84

משלחת ישראל לעצרת הכללית של האו"ם, פריס[1]

1/12/1948

הפרסטיז׳ה הבריטית עומדת לשטן

מ. שרתוק: הייתה לי שיחה עם דאלס, העושה רושם רציני וישר. הוא איש עצמאי אשר לא עשה את דרכו לכאן דרך מחלקת המדינה. הוא סיפר לי כי הגיעו לידי הסכם עם האנגלים. אין הוא מניח את הדעת לגמרי במה שנוגע לניסוח, וייתכן שבכמה נקודות יסוד הוא אינו משביע רצון, אבל בסיכום טוב שהגיעו לידי כך. עיקרו של דבר, שהאנגלים ויתרו על המעמד המחייב של דוח ברנדוט. אומנם נאמר שיש לעיין בו, אך לאחר העיון אפשר גם לדחות וגם להתעלם. הוא לא הסתיר, שהבריטים עודדו את ההתנגדות הערבית על מנת לשמור על מעמדם בעולם הערבי. הפרסטיז׳ה הבריטית הזו עומדת לשטן בדרך הפיתרון. הוא נטל על עצמו להוציא שיקול זה מלבם ולדעתו אף הצליח. ברור לו, כי אנו לא נראה זאת כהצלחה, כי אנו מלאים חשדות, שהוא אפילו מודה שיש להם הצדקה, כלפי אנגליה. לאחר מאמצים דרמטיים בסוף השבוע הגיעו ביום ב׳ לידי הסכם.[2]

אחר כך דיבר על קבלתנו [לחברות באו״ם]. אמר שקבלת החלטה בוועדה הפוליטית תעזור לקבלתנו ושאל מה המצב ביחס לזה. עניתי לו, שכרגע בטוחים שלושה - אמריקה, רוסיה ואוקראינה. מארגנטינה יש הבטחה מפורשת, אך אין לנו עדיין ניסיון בהבטחות ארגנטיניות. הקולומביאני טוען שהוא בעד, אך אין לו עדיין הוראות מממשלתו. צרפת ובלגיה מפקפקות. כן קנדה - פירסון נוטה בעד, אך ממשלתו עוד לא החליטה. על בלגיה נראה לנו שהיא תימנע, אך ספק אם תקבל על עצמה את האחריות להכשלתנו על ידי מניעת הקול השביעי מאיתנו. עליכם ידוע שאתם תצביעו בעד, אבל בקהל יש רושם שאינכם מעוניינים בכך שהדבר יעבור. הוא הדגיש שברצונו כי נדע שמנוי וגמור עמהם, שקבלתנו תעוּיל ותסתיים במושב הזה.[3]

הבעתי ספקותי בנאמנות הוויתור הבריטי, שהוא ויתור של צורה בלבד ולא של תוכן. החתירה הבריטית להשיג את מאווייהם לא תיפָּסק, ומשום כך אנו מתנגדים לכמה סעיפים [בנוסח ההחלטה על תוכנית ברנדוט]. לדוגמה הזכרתי את הנגב, אשר אני בטוח שהבריטים לא ויתרו בנקודה זו בלבם.

הוא ציין בתשובתו שהוועדה לא תכפה דבר. כשהטחתי נגד הסעיף על ירושלים, הנותן לוועדה סמכות ואף הוראה לקבוע סידורים מינהליים, השיב כי אומנם הם יכינו משהו גמיש יותר. הדגשתי את חוסר האפשרות ליישב את בעיית הפליטים בלי שלום.

בתגובה לדברי חבר המשלחת ג. רפאל, שהמליץ להשפיע על ידידי ישראל בוועדה להמטיר תיקונים רבים ככל האפשר לנוסח ההחלטה, כדי למתן את ההצעה הבריטית ואף להכשילה, אמר מ״ש:

מ. שרתוק: אני מעוניין שהדבר ייגמר בקבלתנו לאו״ם, ולא אכפת לי אם זו תהיה התוצאה היחידה. אם ברגע האחרון לא יראו מוצא וימנו ועדת פישור, מילא. אולם צריך להביא בחשבון אפשרות אחרת - שתתקבל החלטה - ואז יש לדאוג שתהיה גרועה כמה שאפשר פחות. יש לתקן אותה, אם כי ייתכן שאנו מפרכסים בזה בר-מינן.

הערות: