בומביי,  6.11.1956

 

בעיתונות החלטת עצרת או"ם להקים כוח בינלאומי - נתקבלה ב-57 נגד 0 עם 17 נמנעים. אנגליה וצרפת הודיעו כי יפסיקו כל פעולה צבאית במצרים מייד לאחר הסכמת מצרים וישראל כי הכוח הבינלאומי, אקרא לו מעתה כבי"ל, ישים קץ למלחמה ביניהם - זאת אומרת יוצב על הגבול - ויחזיר את התעלה לתיקונה. מתקבל הרושם כי שתי המעצמות מסתתרות כל הזמן מאחורי גבנו: לכתחילה הצדיקו התערבותן במצרים על-ידי הסתמכות על פעולתנו ועתה הן מנסות שוב לתלות מראש בנו את קולר הישארותן שם.

בעיתונות פנייה מפתיעה של בולגאנין לאייזנהאור - הצעה של פעולה משותפת לבלום תוקפנות אנגליה וצרפת נגד מצרים ו"עמי המזרח הערבי": לכם צי חזק בים התיכון - אף לנו צי חזק וגם חיל אוויר כביר; פעולה משותפת של שנינו בתמיכת או"ם תציל את המצב, שאם לא כן יש סכנה של מלחמת עולם שלישית.

מה זאת – העמדת פנים של התיידדות או איום גלוי? ברור כי ארצות-הברית תענה בשלילה, כל-שכן כשהיום הבחירות.

בעיתונות גילוי דעת של המדינאי הישיש ראג'אגוֹפּאלאצ'ארי. הוא קורא לממשלת הודו לנטוש את הקומונווילת ובטוח כי ציילון ופקיסטן יצאו אז בעקבותיה. הוא מרשיע חריפות את אנגליה ואת צרפת, בייחוד הראשונה, וקובע כי פעולתה באה לא להפסיק מלחמה בין ישראל לבין אומות ערב כטענת אידן, אלא לנצל מלחמה זו לשם תפיסת התעלה. והוא ממשיך: "השאלה התלויה היחידה היא לא גורל תעלת סואץ אלא ביטחון ישראל. מדינה זו זכאית בצדק להרגיש עצמה בטוחה בהגנת העולם כשהיא שוכנת בקרב אומות אויבות. תהי אשר תהיה התבונה שבהקמת מולדת ליהודים בטבורו של מרחב שהיה נחלת הערבים זה מאות בשנים, הרי הדבר נעשה במשותף על-ידי ברית-המועצות וארצות-הברית ואין להשיבו עכשיו. אין קושי רב לפעול אצל כל אומות העולם, בכלל זה אומות אסיה, כי תערובנה לביטחון ישראל ולשלמות גבולותיה. הודו תוכל לתרום הרבה להשגת המטרה הזאת, בייחוד אם תמחה נגד תוקפנות בריטית במצרים על-ידי ניתוקו של קשר שיכול לשאת מתיחות רבה, אבל לא מלחמה תוקפנית, שיש בה התעללות בכל מוסר והתגרות בדעת-הקהל של העולם כולו".

 

איגרת בולגאנין - כפצצה

 

בבואי לישיבת הוועדה המדינית מצאתי ידיעות מרעישות. ארצות-הברית דחתה את הצעת ברית-המועצות, כפי שניתן לשער מראש, וברית-המועצות פנתה עכשיו באולטימטום לאנגליה ולצרפת: אם לא יפסיקו מייד, יהיה להן עסק איתה. הייתה פנייה חמורה של בולגאנין גם לישראל והשגריר אברמוב נקרא לחזור למוסקבה. כנגד זה הודיעה ארצות-הברית כי "תתנגד" לכל פעולה צבאית שתעשה ברית-המועצות על דעת עצמה. ובכן, לפי ההרגשה הכללית כאן, העולם על סף מלחמה ויוצא כי אנו על-ידי מיבצע סיני דחפנוהו לכך. מיבצע סיני שלנו הופך למין סאראייבו, כביכול.

הוועדה זנחה סדר יומה הקבוע לדון במצב שנוצר. שררו בה חרדה, ומבוכה - הרגשה כי העולם מידרדר לתהום פעורה ואין לעצור עוד. בראונטל הציע פעולה דחופה: קבלת החלטת חירום על-ידי המליאה שתוכנה יהיה הטלת אחריות על ברית-המועצות למפנה החמור שחל וקריאה למנוע מלחמת עולם ויהי מה. הצעתי לא להתווכח אלא לבחור מייד בוועדת ניסוח. אף-על-פי-כן היה ויכוח אין-סופי על הנחיות לוועדה. לבסוף נבחרו שישה וישראל בתוכם.

לארוחת צהרים אצל הזוג ז., יהודים אנגלים, הוא סוחר וסופר והיא עיתונאית. בראונטל מתאכסן אצלם. חקרו אותי שתי וערב. הייתי מוכרח להודות כי קשה לי לתפוס את ההיגיון שבהתערבות אנגליה וצרפת אלא אם כן מטרתה היחידה היא מיגור נאצר - וזו טרם הושגה וכנראה לא תושג, מהסיבה הפשוטה שלא קם תחליף ולא הוכן תחליף; יען מבחינת ההשתלטות על תעלת סואץ אין עולה על הדעת כי או"ם והעולם בכלל יהיו מוכנים להתפשר עם שיטה זו של סידור עניינים בזירה הבינלאומית.

בעיתוני אחר הצהרים הנוסח המדויק של איגרות בולגאנין - לאידן, לפינוֹ ולבן-גוריון. בפנייה ללונדון ולפריס נאמר במפורש כי מנוי וגמור עם ברית-המועצות לשבור את התוקפנות בכוח "ולהקים את השלום במזרח התיכון". האיגרת לבן-גוריון קובעת, כדבר שהוכח לברית-המועצות, כי ישראל שימשה מכשיר בידי כוחות אימפריאליסטיים ונכנסה להרפתקה מטורפת על-ידי התגרות בכל אומות העולם הנאבקות עם הקולוניאליזם; כי מעשים כאלה מוכיחים מה כוזבות הכרזות ישראל על רצונה, כביכול, לחיות בשלום עם אומות ערב; כי על-ידי הכרזות כאלו מבקשת ישראל רק להרדים את עירנותן של אומות אחרות בעוד היא מכינה את מעשי תוקפנותה; כי ישראל קיבלה פקודות מבחוץ ופעלה כפושע; כי ישראל מספסרת בגורל השלום ובגורל עמה שלה; כי מעשי ישראל מסכנים את עתידה ומעוררים את עצם השאלה על זכות קיומה של ישראל כמדינה. בולגאנין קורא לישראל לציית לקול התבונה בטרם תאחר את השעה. קראתי דברים אלה בעיני היושבים מסביב לי ושאלתי עצמי: מה קובע לדידם יותר - כי כך מדובר על ישראל, שהם ממילא "טעונים" נגדה, או כי כך מדברת ברית-המועצות, שנפסלה בעיניהם מחדש על-ידי דיכוי הונגריה? על-כל-פנים כולם הבינו כי זהו איום רוסי להשמיד את ישראל. ש. המוסלמי אמר: הלא זוהי לשונם של הערבים!

ישיבת ועדת הניסוח להודעת חירום נוכח סכנת המלחמה העולמית – הודו, בורמה, אינדונסיה, יפאן, ציילון וישראל - נתכנסה תחת הענן הכבד של הידיעות הללו. ראיתי את חברי הוועדה והנה הם אחוזי חרדה עמוקה ועצבנית. מרמזים עמדתי על המתחולל בלבו של כל אחד: טול איגרת בולגאנין לבן-גוריון, מחק בולגאנין וכתוב צ'ו אן לאי, מחק בן-גוריון וכתוב בּא סוה, ואז יקום לנגד עיניך צלם-הבלהות המאיים תמיד על מדינות ואישים אלה, אבל שנעשה עכשיו נורא שבעתיים נוכח התקדים החדש שנקבע.

וכאשר הבינותי לרחשי נפשם הירהרתי: הלא הם מוכרחים לחשוב כי הנה בעטייה של ישראל הומחשה בשבילם הסכנה הנוראה הזאת; בעטייה של ישראל הועמדו הם כולם על סף שואה איומה.

כבשתי עצמי והצעתי מבנה לגילוי הדעת:

1) הזדעזעות מהסכנה וקריאה למניעת השואה;

2) אזהרה מכל תוקפנות נוספת שרק תחמיר המשבר;

3) קריאה ליישוב כל הסכסוכים, ששימשו עילה למשבר, בדרכי שלום על-ידי משא ומתן.

אשוֹק הוסיף תמיכה בסמכות או"ם ובהחלטותיו, לרבות המשטרה הבינלאומית, ועונשים למֵמרים. הסתייגתי. הסכמתי להבעת תמיכה כללית, בלי פירוט.

צ'יוּ ניֶן מבורמה טען כי מוטב כבי"ל מורכב מחילותיהן של מדינות קטנות וממוצעות מסכנת התערבותן של מעצמות אדירות. קיומו של כבי"ל כזה ימנע כל פתחון פה מברית-המועצות ומארצות-הברית לעשות דין לעצמן כהצעתו הראשונה של בולגאנין.

לא קל היה בוועידה סוציאליסטית להתנגד לעמדה זו. אף-על-פי-כן הצעתי סייג חיובו של הכוח הבינלאומי על-ידי תוספת המילים "בהסכמתן ובשיתופן של מדינות האזור הנוגעות בדבר".

צ'יוּ ניֶן התנגד ולא כיחד את טעמו תחת לשונו: ומה אם ישראל תתנגד? כי אז לא יקום הכוח הבינלאומי, או יקום ולא יפעל? סמכות ההחלטה היא לאו"ם, לא לאומות.

בינתיים הגיעה הידיעה כי מצרים הסכימה כאילו לכניסת המשטרה של או"ם לתחומיה וחברי הוועדה הסתמכו על כך.

הוויכוח על כבי"ל ואם יש להזכירו במפורש בהחלטה או לא, היה ממושך וטרדני. המאבק הצטמצם ביני לבין ידידי צ'יוּ ניֶן, אשר גילה עקשנות רבה. ליתר החברים לא היה העניין איכפת כל-כך, אך שתיקתם שימשה למעשה תמיכה בצ'יוּ ניֶן ולא בי. הוצאתי פעמיים את ברקת מהארגונית, גם את דוד מהכלכלית. הציעו כל מיני תחבולות אשר ניסיתי אותן ונדחו. לבסוף המצאתי נוסח-פשרה: אם יתברר כי יש כורח בכבי"ל, אזי יוקם הכוח ממדינות קטנות וכו'. זה נתקבל. אשוֹק הציע כי אחבר טיוטה, אך החזרתי לו את המצווה. פרש לפינה וכעבור זמן לא רב חזר עם טיוטה מוכנה - כתובה ברגש רב, ובלשון ברורה. הצעתי כמה תיקוני-סגנון קלים וגמרנו.

 

"עיכוב הקריאה" שלא כדין

 

ל-7 נקראה המליאה על-מנת לקבל את גילוי-הדעת על המפנה החמור ונוכח סכנת מלחמת עולם המרחפת כאילו מעל לאופק. בלבי לא האמנתי כי כן הדבר, אך כזה היה הלך הרוח הכללי ועל-כל-פנים הרגשת הוועידה הייתה כי אסור לה להתעלם מהחמרה כה חריפה של המצב. ישבנו בתוך קהל הצירים וחיכינו עד בוש. איש לא ידע מדוע אין הוועידה נפתחת. פתאום ניגש אלי המזכיר ואמר כי כונסה ישיבה דחופה של ועדת הניסוח. הלכתי ומצאתי בחדר סגור את חמשת חברי הוועדה עם שני היוגוסלבים. פתח היפאני והודיע כי משלחתו התייעצה על הנוסח ויש לה תיקון אחד והודעה אחת: התיקון הוא כי לא ייאמר כוח בינלאומי אלא משטרה בינלאומית, וההודעה - כי הם מפרשים עונשים לא כפעולה צבאית. נתקבל. אז נשא היוגוסלבי את משׂאו. מהמילה הראשונה התקיף נמרצות את כל מבנה הטיוטה וכיווּנה. מה קרה לנו? השכחנו כי ראשית חטאת היא של אנגליה וצרפת? מדוע באנו להפנות את כל הזעם כלפי ברית-המועצות? יש לשנות את הנוסח מעיקרו, להרשיע קודם כל את שתי המערביות ולדרוש מהן ציות לאו"ם.

הייתה זו התנהגות משונה מאוד - אם לנקוט לשון רכה - מצד אנשים שאינם חברי הוועידה אלא רק אורחים. מי שמם להתערב ולעכב את הקריאה ולחבל בפעולת הוועידה כולה? אך מסביב השתוללה הסובלנות. פניתי אל היושב ראש ושאלתי היכן האינטרנציונל? הן הוחלט על גילוי דעת זה לפי הצעתו. ואם הוזמנו שני חברים אלה לדיון מחודש בשאלה העקרונית, מדוע לא הוזמן בעל ההצעה? מייד הריץ היושב ראש שליח שהבהיל לישיבה את אולנהאור. את בראונטל לא מצאו.

נטלתי רשות דיבור ואמרתי כי ההודעה מכוונת כלפי השלב החדש וזה כל טעמה ויסוד החידוש שבה. היא נגרמה על-ידי התערבות הרת אימים של ברית-המועצות ולכן ברית-המועצות היא הממוען. אשר לאנגליה ולצרפת, הרי כבר גינינו אותן ומה טעם יש לחזור על הדברים? אם משום זה, אין כל צורך בהחלטת חירום נוספת ובכינוס המליאה לשמה. אחרי דיברו באותה הרוח האינדונסי, הבורמני, הציילוני. חזר היוגוסלבי וחצב להבות. אין אנו מעריכים את מלוא גודל הסכנה. ברית-המועצות אינה נוהגת לשחת דברים לריק. אם היא מאיימת, משמע שכוונתה לפעול. העולם באמת על-פי תהום האבדון. יש רק דרך אחת להציל את המצב - להכריח את אנגליה וצרפת לסגת. אחרת לא יועיל שום דבר, יען אצל ברית-המועצות כנראה נחרץ הדין. על הוועידה להפנות את חוד ההחלטה נגד אותן שתי המעצמות - אם היא מתכוונת ברצינות להגיב על המשבר החדש תוך הגיון מעשי. אגב כך התנפל היוגוסלבי על הסעיף המאשר את הכוח הבינלאומי. מה עשינו כאן? האומנם הוכינו בסנוורים לבלתי ראות כי מטרת התוכנית הזאת היא לא להשליט שלום בין מצרים לישראל, אלא להחזיר לאנגליה את השליטה על התעלה? ראיה חותכת לנרגנות הבריטית הכרוכה בהצעה זו היא העובדה שקנדה יזמה אותה. לחשתי לציילוני כי יציע מחיקת הסעיף על כבי"ל. עשה זאת. צ'יוּ ניֶן מייד הסכים. כך השגתי במחי יד אחת ובעזרת היוגוסלבי מה שטרחתי להשיג ולא יכולתי בכוחות עצמי בבוקר. משראו היוגוסלבים כי השמטת זכר המשטרה הבינלאומית היא כל מה שיוכלו להשיג, העמידו פנים כי באו על סיפוקם, אך חמתם בערה בהם להשחית, שכן עיקר מבוקשם נשאר מהם והלאה ולא חל שום שינוי במבנה גילוי-הדעת ובהפנייתו כלפי ברית-המועצות.

בינתיים ישבו הצירים באולם ותהו. אפילו הסבלנות האסיינית הראתה סימנים ראשונים של התפקעות והרצים יצאו דחופים משם לחדר הוועדה לשאול היש תכלה וקץ לדברים. סוף סוף נפתחה ישיבת המליאה ולאחר נאומי המציע והתומך, הכל כתמיד על טהרת המסורת הבריטית, נתקבל הנוסח פה אחד.

למרות העייפות והשעה המאוחרת נסעתי עם דוד לנשף נגינה וריקודים שני של פראג'ה הנערך הערב. אחד מחסידי בוועידת רנגון, בחור יודע נגן, שלימדני אז שיר הודי מעניין, תפס אותי היום במסדרון הוועידה מלא אכזבה ודאבון-לב על שלא באתי אמש לנשף הראשון. הוציא ממני הבטחה כי בוא אבוא היום. גם פיתוני החברים ללכת - אמרו כי נהנו אמש מאוד. באנו ומצאנו מגרש עצום מלא אדם, הכל במיושב. פגשונו בכבוד רב והובילונו לשורה הראשונה. האורח הראשי הערב היה בּא סוה. אשוֹק ישב לצדו, אך משראנו, עבר וישב בינינו ושיעשע אותנו בשיחה על תחיית אמנות המחול בהודו. הריקודים היו באמת מהנים ומעניינים. לעומת זה הנגינה - חדגונית עד ליציאת הנשמה. באמצע ההצגה נתבקשנו, בּא סוה ואני, לעלות על הבמה והוצגו לפנינו כל חברי הלהקה - רקדנים ורקדניות. נוגנים ונוגנות. לא נשארנו עד הסוף - דומני כי בשום מקום באסיה זו, המזרח הרחוק בכלל, אין הצגה תיאטרונית או נשף נגינה מסתיימים אלא אחרי חצות.