ברזיל מעוניינת לשמש מתווך. הבעיה הייתה לא להתחייב על שום דבר ועם זה לא לומר מראש לאו לשום דבר. אין רושם שיצא מכל זה משהו.
פברינו עומד לפרוש מהשירות ופניו לפרקמטיה. הוא מצטרף למפעל חרושתי גדול המייצר איזה חומר סינתטי, תחליף לעץ. אמרתי לו כי ישפיע על שותפיו לפתוח סניף בארץ. אמר: "הן אתם מלאימים מפעלי חרושת". אמרתי: "מניין לך?" אמר: "הן גזירה אצלכם למסור 50 אחוז של המניות להסתדרות". נזפתי בו כהוגן וביישתיו כי הוא היושב בארץ זה כשלוש שנים מאמין לדברי הבאי כאלה ומוכן להפיצם בחו"ל. נכלם מאוד והתנצל. בינתיים נוכחתי עד כמה שקר זה נפוץ ונקלט.
אחר הצהריים נסעתי עם רֶבֶקה שולמן ומרים גרנות וד"ר [קלמן] מאן, יחד עם צפורה, לראות את השטח שהוקצה ל"הדסה" בעין כרם. תנוחה נהדרת ומרחב אדיר להתרחבות.
בשובי התיישבתי על תלי-תלים של ניירות שנצטברו. המברקים בלבד הצטרפו לערימה עצומה.
נתתי הוראה להזמין את [יוסף] ספיר ל"ישיבה משולשת" ביום א' אחר הצהריים לשם ניסוח ההסכם עם הדתיים. תשובתו הייתה "ספירית" טיפוסית. הוא רושם לפניו אך אינו יכול להתחייב. ברור: עדיין אין הוא יודע כיצד ייפול דבר במוצאי שבת ועל כל פנים הוא מחויב להסתייג.
שוחחתי עם חיים שנשתהה בבית לרגל הצטננותו. אחרי ארוחת הערב הסיבונו בבית אשכול לרגל חתונת [דבורה] בתה הבכירה של אלישבע [אשתו]. היא ובעלה חברי מפ"ם, הקיבוץ המאוחד. הבחור [אליעזר רפאלי] היה פעם עם קובי בהכשרה [של "המחנות העולים" במסגרת הפלמ"ח] בבית הערבה ושאל עליו. הספיק לשאת אישה, להוליד בת ובן, להיפרד ולהינשא עכשיו מחדש. עושה רושם מתאים לכל המיבצעים האלה.
אצל אשכול תפסו אותי גרנות וקול. יש רעיון חדש. כשם שהסעיף על הסגנות הוקפא והועבר לממשלה, יסכימו-נא "הכלליים" להקפיא גם את סעיף אחוז החסימה ולהוציאו מכלל ההסכם עד האביב - הווה אומר, עד שובו של נחום גולדמן למו"מ על האיחוד. אמרתי להם: "הן בין כה וכה הוסכם לא להפעיל סעיף זה אלא כעבור שישה חודשים; מה הרבותא איפוא אם תתקבל הקפאה לשלושה או לארבעה חודשים?" טענו, כי לדידם העיקר שתהא "הקפאה" וזה ייתן למפלגה פתחון פה לסגת בכבוד. אמרתי: "אדרבה, תנסו, אבל אל תשלחו אותי ל'כלליים' כי הם מלאי חשדות ואיני רוצה לעורר סבך חדש". אמרו כי יפנו בעצמם וגם ישַלְחו בהם את נחום מרחוק.
