26
23/6/1948
אסירי
״אלטלנה״
סעיף ב׳: המצב
לאחר המקרה עם אצ״ל
הישיבה נפתחה
בדברי השר פישמן, שטען כי בניגוד להחלטת הממשלה ביום הקודם, שלא לאסור איש מאנשי
אצ״ל, בוצעו מאסרים. השר דרש בשם "חברי ממשלה לתת מייד צו לשחרר את כל
הנעצרים לפני כל דיון ובירור".
השר מ. שרתוק: רוצה אני לקבוע, שלא נתקבלה שום החלטה שלא לאסור אנשים. לא נתקבלה
שום החלטה לאסור, אך גם לא נתקבלה שום החלטה שלא לאסור. אילו הוצעה החלטה כזאת,
הייתי מצביע נגדה. איש לא הציע שלא לאסור. הצעה כזאת לא נשמעה. נכון שאני הצעתי
לאסור את בגין, וכשאמר מר רוזנבליט, שהוא תומך בכל הצעותי, הבינותי שהוא תומך גם
בהצעה זו. ואז היו חברים שדיברו נגד זה. זה כל מה שהיה. שום החלטה לא נתקבלה.
ההצעה שלי לאסור את בגין לא הועמדה כלל למניין, ואינני טוען שהחלטה כזאת נתקבלה,
אך לא נתקבלה גם החלטה שלא לעשות מאסרים בכלל.
להלן התנהל ויכוח
חריף בשאלת המעצרים. השרים שפירא ופישמן תבעו שחרור כל העצירים לאלתר. השרים פישמן
ושפירא הודיעו על התפטרותם מהממשלה ושניהם עזבו את הישיבה. השר גרינבוים הציע
למנות שופט, שייגש מייד לבירור ההאשמות נגד העצורים ותהיה לו סמכות לשחרר אנשים
אם ימצאם חפים באשמת התנגדות בנשק, וקודם כל ישחרר את העולים שבקרב העצורים, כפי
שהציע ראש הממשלה.
השר מ. שרתוק: תוספת להצעת מר גרינבוים שאני מקבל אותה:
אני מציע לשחרר קודם
כל את אלה שידוע שהם עולים חדשים, אלא אם כן יש איזו האשמה מסוימת נגדם.
שנית, לשחרר מייד את כל האנשים שנתפסו בלי נשק ושאין נגדם האשמה מסוימת גם
אם אינם עולים. אלה שיש נגדם האשמה מסוימת, למסור אותם לשופט החוקר.
הוויכוח נמשך. ראש
הממשלה ב״ג תמך בהצעות השר
גרינבוים.
השר מ. שרתוק: הצעה נוספת - אלה שנתפסו בנשק ביד, לשחרר אותם
בינתיים בערבות.
מחליטים
ברוב של 4:5 לבחור בוועדה
בת 3 חברים - שר הביטחון, שר הפנים ושר המשפטים, שתבטיח יצירת תנאים
לקיום החוק והסדר במדינה, להבטחת אחידות בצבא ולמתן חנינה לעבריינים.
