149

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

24/5/1942

חיפוש בגבעת חיים, פליטי פולין

שאלות מדיניות:

מר שרתוק: (בתשובה לשאלות על החיפוש בגבעת חיים 9/5/1942) בגבעת חיים נעשה ניסיון של חיפוש נשק על-ידי המשטרה. ניסיון זה בא על יסוד ידיעה, שאנשי המקום רצו לקנות נשק מאנשי הצבא הצ'כי. במקום הייתה התרגשות רבה. כל אנשי גבעת חיים, וגם אנשי כפר החורש התאספו יחד וצעקו בקול שבעת שחבריהם נמצאים בשבי [ביניהם י' בן-אהרון] ורבים מחבריהם התגייסו עתה לצבא, לא ייתכן לפגוע בהם. המתיחות גרמה לקטטות בין האנשים והשוטרים. אחדים מהבחורים שלנו הוכו, הוכו גם שוטרים. הקצין האחראי, בראותו את המתיחות, הפסיק את החיפוש.[2]

מצב פליטי פולין:

מר שרתוק: ב-15 לח״ז טלגרפתי ל[משרד הסוכנות ב]אמריקה כי עליית בעלי רישיונות מבין פליטי פולין ברוסיה נמצאת במצב של שיתוק. לפי האינפורמציה שלנו, הרי השלטונות הרוסיים אינם מרשים את היציאה, לפולנים יש אפשרות של יציאה צבאית ואזרחית. ב-16 בו הודעתי ל[משרד הסוכנות ב]לונדון כי הצבא הפולני מכיל אחוז אפסי של יהודים, וזה גם נוגע לאנשים ציוויליים. ההפליה מדכאה במיוחד נוכח מצב הפליטים היהודים ברוסיה. ביקשתי לפנות לשלטונות בעניין זה וגם להעביר את הידיעה לחברים בארצות-הברית.

ענייני עבודה:

מר שרתוק: ד"ר שמורק טען שלכל יהודי יש זכות עבודה בארץ - וזה נכון, אבל ד"ר שמורק גם הוסיף וטען, שיש ענף עבודה אחד שטוב בו: 8 שעות עבודה ושכר של חצי לירה ליום. יש גם הנחות ותנאים טובים יותר, אבל כל התנאים האלה לא באו במקרה ולא מתוך טוב לבם של נותני העבודה, אלא כתוצאה מארגון העובדים ומקיומה של הסתדרות העובדים הכללית, המכילה בתוכה 80% מהפועלים בארץ. אם מישהו רוצה ליהנות מהישגים אלה, עליו גם לדעת שיש לתת יד לאיגוד שהשיג מתוך מאמצים רבים הטבת תנאים.

הערות: