141
ישיבת הנהלת
הסוכנות, ירושלים[1]
17/5/1942
״דריין
ו״מירציאה״
שאלות
מדיניות
מר
שרתוק: לשאלותינו אם ידוע עניין
[העלאת גורל] ״דריין״ [בפרלמנט] ואם דיברו עם הנציב העליון [בלונדון] בשאלה זו -
השיבו חברינו בלונדון כי לא ידוע להם. לשאלתנו אם נכונה ההשערה, שידידינו עוררו
שאלה זו לפי יוזמתם, השיבו כי מצאו להכרחי לעורר שאלה זו, אם גם ראו בה סכנה
מסוימת.[2] כן הודיעו לי, כי גם הם רואים מתוך תשובת
המיניסטר [קרנבורן] בענייני "דריין", כי הוא רואה את עצמו חופשי לגמרי
בעניין זה ואינו קשור בכל הודעה קודמת.
שיחת
באי-כוח מפלגת העבודה עם לורד קרנבורן הייתה על המדיניות הכללית [בשאלות עלייה].
״דריין״ ומאוריציוס שימשו רק כדוגמאות. תשובת לורד קרנבורן לא הייתה מניחה את
הדעת. בינתיים קראו ודאי החברים את שאלת הלורד ווג׳ווד מאת המיניסטר על סירות
הפליטים שהגיעו לטורקיה ותשובת המיניסטר שאין כאן שאלה של מתן רישיונות עלייה
לארץ-ישראל. טלגרפתי בעניין זה ללונדון והסברתי שתשובה זו עומדת בניגוד גמור
לתשובתו הקודמת של המיניסטר, בה הבטיח לעשות הכל למניעת אסונות חדשים כדוגמת
״סטרומה״. גם פניתי בעניין זה לממשלה בירושלים וביקשתי להעביר את תוכן מכתבי
טלגרפית למיניסטר המושבות.
הגיעה
סירה [׳׳מירציאה׳׳] עם 40 פליטים יהודים למֶרסינה. פניתי לממשלה בדבר רישיונות עלייה עבורם.
היו״ר
גרינבוים העלה שוב את עניין נסיעתו של מ״ש לאפריקה הדרומית, בעיקר על-מנת להיפגש
עם גנרל סמאטס.
מר
שרתוק: נראה לי שאנו עושים יותר
מדי הפתעות להסתדרות הציונית באפריקה הדרומית. קודם התכוננתי לנסוע, פתאום באה
הפתעה על-ידי ההחלטה לא לנסוע, עכשיו רוצים להפתיעם שוב בנסיעה. ניתוח המצב מביא
אותי לידי מסקנה הפוכה מזו של מר גרינבוים. הנה התחלנו במפעל הגיוס. הכרחי להמשיך
בו. בשבועות הקרובים עלי לבקר בקהיר לשיחה עם הגנרל אוקינלק ועם המיניסטר [התושב]
החדש [ריצ׳רד קייסי], ורק כשהעניינים ייכנסו למסלול אפשר יהיה לדבר על נסיעה.
לדעתי אפשר יהיה לדבר על כך בראשית יוני.
היו״ר גרינבוים
סיכם את שאלת הנסיעה ברוח דברי מ״ש.
