רנגון, 23.9.1956
הבוקר נועדתי לשיחה עם ראשי הצבא. בבואם בישרוני כי לפי עיתוני-הבוקר מכרה לנו קנדה 24 מטוסי "סאבּר" ובירכוני להישג כביר זה של ישראל. אמרתי כי זה יום מר לשר-האוצר שלנו ואז פרץ צחוק אדיר מפי אנשי החבורה היודעת היטב טעמו של מאבק על תקציב מוגדל לצורכי ביטחון. היו כאן מפקדי חיל-הים וחיל-האוויר - מפקד חיל-הרגלים, הוא גם סגן הרמטכ"ל, עמד לבוא, אך נבצר ממנו ברגע האחרון – ראשי אג"א ואכ"א, הממונים על אימונים ועל קליטתם הכלכלית של החיילים המשתחררים ועוד כמה קציני-מטה. כמעט כל המשתתפים היו בארץ והמילים קיבוץ, מושב, נח"ל, גדנ"ע ועוד כהנה היו שגורות בפיהם. השיחה התנהלה במסלול של הצגת שאלות מצדי, תשובות מצדם, ושוב הערות שלי בשולי תשובותיהם אגב הבהרת בעיותינו ושיטותינו. ממילא מובן כי לא נגענו בבעיות צבאיות של ארגון ומערך, אימון וציוד, אלא ביררנו את הדומה והשונה בין צבאות בורמה וישראל לגבי תפקידי הצבא כמכשיר של ליכוד לאומי, כאמצעי של חינוך והשכלה וכגורם בפיתוח הארץ אגב הגנתה. השיחה הייתה ערה וחופשית. סיימתיה באומרי כי מלבד אפשרויות ההדרכה המקצועית שיש בידי ממשלת ישראל וצה"ל לספק, עומד לרשותם בארצנו עוד נכס יקר-ערך והוא אווירת האהדה החמה הרוֹוחת ברחבי הציבור סביב כל עניין הקשור בשיתוף-הפעולה בין שתי הארצות. לא בכל מקום קיים אקלים כזה של יחסים והוא המבטיח את הצלחת שיתוף-הפעולה לא פחות מנכונות השלטון לעזור. אלוף-חיל-הים ענה בדברי שבח והלל לישראל, למפעלה ולרוח המפעמת בה.
לארוחת-הצהרים הוזמנתי למועדון מירוצי-הסוסים - מיפגש ל"סלתה ושמנה" של רנגון ביום א' בשבוע, יום בו מתקיימות התחרויות. הבניין, הניצב נוכח שדה-המירוץ, גדול ומרווח, עם מבואות רבים ואולמי-פרוזדור ענקיים למטה, המחושבים להכיל המונים, יציעים אדירים בשלוש קומות למושב קהל הצופים, ואולם-אוכל בקומה העליונה, עם מרפסת רחבה, ממנה צופים בתחרויות יקירי קרתא. מוסד זה כולו, על כל סגנונו וסדריו, הוא כמובן מורשת הראג' [שלטון; מילה הינדית המקובלת ברחבי דרום-אסיה] הבריטי, שקמה לנחלה לבורמה העצמאית. מצאתי על הגזוזטרה המיוחסת את נשיא בית-הנבחרים, חברי בית-הדין העליון, ראש לשכת-המסחר ודומיהם וכן דיפלומטים זרים. היה כאן שגריר של מעצמה מערבית שעשה רושם כי עיניו בראשו. נכנס איתי בשיחה ומייד צללנו לתוך תעלת סואץ. שאלתיו מה בצע בהפעלת מועצת-הביטחון, הן הווטו הסובייטי בה מוכן ומזומן והיש טעם להפגין שוב את אוזלת ידה? אמר: אדרבא, תסביר-נא עניין זה לידידיך הבורמנים שעודם חיים באשליות ומשליכים כל יהבם על או"ם. הבעתי סברה כי מעתה נדונה גם העצרת לאפס תושייה, שכן כושר החלטתה מחובל על-ידי תוספת י"ח החברים החדשים. תוספת זו יצרה יחסי כוחות המבטיחים לכל צד יותר משליש קולות ומאפשרים לו להכשיל כל הצעה של הצד שכנגד שאינה רצויה לו.
בהמשך השיחה על סואץ אמר השגריר, כי הידידות לישראל בלמה את בורמה מהזדהות ללא סייג עם נאצר וגם העיתונות לא נקטה עמדה נחרצת אלא פסחה על הסעיפים. מכל דבריו השתמעה ההנחה כי לנו קשרים מיוחדים עם בורמה ופתוחות לפנינו מסילות ללבה הסגורות בפני אחרים. סיפרתי לו משהו על הדימיון בין הבעיות הבלתי-צבאיות שבהן מטופלים גם צה"ל גם צבא בורמה. אמר: כל זה טוב ויפה, אך הם שקועים יותר מדי בפרפראות אלו של חינוך והתיישבות ומזניחים את העיקר, שהוא מלחמה בכנופיות המורדים עד חורמה. הם היו מחסלים זה כבר פגע רע זה אילו התרכזו במשימה כהוגן. חזקה עליהם שאינכם עושים שגיאה זו. שמא תסביר להם מה עיקר ומה טפל למען ידרבנו עצמם למילוי התפקיד המרכזי.
בינתיים נערכו מירוץ אחר מירוץ. צווחות מחרישות-אוזניים בקעו מכל היציעים ואף מהפמליה של מעלה. היו כאן סוסים נהדרים ורוכבים היודעים היטב את אומנותם. קריאות העידוד והאזהרה, תרועות-ניצחון וזעקות-שבר, שפלחו את האוויר, באו, כמובן, מפי המוני המתערבים. משונה היה להיווכח כי בורמה הדוגלת בסוציאליזם מקיימת מועדון זה כשריד של משטר שחלף ומתפשרת עם מנהג ההימורים אשר המוני-עם מעוטי-יכולת מבזבזים עליו הון רב. סוף שגם אני נפתיתי ושמתי מספר פרוטות על קרן הצבי. בחרתי בשני סוסים בלי שאדע דבר על טיבם - אחד ששמו כשם נשיא בורמה ואחד שצבעי רוכבו כדגל ישראל. והנה הפלא ופלא - שם הנשיא הגיע ראשון ותכלת-לבן שני!
בשובי הביתה עברתי על העיתונות האנגלית של רנגון שהייתה מלאת עניין. אחד ממאורעות השבוע הוא כינוס ארצי של הסתדרות-האיכרים המסונפת למפלגה השלטת. זו בנויה כאיגוד או התאחדות של כמה הסתדרויות ועודנה דוגלת בשמה הישן מימי המלחמה ביפאן: ברית-החירות העממית האנטי-פאשיסטית (L.P.F.F.A). [Anti Fascist People's Freedom League] בכינוס זה נשא או נו, כנשיא הברית, נאום גדול שנתקבל כאן כמאורע מדיני ממדרגה ראשונה. הוא הרצה בפירוט מופלג – ובגילוי-לב אשר כמוהו לא נודע עד כה - על הנושא הכאוב ביותר בחייה של בורמה העצמאית: תנועת המרד של הכנופיות הקומוניסטיות למיניהן. גולל את השתלשלות הנגע הזה לשלביו וסקר את יחסי השלטון עם ראשי הכנופיות שהתנהלו מאחורי הקלעים - הניסיונות לשאת ולתת עמם כדי להגיע לידי הסדר. הנאום כולו מהווה התקפה נמרצת ונוקבת ביותר על הקומוניסטים, תוך הוקעתם בשמם המפורש וחשיפת מזימותיהם ותככיהם ותכסיסי-הרמייה הנקוטים בידם. או נו הודה כי המשא-ומתן שהתנהל איתם פעם אחר פעם העלה חרס, עד שנוכחה הממשלה לדעת כי כשניסתה ללכת בדרך זו השלתה נפשה בשווא. עתה מנוי וגמור עמה להילחם בנגע ללא פשרה, עד לדיכויו בכוח ועקירתו הגמורה. היא קוראת לאומה כולה להתרכז סביבה במלחמתה זו ולהבין כי כל הדיבורים הקומוניסטיים על נכונות למשא-ומתן ולפיתרון הבעיה בדרכי-שלום הם שווא ושקר, כזב ותרמית, אשר כל אמונה בהם והטיית אוזן להם כרוכות בסכנה לשלומה ולעצמאותה של בורמה.
כן הופיע בעיתונות סיפור מובלט על הסכמת קנדה למכור לישראל 24 מטוסי-סילון המכונים "סאבּר" - עיסקה שהמשא-ומתן עליה, כפי שנאמר בעיתון, התנהל ברציפות מהאביב האחרון.
לתה אצל הנשיא בארמונו. הכרתיו לפני ארבע שנים והוא זכר שיחתנו. קיבל בסיפוק ברכת נשיא ישראל והרבה לשאול על התקדמות מפעלנו. לגבי סואץ הביע דעה כי יש לחייב את ההלאמה, המבוססת על הריבונות המצרית, אך יש לתבוע ממצרים חופש-מעבר לכל האומות בלי יוצא מהכלל.
בעיות ביטחון לאלתר ולעתיד לבוא
ארוחת-ערב בביתו של ראש הממשלה. רעייתו, אם לשבעה ילדים, רבת-חן ודוברת אנגלית רהוטה. בין המסובים שני סגני ראש הממשלה – שר-החוץ ונשיא הסתדרות האיכרים - וכן ראש המטה הכללי ורעייתו, עוד שני שרים, ציר ישראל ורעייתו וזוג אמריקני. בהיעדר גברת ישראלית כאורחת-כבוד, זכתה האמריקנית לשבת לימין ראש הממשלה.
מנהג המקום הוא להאריך במשקאות ובשיחות שלפני הסעודה. אוּ בּא סווה התיישב לידי וניתנה הזדמנות לשיחה ממושכת. הוא מקשיב היטב, מגיב בבת-צחוק פיקחית ונחמדה, המוקרנת רק מעיניו הנוצצות, ורק לעיתים מזומנות נזקק לדבר-שפתים. שאלתי למצב המלחמה בכנופיות ואם נאומו של או נו בא לבשר מפנה. אמר לא, שום מפנה, אך המלחמה בהם קשה ביותר, אתה יוצא נגדם והם כלא היו והרי אתה כרודף רוח, יען הם מתחבאים ונעלמים ופתאום צצים מחדש, אבל המצב הוטב לאין שיעור לעומת שנות 53-52, שכן אז היו בידיהם שטחים שלמים והייתה זו חבלה רצינית ברציפות המרחבית של השלטון הריבוני, ואילו עכשיו אין למרד שליטה כזו אלא קיימים רק המורדים עצמם, המהווים בעיה ביטחונית אך לא מדינית, וסופם שייכנעו או יישמדו, משא-ומתן איתם לא יהיה בשום פנים, והוא אשר ביקש או נו להדגיש.
מכאן השתלשלה השיחה על יחסי הכוחות באזור כולו ועתיד היחסים עם השכנה האדירה שבצפון ועל עמדתן של המעצמות האדירות בכלל. שוב ניצנץ בעיני ראש הממשלה אותו חיוך של חידה ופתח בקטרוג על המעצמות שאינן מניחות למדינות קטנות לחיות בשקט. אמרתי כי אין המצב נואש כל-כך ויש למדינות הקטנות והבינוניות סיכויים של עזרה הדדית וגם של השפעה מוסרית על דעת-הקהל בארצות הגדולות - במה דברים אמורים, אם קיימת באלה דעת-קהל חופשית. ראש הממשלה דיבר גלויות על הסכנה הנשפת, אך התנחם כי יש עוד כמה שנים, בהן אפשר להתחזק.
סוף שהתגלגלה השיחה על בעיית סואץ וכל פרשת מצרים של נאצר. אמרתי כי לא מחינו נגד ההלאמה, אך עמוד נעמוד על זכותנו ונוקיע כתרמית וכעוול כל הסדר שלא יבטיחנה. טענת נאצר כי הוא עצמו יבטיח חופש השימוש הבינלאומי בתעלה הם דברי-תעתועים כל עוד הוא מקיים הסגר על ישראל. על-ידי הסגר זה הוא הורס במו ידיו את תוקף הבסיס שהתייצב עליו בהלאימו את החברה. כאן יכולות מדינות אסיה לפעול הרבה כדי לפקוח עיניו על המיצר שהוא נכנס לתוכו ולהכריחו לתקן דרכו. הוא נשען לכאורה על ברית-המועצות, התומכת בו לכל אורך החזית, אך רוסיה בלבד לא תושיענו והוא לא יוכל בשום פנים לעמוד בפני לחץ מדינות אסיה אם תאמרנה לו ברורות כי לא תתמוכנה בו כל עוד הוא נוהג אפליה. הנה דוגמה למה שיש לאל ידן של מדינות קטנות לעשות - אם כי חשוב מאוד לגייס לעמדה זו את הודו, שאינה מדינה קטנה כלל.
בּא סווה ענה: זהו בעצם מה שאנו אומרים לנאצר - בכיוון זה אנו פועלים.
אמרתי, כי אם יש סיכוי לגמור את העניין בשלום, הרי רק בהפעלת השפעה כזו של אסיה על נאצר. שום ברכה לא תצמח מהבאת העניין למועצת-הביטחון או לעצרת, כי כאן פועל הווטו הסובייטי ואילו כאן בא ההרכב החדש ושם לאַל כל ניסיון לעייל החלטה. העצרת נשארה מיפגש בינלאומי חשוב – זירה להיכרות הדדית ולחילופי-דעות - אך יש להניח כי היא חדלה להיות גוף נוקט הכרעות ומעצב מדיניות. אשר למועצת-הביטחון, הריהי נדונה זה כבר לאוזלת-יד גמורה.
בּא סווה הביע סברה כי בטווח קצר הקל סכסוך סואץ על מעמדנו בקוממו את המערב נגד נאצר. אמרתי כי אין לסמוך על כך. הצלחות נאצר משכרות אותו ומסחררות ראשו. אם גם מערכת סואץ תסתיים בניצחון מדיני ודיפלומטי של נאצר, אין לדעת לאיזה מעשה של טירוף לא ישיא הדבר את יצרו. בינתיים מצבו הכלכלי הולך ורע - הלחץ מבחוץ גובר, תוכניות הזיון והגדלת הצבא אוכלות את התקציב, לפיתוח לא נותר ולא-כלום, תקוות תעסוקה רבה בסכר אסואן התנדפה, ההון הזר בורח, חשבון הרווחים מהלאמת התעלה יתברר כנראה כמיקח טעות, ריבוי האוכלוסייה נמשך ומצוקת-ההמונים מחמירה. מצב זה אף הוא עלול לשמש גורם דוחף להרפתקאות. ועל הכל, הרי חלום נאצר הוא כפי שהוגדר בספרו.
בּא סווה האזין בעניין רב להסבר על שלושת המעגלים - הערבי, המושלמי והאפריקני – אשר נאצר רואה את מצרים כנתונה בטבורם, בעוד שאת עצמו הוא רואה בטבורה של מצרים; על שאיפתו לפרוש מרותו העליונה על מערב אסיה מזה וצפון אפריקה ומזרחה מזה; על תפקיד ישראל כגודרת בפניו את הדרך ועל מזימתו לסלקה דווקא משום זה; על הרושם הברור כי למעשה נודעת מצד ארצות ערביות ידועות הבנה לעמידתה זו של ישראל כתריס בפני תאוות ההתפשטות וההשתלטות של נאצר המכוונות נגד כולן.
סיימתי פרק זה באומרי כי עיני נאצר טחו מראות עד כמה היעדר שלום בין מצרים וישראל חותר תחת עצמאותה של מצרים עצמה. פירצה קוראת לגנב, וכל זמן שקיים הקרע הוא משמש עילה ותואנה להתערבות זרה בענייני האזור - של ברית-המועצות מצד אחד ושל אמריקה או אנגליה מצד שני. על-ידי התנגדותו העיוורת לשלום עם ישראל הוא נותן קרניים לנגח את העצמאות בידי אותו אימפריאליזם עצמו אשר לכאורה הוא מקדש מלחמה עליו.
הארוחה הייתה על טהרת תורת הבישול ושיטת ההגשה של בורמה: כל המטעמים נערכו בבת-אחת על השולחן, למרבה המבוכה של האורח הזר נוכח שפעתם המגוונת - דגים ובשר מתובלים ברטבים מרטבים שונים, מיני ירקות מוזרים וסתומי-זהות, קטניות ופטריות מפולפלים ואורז רב.
כיוון שכמה מן האורחים נזדרזו ללכת לחגיגת המחולות של אותה להקה שראינו אמש, הנערכת הערב לכבוד באי כינוס האיכרים, נסתיימה המסיבה בשעה מוקדמת והדבר היה לברכה - שכך מחר עלינו להשכים קום.
