מכתב 175 - קובי יקירי - 7.8.1946
שם הספר  מאסר עם ניר ועיפרון
שם הפרק  מכתב 175 - קובי יקירי - 7.8.1946
כותרת משנה  א-ן, יום ד'

 

                                                                                                                       א-ן,  יום ד',  7.8.46

קובי יקירי,

 

השמועה שהגיעה לאוזניך לא אדע מקורה. מאיתי כאן לא יצאה תגובה כזאת. אך כיוון שעוררת השאלה אסבירך עמדתי.

לכתחילה הייתה דעתי, כי מצבנו כה חמור שאין אנו פטורים מניסיון של מו"מ. זה היה לאחר שנתפרסמה תמצית התוכנית החדשה[1] באורח אי-רשמי. אח"כ הוברר שנוסח זה היה מפורכס: 2,000 מיל מרובע והעלמת כמה קווים שליליים. אך גם אז, כשעדיין ראיתי בתוכנית אחיזה כלשהי, הייתה דעתי שעלינו ללכת למו"מ מתוך הודעה כי אין אנו כפותים בשום פנים לתוכנית שהוצעה, ומטרתנו במו"מ להגן על מלוא זכויות העם בארצו ולחתור להגשמת תוכניתנו. בכיוון זה נשלח מכאן שדר ללוטציה. משנתפרסמו פרטים נוספים השחירו פני התוכנית כשולי קדירה, וקורטוב התקווה שראיתי - כמעט ונגוז כליל. הגיעוני גם פרטים שטרם ראו אור וכולם לשבט. במסיבות אלה הבינותי בהחלט את העמדה שננקטה בלוטציה ואת פירסומה. אלא שהייתה ביקורת בלבי על אופן הפירסום בשיעורו הראשון: דחייה סתמית ללא כל הסבר. אך בטרם הספקתי להשמיע ביקורת זו באוזני מישהו בחוץ - החרה הדובר ופירש נימוקים. נחה דעתי, אם גם אין הנימוקים שניתנו ממצים. לגבי השטח נפסלת שם התוכנית, ואילו היה כדאי להעיר על הצד האיכותי: שום חלק ונחלה בהרי הארץ, שום מרחב להתיישבות-מידות.

עם כל זאת, איני מפרש דחיית התוכנית כדחייה למפרע של הזמנה למו"מ, באם תבוא. דווקא לאחר ההכרזה הברורה על עמדתנו לגבי התוכנית אין כל חשש להיענות להזמנה כזו, אם רק יתמלאו תנאים אחרים שעלינו להציג.[2]

אני שמח בכל שמחותיך ולוואי שתרבינה ותתמדנה. מה החזוּת לגבי ההכשרה? המתאחדים? היכן מתרכזים? ועוד שאלה: היש רוח חיים במשמרת?[3] היש מי הנותן דעתו? ועוד: אנה פני שמשון[4] מועדות?

אשר לביקורך כאן, עם כל רצוני העז לראותך, לא הייתי מייעץ לך לנסות מזלך. דווקא משום שכבר היית כאן פעם ואני בטוח שלדידי תהא הקפדה מיוחדת, וטעות בידי ב"א [בן אהרון] אם הוא לומד גזירה שווה מביקורי רעייתו. מה שאין כן חיים, שקטון הוא. אך ביחס אליו עוד חזון למועד - עד שיעמוד הכן על שתי רגליו.

שלומות שגיאים לכולכם,

 

א.

 

"לענות בחוצפה", "להשתחץ" (וכן פעם במכתב "לזרוק בפרצוף הנאלח")[5] כל אלו הן התפרצות ריגשית, פרי מניעים נפשיים, אך לא שיקולים מדיניים. תגובה מדינית צריכה להיות קודם כל נבונה ולאו-דווקא פורקנית. ראה מאמר ה"טיימס": נבון מאוד ושדלני. - אגב, לעברית: "שמועה שמעתי, שלא שלם בעיניך הלאוו של לוטציה" אין זה ניב עברי. או "שאין לבך שלם עם הלאו" וכו', או "שאין ישר בעיניך הלאו" וכו'. מה שכתבת - שעטנז האסור עפ"י דין ישראל.

 

אבא


[1] התוכנית הפדרלית לפיתרון שאלת א"י, שנתקראה "תוכנית מוריסון-גריידי".

[2] שיחרור העצורים; חופש מוחלט בבחירת נציגי הסוכנות לדיונים בלונדון.

[3] כנראה "המשמרת הצעירה" של מפא"י.

[4] כנראה שמשון ארד, עמיתו של הבן יעקב במערכת יומון "החייל" בתקופת הוצאתו לאור בבריסל.

לימים איש משרד החוץ.

[5] ביטויים שנזקק להם הבן יעקב במכתביו לאביו.

 

העתקת קישור