יום א',  6.10.1946

פואה יקרה -

אין כמוך שעלית אל הר הצופים בערב כיפור בין השמשות לברך את השוכבים למעצבה.

מכתבה של "רחלתך" - לפי מיטב סגנונה. כך תכתוב עד זיקנה ושיבה!

קיבלנו כולנו היום איש-איש חבילת שי מ"המשביר" ומ"שמן" במשותף: מגבת (!), שלוש מימחטות לבנות מצוינות, סבון "עדין", "תמר" ועוד מין, משחת שיניים, משחת גילוח (בלי מברשת), תמרוקים אחרים, סיגריות ושקיק סוכריות. שני הסעיפים האחרונים הלכו מייד לצריף הבחורים ובשאר אני מתחלק איתך.

הייתי רוצה לא להגיב כמה ימים על המצב המדיני, אך אם אוכרח לחוות דעה על משהו, חזקה על ז"ש שיודיעך. מה בדבר ביקורך אצלי ביום ד' זה? בהחלט התכוונתי לפגישה ביחידות, בלי דוד.

נשיקות לך, רבות וחמות. גם לבתי ולבני הקטן.

מ.