אילון , יום ה', 11.7.1946
פואה יקרה,
טוב שכתבת לי במפורט על חיים. אודה שלא חששתי להבלות כה מרובות בגופו.
החלק המדיני במכתבך מעניין ביותר. הוקרא באוזני חברי. כן הפיסקה על הווה"פ.
מהפירות נהניתי מאוד. תודתי לאייגה. אני מצפה למוסקט השחור.
אם לא קשה - רצוני במילון גרזובסקי – הגדול.
אני נותן שישה שיעורים וארבע הרצאות לשבוע. מלבד זה יש לי תלמיד "פרטי".[1]
אם יבוא קובי - יבקש צבי בשבילו רישיון לבקרני. כדרך שסידר לעמי.[2]
אני מבין שטרם נסעת לת"א. ז"א אימא אינה יודעת עדיין, הלא כן?
היש חדשות על אחיך?
אהבה כפולה ומכופלת.
מ.
שלום לבטי ולדובי.[3]
גולדי התאוננה לפני ברני על שדובקין לא ביקר אותה!
כל הבשורות על שיחרורנו מעידות על פזיזות יהודית נִקְלָה.
[1] שלום לוין. ר' מכתבים 32, הע' 5; 82; 85.
[2] עמי יוסף, בנם של גולדי ודב יוסף.
[3] דובי - בנם של בטי וראובן שילוח.
