64. הממשלה הזמנית, ישיבה לד/1, תל-אביב - רצח המתווך ברנדוט ועוזרו - 18/9/1948
שם הספר  דבר דבור 1948
שם הפרק  64. הממשלה הזמנית, ישיבה לד/1, תל-אביב - רצח המתווך ברנדוט ועוזרו - 18/9/1948

64

הממשלה הזמנית, ישיבה לד/1, תל-אביב[1]

18/9/1948

רצח המתווך ברנדוט ועוזרו[2]

 

 

ישיבת הממשלה הוקדשה לנושא זה בלבד, רה"מ ב"ג פתח ומסר פרטים על ההתנקשות והוסיף כי המשטרה הצבאית נצטוותה לאסור את אנשי לח״י בירושלים. נעצרו כ-150 איש. אצ״ל הודיע כי לא היה לו כל חלק בהתנקשות.

 

השר מ. שרתוק: עוד אתמול בערב שלחתי מברק בחתימתי למזכיר הכללי של האו״ם,[3] למלך שבדיה, לאשתו של ברנדוט ולממשלה הצרפתית - הבעת הזדעזעות לפשע, הודעה שעם ישראל כולו מתנגד לעושי הנבלה והממשלה תעשה הכל לגילוי הרוצחים ועקירת הנגע. שלחנו מברקים גם לכל הצירויות והשליחויות שלנו בחוץ לארץ, שלחנו להם תיאור המעשה, והצענו להביע לצירויות הצרפתיות והשבדיות שבמקום את הרגשת צערנו.

ד״ר באנץ׳ היה באותה השיירה. בשיירה היה גם המקשר שלנו. הדבר קרה לעיני האיש שלנו - הם גם מדגישים את זאת. הם נסעו בדרך שלדעתנו הייתה דרך בטוחה, כי המקשר שלנו היה איתם. ד״ר באנץ' טלגרף כנראה מירושלים הנה. קיבלתי את הטלגרמה בלי חתימה. הם מסרו מברק זה לפרסום ובו יש פסוק בו מאשים באנץ׳ שדברַי ודברֵי פקידים גבוהים אחרים לא היה בהם כדי למנוע מעשים כאלה.[4] דובר הממשלה מסר גם הוא את תגובתו לפרסום, בה נאמר שאנחנו מצטערים צער רב, שהוא מצא לנכון לפרסם את המכתב בו נמצאת נימה פולמוסית, נימה של האשמה שאין לה כל הצדקה.[5] במסיבת העיתונאים לא נגעתי באישיותו של המתווך. אשר למפקחים, הצבעתי על אופי הדברים, שמבחינה אובייקטיבית אי-אפשר שעבודתם תהיה יעילה כי ישנם קווי גבול ארוכים, השטחים הם רחבים, יש נמלים ותחנות אוויר ללא ספור ומספר המפקחים הוא כה מועט.

מסרנו לפרסום הטלגרמות ששלחנו והן שימשו ביטוי ראשון לתגובתנו. חשבתי לנכון שתתפרסם הודעת הממשלה. גם ד״ר באנץ׳ שאל אם יש הודעת הממשלה. אמרתי לו שהיא תתפרסם, והכתיבו לו אותה טלפונית, היא תתפרסם מחר בבוקר בעיתונות.

ידעתי שעומדת להיות ישיבת מועצת הביטחון, ושלחתי את כל החומר לאבא אבן. לפי ידיעתנו או שאבן לא ביקש את רשות הדיבור, או שהוא לא הגיע לרשות הדיבור.

הם העבירו את הגוויות של ברנדוט וסֶרוֹ לחיפה. חבר הוועדה הקונסולרית ואנשי או״ם ליוו את הגווייה. מחר בבוקר השכם תישלחנה הגוויות לרודוס ומשם הלאה. שלחנו שני אנשים להיות נוכחים בהלוויה, אחד בשם ראש הממשלה ואחד בשם משרד החוץ.

הגנרל לוֹנדסטרוֹם פרסם הודעה בה הוא מעריך את הפשע שנעשה, ומודיע שההפוגה נמשכת והפיקוח נמשך.

 

להלן התנהל דיון. רה״מ ב״ג עמד על הצורך בחקיקת חוק נגד טרור. השר מ. שפירא הביע השערה, שמא רצח ברנדוט בוצע על ידי "יד חיצונית".

 

השר מ. שרתוק: אינני מבין התמיהה. האם אתה מניח, שברצח מוין[6] הייתה יד זרה באמצע? האם ההתנקשות באנשים הייתה של יד זרה? הם רצחו אנגלים לא מפני שעשו פסק של בית דין שזה שונא שלנו, אלא הם באו לידי הכרה שהאנגלים הם אויבינו. באשר הם סבורים שזה אויב - הם צריכים לחסל אותו. העיתונות כולה העמידה את ברנדוט כמפלצת והוא האחראי לנעשה לנו. ביום שישי קראתי עוד בעיתון שהוא, ברנדוט, הינו עוזרו של בווין. הרי קראו את הדברים שנכתבו על ידם - למה פתאום לשאול שאלות כאלו?

 

להלן התנהל דיון ממושך בהצעת החוק נגד טרור, שקרא שר המשפטים פ׳ רוזנבליט. השר גרינבוים מתח ביקורת חריפה על נוסח החוק.

 

השר מ. שרתוק: ההשוואות שמר גרינבוים עושה בנוגע לארצות שונות שהוא חי בהן, אינן עושות כל רושם שהוא. האם באיזו ארץ שהיא, כשבא חוק לדיון, קם מישהו ואומר: ״רבותי, אין זה כמקובל בארצות אחרות״? אני חייתי חיי הכרה רק בארץ-ישראל. אם אני משוכנע שצורכי החיים שלנו בארץ, והבעיות שאנחנו עומדים לפניהן כתוצאה מהמציאות, מחייבות חוק מסוים - אני אהיה בעדו.

לגופו של העניין - אנחנו מתאספים שלושים שעות לאחר הרצח. יכולות להיות דעות שונות בנוגע לרצח. יכולים לומר לי שזה לא כה רע, זה קורה מפעם לפעם. אם אין גורסים כך, אם גורסים שקרה דבר מזעזע ומחריד, אל אחטא בשפתי, שעלול לשמש מפנה, ומפנה רע מאוד בכל העניינים שלנו, דבר שיסתערו עליו מכל צד, הוא [כך במקור. נראה שצ״ל: אני] מוכרח להשתומם לגישה זו. אפשר כמובן לחלוק על כל חוק זה, אבל אי-אפשר להמית אותו בהשהיה. מה פירוש ועדה? ישקלו כל מילה, בממשלה יהיה דיון, אחר כך יביאו את החוק בצירוף המלצת הממשלה למועצת המדינה - פירוש הדבר לרצוח את החוק, לא לתקן שום דבר. משום כך מתנגד אני בכל תוקף להצעה למסור את הצעת החוק לוועדה. אם יש צידוק וטעם לקיום הממשלה - הרי הוא בחקיקה מהירה לתיקון פני הדברים.

בשבילי ישנה שאלה שלא נפתרה - שאלת השבת. יש לעתים שלא תוכל להחזיק מעמד בלי לעשות פעולה, לא תוכל להסביר לעולם שבגלל השבת לא נקטנו בשום צעד.[7] לא רק שהממשלה איחרה בפעולה כי הייתה שבת - אצלנו יכול לקרות לאחר האיחור שהיה, שנאחר עוד יותר.

אני רוצה להציע למר גרינבוים, שהממשלה תקבל עכשיו את החוק ונושיב מייד ועדה ממשלתית והיא תראה אם יש לתקן. אם היא תמצא שיש להכניס תיקונים, תביא זאת בפני הממשלה והממשלה תחליט. יהיה דיון בוועדה, אך אל יבולע לתגובה.

 

בתום דיון קצר הוחלט:

 

מחליטים:

לאשר יסודות החוקה המוצעת על ידי שר המשפטים. ממלאים ידי השרים: פ. רוזנבליט, י. גרינבוים, ב. ש. שטרית להחליט ברוב קולות על נוסח החוק שיפורסם בשם הממשלה כולה. ההודעה על כך תתפרסם מייד בעיתונות. כן יפורסם מייד אישור הממשלה לפעולות שנעשו נגד הלח״י ולהמשכן.

 

הערות:


[1] מתוך הפרוטוקול, סדר היום: רצח המתווך ועוזרו.

[2] ביום ו׳ 17/9/1948 בסביבות 6 בערב נרצחו בשכונת רחביה בירושלים הרוזן ברנדוט ומשקיף או״ם צרפתי, הקולונל אנדרה סֶרוֹ. ברנדוט היה בדרכו לפגישה עם המושל הצבאי דב יוסף. את האחריות לרצח נטל על עצמו גוף שהתקרא ״חזית המולדת״ - כיסוי ללח״י.

[3] ר׳ תלחמ״י 1, מס׳ 518.

[4] המברק מובא בתלחמ״י 1, מס׳ 519. מ״ש נדרש כאן לפסקה האחרונה שבמברק, כלהלן: ״בהקשר זה אני רואה חובה לציין את הדעה, כי ההצהרות המוּטוֹת וחסרות היסוד לגבי הפיקוח על ההפוגה, המיוחסות לך ולקולונל ידין, שהושמעו במסיבת עיתונאים בתל-אביב ביום ה׳ [16/9/1948] ופורסמו ב״פלסטיין פוסט״ ב-17/9/1948, אינן מן הסוג שהיה בו כדי להרתיע פעולות מגונות ממין זה״.

[5] ר׳ מברק מ״ש לבאנץ׳ מ-19/9/1948, תלחמ״י 1, מס׳ 520.

[6] לורד מוין, שר המדינה הבריטי לענייני המזרח התיכון, שישב בקהיר, נרצח שם ב-6/11/1944 בידי שני אנשי לח״י. המתנקשים נעצרו, הועמדו למשפט, נדונו למוות והוצאו להורג.

[7] ההתנקשות בברנדוט בוצעה ביום ו׳ - ערב שבת.

 

העתקת קישור