114

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

26/4/1942

בעיות שוטפות

 

שאלות מדיניות

 

מר שרתוק: לישיבת הוועד הפועל הציוני המצומצם ביום ג', ה-28 דנא, ברצוני להביא את נוסח גילוי הדעת שהוכן על-ידינו.[2] כידוע קיבלנו את הסכמתו של מר בן-גוריון לתוכנו הכללי של גילוי הדעת.[3] מד"ר וייצמן טרם קיבלנו תשובה, כי הוא עזב בינתיים את לונדון ורק עתה הגיע לארצות-הברית.

 

דברי מ״ש חידשו את הוויכוח על השימוש במונחים "קהילייה" או "מדינה" ועל המועד הרצוי לפרסום המסמך. ברנרד ג׳וזף אמר שלפני הבאת השאלה לדיון בוהפ״צ המצומצם יש להחליט אם לדבר על "קהילייה" או "מדינה". ד"ר א' שמורק אמר שעדיין מוקדם להביא את גילוי הדעת לפני הוהפ״צ המצומצם. ד"ר ו' סנטור טען כי אין העניין דחוף כלל. א' ברלין אמר שיש לחכות בעיקר לתשובתו של ד"ר וייצמן והרב י"ל פישמן הסכים עמו. י' גרינבוים הסכים עם דעתו של מ״ש כי יש להביא את השאלה לפני הוהפ״צ המצומצם עוד בטרם תגיע תשובת ד"ר וייצמן, שכן במאמר שפרסם ד"ר וייצמן כבר השתמש במונח מדינה יהודית ("קומנוולת") וסיים: "רק ההנהלה - המוסד העליון של התנועה - שותקת".

 

מצביעים:

בעד הבאת הכרוז לישיבת הוהפ״צ המצומצם - 2 (גרינבוים, שרתוק).

נגד - 3 (סנטור, פישמן, שמורק).

ההצעה נדחתה.

 

מר שרתוק: בדעתי להביא לפני הוועד הפועל הציוני המצומצם את שאלת ההתגוננות, והיא גיוס לצבא ולנוטרות. השאלה תהא גם נידונה בישיבת הנהלת הוועד הלאומי.[4] כן אמסור אינפורמציה על המצב ועל פעולתנו המדינית בארצות-הברית.

למר בן-גוריון הייתה שיחה עם סר קייסי, שהבטיח להיפגש איתנו בהגיעו למזרח הקרוב. בינתיים קיבל כנראה מר בן-גוריון את העתק תזכירנו בשאלות התגוננות,[5] וטלגרף למר קייסי ללונדון, בהציעו לו לקבוע מייד סידורים עוד לפני הגיעו לקהיר. מר קייסי השיב, שהוא עומד בקשר עם החוגים הנוגעים בדבר, אינו חושב להתעכב הרבה בלונדון, ובבואו בקרוב לקהיר ייקח בחשבון את ההצעות שהובאו לפניו. התשובה ידידותית מאוד, אבל כרגיל אינה מחייבת,[6] - (ד"ר סנטור: מה תפקידו עתה של הגנרל[7]) - לפי העיתונות שוחרר הגנרל מכל תפקיד. ידוע לנו, כי הוא קיווה לקבל את המשרה של נציב עליון בא״י.

אנו עוד מגששים באפלה בקשר לצאת הנציב העליון ללונדון. פנינו ללונדון, אבל טרם קיבלנו תשובה.

הממשלה טרם החליטה ביחס ל[שחרור] אנשי ״דריין״. הצלחנו לעניין בשאלה זו מוסד צבאי חשוב ואחד הקצינים הגבוהים ביקר במחנה, התרשם מאוד מהחומר האנושי ושאל את אחד הקצינים הגבוהים במשטרה אם יוכל להוציא משם 6-5 אנשים הדרושים לו. קצין המשטרה השיב כי בקרוב ישוחררו כולם. אין כמובן לתלות איזה תקוות בסיפור זה. כי מצד שני ביקר אחד מפקידי הממשלה במשקים, התרשם מאוד מחוסר ידיים עובדות והגיש תזכיר למזכיר הראשי על שחרור אנשי ״דריין״. בתשובה קיבל הפקיד נזיפה על התערבותו בעניין לא לו. השיחה של הקצין עם איש המשטרה הייתה יותר מאוחרת.

כידוע הגיעו 35 איש מרומניה לקושטא בסירות. אחת הסירות האלו [״אוקסיניה״] הגיעה לסמירנה [איזמיר], שם נשברה והאנשים ניצולו. קיבלנו עתה טלגרמה מלונדון, שבממשלה הבטיחו לנו שאם יגיעו אנשים לחופי ארץ-ישראל יתנו להם לעלות לחוף. השבתי כי האנשים יכולים להגיע לארץ-ישראל רק בדרך לגלית וברישיונות עלייה, כי המשך הנסיעה מסמירנה לארץ-ישראל קשורה בסכנות מרובות. זה היה עוד לפני קבלת הידיעה על שבירת הסירה, והדרישה להמשיך את הנסיעה בסירה אינה מתיישבת עם הודעת מזכיר המושבות, כי יושם לב לדבר שאסון ״סטרומה״ לא יחזור.

(מר גרינבוים: ההתקדם משהו בקשר לשמירה על חופי הארץ?) - הממשלה ניגשת עתה לסדר שמירה על חופי הארץ. שני שלישים מהחופים יישמרו על-ידי נוטרים יהודים, בדרום יהיו נוטרים ערבים. בימים אלה נצטרך לתת אנשים לתפקיד חדש זה. הכוונה היא לאלף איש בשכר. לפי שעה יש צורך במאתיים נוטרים. הממשלה הסכימה לקבל גם בחורות כמאותתות.

הייתה לי שיחה עם מפקד פלוגת התותחנים. המפקד הסכים שיש צורך בריכוז כל היהודים בארטילריה ליחידה אחת, והבטיח לדבר על כך עם המפקד. אם ריכוז זה יצא לפועל נצטרך לתת אנשים נוספים - (ד"ר שמורק: ואשר לענייני הגיוס, נראה לי שלפני שמביאים את דבר הגיוס לוועד הפועל המצומצם עלינו להכין הצעות מעובַּדות ולא לדבר סתם, למען לא יתקבל הרושם שאנו ממשיכים בשגרה של דיבורים סתם) - הכוונה היא למסור דוח על פעולותינו בקשר עם הגברת הגיוס ואימון האנשים לפעולות הגנת הארץ. כמובן שתעמוד גם השאלה הכספית, אבל קשה לדבר עתה עליה בהיעדרו של מר קפלן.

 

עליית ילדים מרומניה

 

הדיון נסב על הבעיות המורכבות, ביטחוניות וטכניות, הכרוכות בהבאת ילדים יהודים מרומניה לטורקיה על סיפון אונייה שבעליה יהודים ארץ-ישראלים, שמסרוה לידי יהודים טורקים והללו החכירוה לרומנים, ועל האפשרות שלמסע הילדים תינתן חסות "הצלב האדום". מ״ש הביע דעתו, כי יש להודיע על העניין לקונסול הבריטי באיסטנבול על מנת שיעביר את הידיעה לשלטונות הרוסים. אם יתקבל אישור שהדבר נעשה, אזי בדלית ברירה צריך יהיה להסיע את האונייה. סוכם שיש להמשיך במאמצים להסיע את האונייה בדגל שווייצי ולהשיג את הסכמת שלטונות בולגריה להעברת הילדים מרומניה דרך בולגריה.

 

יהודים בצבא פולין החופשית

 

היו״ר י' גרינבוים דיווח כי ביחידות הצבא הפולני שהגיעו לא"י מבריה״מ דרך איראן, המונות כ-6,000 איש, יש כ-150 יהודים, אבל מספרם ודאי גדול יותר שכן רבים מסתירים את יהדותם. היציאה מבריה״מ לאיראן נמשכת וכוללת גם יהודים. א' דובקין הוסיף, כי רוב החיילים היהודים בצבא הפולני משתוקקים לעבור ליחידות היהודיות שבצבא הבריטי.

 

מר שרתוק: אין ספק, שאם יציגו את שאלת העברת החיילים היהודים ליחידות היהודיות, הרי זו שאלת העברה לצבא הבריטי, כי היחידות היהודיות הן יחידות של הצבא הבריטי, והרי זו לא רק שאלה של משא-ומתן עם הפולנים בלבד, אלא גם עם הממשלה הבריטית, ואז תעמוד קודם כל שאלת מתן רישיונות עלייה לאנשים אלה, כי הגיוס אינו של יהודים, אלא של ארצישראליים, ואם תצוף שאלת רישיונות עלייה, יתחילו לדון על יכולת הקליטה של הארץ, וכאן ניכָנס למעגל קסמים. גם איני יודע איך יביטו על כך הפולנים עצמם.

 

היו״ר י' גרינבוים הבהיר, כי לפי הסכם בין הנה״ס והשלטונות הפולנים רשאים יהודים אזרחי פולין בארץ-ישראל לבחור בין התגייסות ליחידות היהודיות בצבא הבריטי או לצבא פולין החופשית, אולם ספק אם אפשר להחיל הסכם זה גם על החיילים היהודים המגיעים לארץ במסגרת הצבא הפולני. השאלה מסובכת וטעונה בירור.

 

הערות: