בומביי,  2.11.1956

 

העיתונות מלאה על גדותיה.

קהיר מודיעה כי מפציץ בריטי טיבע אונייה מצרית בתעלת סואץ וזו נחסמה לכל שיט. על-ידי כך הופסקה אספקת הנפט מהמזרח התיכון לאירופה.

תיקון לידיעה ראשונה וקטועה שהופיעה אתמול: מה שאמר נהרו על תוקפנות שאינו זוכר כמותה - לא כלפי ישראל אמר אלא כלפי אנגליה וצרפת. אבל הוא אָצל גם לישראל ברכה ואלה דבריו: "ישראל ביצעה מעשה תוקפנות" --- הוא נדהם ודוכא על-ידי הווטו של אנגליה וצרפת נגד הצעות ברית-המועצות וארצות-הברית בעניין התוקפנות הישראלית --- "אהדתנו במקרה זה נתונה כליל למצרים" --- מה קרה בימים האחרונים? "בראשית באה הפלישה המפתיעה של ישראל לתוך שטח מצרים. זכרו, כי לא הייתה שום הכרזת מלחמה. זו הייתה פלישת פתאום, ללא כל אזהרה ובכוח רב. זו הייתה הפרת שביתת הנשק ועקרונות המגילה. זו הייתה תוקפנות ברורה ועירומה". --- אהדת הודו הייתה נתונה תמיד לארצות ערב. "עם זה מעולם לא התנגדנו ליהודים או לישראל. הרגשנו כי העולם הערבי קוּפח (had a raw deal) וכי יש לשים קץ לדבר. אף-על-פי-כן מעולם לא סברה הודו כי ישראל או היהודים ראויים להשמדה (off be wiped to deserved).

הבו גודל להודו!

עוד מהעיתונות: לא נכון כי המרשילד כינס את העצרת כדי-להגיש התפטרותו. הוא קרא לכנס חירום על-פי החלטת מועצת הביטחון. העצרת כבר נתכנסה והחליטה ברוב גדול לדרוש הפסקת אש וסילוק כוחות. היא נשארה יושבת עד שיתברר המצב.

ב-8.30 היינו במלון הגדול "תאג' מחאל" לשיחה עם המשלחת האינדונסית. הייתי ראש המדברים ושהריר היה ראש השומעים. האווירה הייתה של ידידות ואמון. כאשר סיימתי אמר ש. כי הוא מבין היטב את בעייתנו ומקבל בסיפוק את הודעתנו כי לא היה "תיאום", אך מבחינה אובייקטיבית וכחברי ועידה סוציאליסטית אין הם יכולים להתעלם מהעובדה כי עשינו מעשה תוקפנות ופעלנו על דעת עצמנו בלי לפנות לאו"ם תחילה. לפי כל אלה יטכסו עצה.

ברקת מסר כי אחרי שיחתנו עם בא סוה אתמול נתקיימה בערב ישיבת המשלחת הבורמנית שארכה עד שלוש אחר חצות. נראה כי הוויכוח היה מלווה לבטים קשים. היה מי שעמד שם כחומה בצורה להגן עלינו ולהצדיק את קו פעולתנו. בסיכום הדברים נוסחו כמה החלטות שלפיהן הוציא היום ב. ס. הודעה לפרסום.

ההודעה היא מופת של מתינות ובאה בה לידי ביטוי ידידות לישראל לא על-ידי דברים שנאמרו אלא על-ידי אלה שלא נאמרו - יש בה ציון עובדות, אך שום נימה של גינוי. חשיבותה של ההודעה חורגת, כמובן, ממסגרת הוועידה הסוציאליסטית. זהו גילוי-דעתו של ראש ממשלת בורמה על המאורעות שנתרחשו.

נקבעה לנו פגישה עם המשלחת ההודית היום בשש. הצטערתי מאוד - מוּעדה זו מתנגשת עם תפילת קבלת שבת. הבטחתי חגיגית לבקר בשני בתי כנסת, אחד של העדה הבבלית ואחד של בני-ישראל. התכונה שם גדולה ובוודאי יתאסף קהל רב. אך את הפגישה עם ההודים אין לדחות בשום פנים.

בינתיים התקשר איתי משרד החוץ שלנו מירושלים בעניין ועידת אונסקו העומדת להיפתח בעוד ימים אחדים בדלהי. ליאו כהן, שנועד לעמוד בראש המשלחת, חלה. חברים אחרים לא יכלו לצאת עקב שיבוש הדרכים שחל מחמת המאורעות. מטוסים רבים לא המריאו ואחרים שירכו דרכם בעקיפין. יעקב אבנון ממשרד החוץ, שהספיק לצאת בעוד מועד ובידו גם ידיעות בשבילי, הוחזר על-ידי הפרסים מטהרן לקושטא. אלישיב נלאה להמתין לו ובא לבומביי, כולו מורתח מנאום נהרו בחיידראבאד שלפי עיתוני דלהי היה הרבה יותר חריף כלפינו מכפי שנמסך בעיתונות בומביי.

ב-4 מסיבת-עיתונאים בבית אבּי. חדר המגורים היה מלא. רוב הבאים היו הודים ומיעוטם אירופים. פתחתי בסקירה על התפתחות העניינים - שוב תוך הדגשת "פרטיות" המדבר. לנוסחה של "רק אנו אחראים לפעולה שנקטנו" הוספתי שנייה: "ואנו אחראים רק לפעולה שנקטנו". כשנשאלתי על גורל השטח שתפסנו בסיני - בינתיים נודע כי כיבושו הושלם, בנפול לידינו אל- עריש ואבו עגילה והעיירה טור שבדרום-מזרחו של חצי האי - אמרתי כי אין פנינו לכיבושים, אבל אני מניח כי ממשלת ישראל תדרוש ערובות ממשיות להבטיח כי אותו שטח לא ייהפך שוב לבסיס של התקפות נגד ישראל. כל אלה נאמרו ללא הדרכה מהארץ. דאגתי במיוחד כי דיבור זה יירשם ויוברק לחוץ-לארץ - ניסיתי בדרך זו להצהיר בבית איזו עמדה אני נוקט, אולי גם לזרוק מפה עצת-ניסוח. באמצע המסיבה מסר לי אבּי פתק: עזה נכבשה! לא ראיתי בשלב זה לסייג את הנוסחה שנקטתי משום עזה, כדי לא לסבך את ההסברה. היו שאלות רבות, רובן עוינות. כתב של השבועון הקומוניסטי "בליץ" נעץ בי במיוחד ציפורניו ולא הרפה. אמרו לי אחר כך כי בתוך קהל העיתונאים, דווקא ההודים, היו כמה ידידים מובהקים, אך הללו נאלמו דומייה.

סקירתי הכילה קטרג חריף על נאצר. בו ובמשטרו תליתי קולר כל הפורענויות שבאו - הן עלינו, הן על מצרים. הרגשתי איך הדברים חותכים בבשרם של כמה מהשומעים, אד חזרתי עליהם שוב ושוב למען ייחרתו היטב במוחות.

המסיבה נמשכה כשעתיים ומייד לאחריה נסענו לפגישה עם ההודים שגם היא ארכה שעתיים.

 

קושיות של הודים

 

פגישה זו נתקיימה בבית פרטי של עשיר מופלג אחד האוהד לפראג'ה [המפלגה הסוציאליסטית ההודית] ותומך בה. השתתפו בה כל פני המפלגה: ג'ייאפראקאש נארייאן, אשוק מיטא, קריפאלאני, נשיא המפלגה סינהא, המזכיר פּרים בּאסין ועוד. היה זה סגל-חבורה גבה-רמה ביותר. שלא בהתאם למשקלה של מפלגת פראג'ה בחיי הודו, הרי מעמדם האישי של מנהיגיה בציבוריות ההודית רם ונישא. זוהי קבוצה נדירה באיכותה השכלית והמוסרית, שכבודה רב בעיני הציבור משום יושרה המוחלט, טוהר מידותיה וכנות האידיאליזם שלה. זכות הייתה לשבת עם אנשים אלה שבת-חברים. מצדנו היינו ארבעה. פתיחתי ארכה כשעה. הם שאלו שאלות נבונות ושוב הסברתי. ג'יי פי העמיק שאול: כיוון שלא קם קשר מוקדם ביניכם לבין האנגלים והצרפתים, מה היה חשבונכם בצאתכם למערכה זו? הן מוכרחים הייתם להניח כי היא עלולה להביא לידי מלחמה כללית ביניכם לבין כל ארצות ערב בלי שאיש יעמוד לימינכם. האומנם הייתם מוכנים לכך? האומנם היה מצבכם כה נואש שכדאי היה לכם להסתכן במידה כזו?

עניתי כי הגענו באמת לסף הייאוש, כיוון שניסינו הכל ולא הועיל - מנגנון או"ם, מועצת הביטחון, פעולות תגמול בודדות - ולכן הרע במיעוטו היה הסיכון שקיבלנו על עצמנו. מסופקני אם הניחה תשובה זו את דעתו של ההודי הזה, אשר עם כל היותו הוגה ואף הוזה ושוגה בדמיונות, הריהו אדם צלול מוח וחריף שכל. בכל-זאת כשהוספתי כי בינתיים הלכו ונהרגו אנשים, כי פנייה למועצת הביטחון הייתה מעלה חרס, כי הטבעת נתהדקה על-ידי הפיקוד האחיד וכי היה כורח להפגין כלפי העולם כולו כי המצב הוא לבלתי נשוא - נסתתמה טענתו מדוע לא פנינו תחילה לאו"ם ודומני כי הבין למצבנו.

מחאתי נגד דברי נהרו וביקורתי הכללית על יחסו לישראל מצאו מסילות ללבם.

בסוף השיחה גילה ג'יי פי כי נשיא המפלגה כבר מסר גילוי-דעת לפרסום. נדהמתי והבעתי השתוממותי: גילוי-דעת נמסר לפרסום ממש לפני הפגישה הזאת? היו במצוקה, מישהו אמר שמא אפשר לעכב, מישהו אמר כי כבר מאוחר, גימגמו מעין התנצלות וג'יי פי אמר כי יש בגילוי-הדעת דברים שלא ינעמו לנו והוא מודה כי אילו עיכבוהו עד לאחרי שיחה זו, היו מנסחים כמה משפטים אחרת.

סיום זה השאיר בלבי משקע מר. לאחר שיקול אינני סבור כי הייתה מצדם כוונת זדון נגדנו. העניין בער בציבוריות ובעיתונות, נהרו השמיע דברו בגינוי נמרץ, נתפרסמו מאות מאמרים ראשיים של קטרוג קטלני, במפלגה הורגש כי עליה לאמור דברה ללא דיחוי, שאם לא כן תואשם בחיפוי ובמשוא פנים.

כשראינו בערב את גילוי הדעת מצאנו כי אין הוא מגיע, כמובן, לדרגת חסידותה של הודעת ב. ס. אך בשים לב לכל הנסיבות אין הוא כה נורא וללא ספק היה יכול להיות הרבה יותר גרוע - ובוודאי היה יותר גרוע אילמלא פרש לוהייא [מנהיג האגף השמאלי במפלגה שהקים סיעה עצמאית, אויב בנפש לישראל] מפראג'ה.

מההודים למלון ומשם לבית אבּי לארוחת ערב שבת. הייתה כל המשלחת, כל הקונסוליה ועוד שלושה זוגות ישראליים - זוג "סוכנותי", זוג מורים וזוג "מסחרי". הייתה זו חברה ישראלית תרבותית ומבריקה. הישראלים העושים בבומביי הם יודעי עברית כהלכה, גם מנעימי-זמר. רובם שומרי-מסורת. עשיתי קידוש ושרנו זמירות ופזמונים.

כשבאנו למלון התברך לי למגינת לבי כי עלי להשכים קום ולנסוע הרחק מחוץ לעיר לישיבת הלשכה. בישיבה זו, שהרכבה כהרכב הוועידה כולה והיא מיועדת להכנת הוועידה, ייערך דיון ראשון בבעייתנו.

קרוב לאחת טילפן אבּי ידיעות שקלט מקול ישראל. הקרבות נסתיימו, כל סיני בידינו וכן עזה. זו נכנעה רשמית לאלוף המשנה אסף שמחוני.