84. מכתב אל יהודה ה., ביירות - תעודת גמר או תעודת כבוד - 17/3/1942
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  84. מכתב אל יהודה ה., ביירות - תעודת גמר או תעודת כבוד - 17/3/1942

84

מכתב אל יהודה ה., ביירות

 17/3/1942

תעודת גמר או תעודת כבוד

 

ליהודה ה. שלום,

 

אינני מכיר אותך, אבל אני מכיר היטב ומוקיר מאוד את אביך. ידידותי איתו, יותר מהתפקיד שאני ממלא, נותנת לי, לדעתי, את הרשות לפנות אליך באופן אישי.

הצטערתי מאוד בהיוודע לי במקרה בימים אלה, כי בנו של יעקב לומד במכללה בביירות. לימוד בביירות פירושו השתמטות מגיוס וביירות משמשת כיום עיר מקלט למשתמטים. ודאי שקלת היטב את הדבר, ואני מניח כי מצאת איזו הצדקה מוסרית לאי-התגייסותך. ברצוני לערער עליה ולהציע שתשוב ותעיין בה.

אי התגייסותם של צעירים בריאים בגופם החייבים בגיוס אפשרית רק מפני שאין לנו מדינה ואין בכוחנו להכריח אנשים להתגייס כשם שעושים זאת כל אומות העולם. במצב זה דומה, שחובת כל צעיר יהודי ארצישראלי בעל הכרה לאומית להצטרף למעשה שיש בו כדי להוסיף כוח לעם היהודי החלש. במקום זה אתה מצטרף לאלה המחלישים את עמם עוד יותר ומנצלים את חולשת עמם לטובתם הפרטית. בדרך זו אפשר שתקדים להשיג תעודת גמר מכמה מחבריך, אולם מובטח לך להפסיד את תעודת הכבוד של צעיר יהודי בדורנו. אל יהי-נא הפסד זה קל בעיניך.

חוסר תעודת כבוד זו עלול להתנקם קשה בחייך לעתיד לבוא. דברים כאלה אינם נשכחים בחיים ציבוריים. מוטב לך לשקול אחרית דבר מראשיתו. אבל לא הייתי רוצה שרק פחד לגבי עתידך האישי יניע אותך לבדוק מחדש את שאלת גיוסך. מוטב ששיקול דעת זה יהא לגופו של העניין. השאלה פשוטה: המותר לצעיר יהודי כמותך לבלות כעת את זמנו בלימודים מתוך דאגה לעתידו האישי הצר, בשעה שאלפי בני גילו אוחזים בנשק להגנת ארצם ולמלחמה בצורר עמם? המותר לו לעזוב לשם כך את ארצו ולגלות לבית אולפנה זר והיכול הוא למצוא מרגוע למצפונו במחבוא זה שמצא לו? האם לשם כך חונך כציוני, האם לשם כך הובא לארץ, האם לשם כך השקיע העם היהודי בחינוכו ובהשכלתו, בעצם חייו וביטחונו, את המאמצים הגדולים שהביאו לידי יצירת אותם התנאים המאפשרים כיום לנערים יהודים בארץ לחיות, לגדול ולהתחנך בסביבה יהודית החופשית מכל פגעי הגלות?

את התשובה על שאלות אלו אינך חייב לי. אתה חייב אותה לעצמך. לא תוכל להשתמט ממתן תשובה. דומני שהתשובה יכולה להיות רק אחת - לחזור לארץ ולהתייצב בשורה. אני מאחל מקרב לבי לבנו של יעקב שיהא לו העוז המוסרי הדרוש לאדם להודות בטעותו ולתקנה.

המקווה לראותך במדים, 

משה שרתוק

 

העתקת קישור