51. מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון - משפחות החיילים - 20/2/1942
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  51. מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון - משפחות החיילים - 20/2/1942
כותרת משנה  אנגלית

51

מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון

20/2/1942

 (אנגלית)

משפחות החיילים

 

 

אחת: המצב לגבי קצבות משפחה נעשה בלתי נסבל בייחוד לאור עלייה מתמדת ביוקר המחיה והתוצאה משפחות רבות מתקשות להתקיים, קרנות ציבוריות מתרוקנות, רוח החיילים ירודה והשפעה שלילית חמורה ביותר על ההתגייסות. טענתנו כי הקצבות אינן מספיקות נתמכת על-ידי ממשלת ארץ-ישראל הממליצה על הגדלה. המפקדה בירושלים והמפקדה הראשית בקהיר הגישו המלצות דומות וכל העניין נמסר למשרד המלחמה. אנא זרז החלטה חיובית. הבטח הגדלה רטרואקטיבית לאחור ככל האפשר לפחות מתאריך תזכירנו 17 באוקטובר [1941].[1]

שתיים: חיל האוויר המלכותי מפחית מתשלום המשכורת לארץ-ישראלים המשרתים בחיל האוויר לצורך גמלאות לגיל זקנה וביטוח רפואי [כנהוג] בממלכה המאוחדת. מחיתי בקהיר נגד נוהל מאוד לא צודק זה שהרי ארץ-ישראלים לעולם לא ייהנו מהטבות אלה ובתוך כך משכורותיהם וקצבות משפחותיהם נמוכות בהרבה משל הבריטים. מפקדת חיל האוויר המלכותי בקהיר הבטיחה להשיג תיקון בלונדון. אנא התערב ודרוש הפסקת נוהל זה והחזרת הסכומים שהופחתו.[2]

שרתוק

 הערות:


[1] התזכיר, שנוסח בידי ברנרד ג'וזף, לא אותר. בישיבת הנה״ס ב-21/12/1941 נדרש מ״ש לעניין זה ואמר:

גם בצבא וגם בר.א.פ. [חיל האוויר המלכותי] מודים בפה מלא שהוספת המשפחה שהם משלמים אינה מספיקה. מר.א.פ. קיבלתי הודעה זו בכתב, כתוב וחתום, והם מודיעים שהם ימלאו כל החלטה מעין זו אשר תתקבל בצבא - אם הצבא יגדיל את תוספת המשפחה הרי הם יגדילו באופן אוטומטי - עיקר המשא-ומתן מתרכז בצבא, הצבא מודה שההוספה אינה מספיקה, אבל הם צריכים לקבל המלצה מא״י, מהצבא בא״י, הצבא בא״י צריך לקבל אישור מממשלת א״י. בדרך כלל יודעים שם היטב מה זאת ממשלת א״י. בכמה מקומות נתקלתי ברמזים ברורים על אי-הפופולריות של הנציב ביניהם, ובמפקדה הראשית, למשל, שמעתי דבר מעין זה: ״כל עניין המגיע אלינו מהאנשים שלנו בא״י נבדק על-ידינו קודם כל מנקודת המבט אם זה לא הושמע שלא-כדין על-ידי ממשלת א״י״.

בעצם התחיל העניין לפני חודשיים בערך. הגשנו אז תזכיר מפורט שעיבדוֹ ד"ר ג׳וזף ובו הוכחנו שהתשלום הניתן אינו מספיק לקיום תרבותי מינימלי. אנחנו הגשנו את התזכיר פה ושלחנו העתקה לקהיר. הם צריכים לחכות למסקנת א״י. הממשלה העבירה פה את התזכיר ליועץ בענייני העבודה, למר גרייבס. מר גרייבס העביר את זה למחלקה הסטטיסטית, שם אישרו את המספרים שלנו. היועץ לענייני העבודה עשה המלצה למזכירות הראשית, הוא אומנם לא גילה לנו מה המלצתו, אבל הרושם שלי הוא שהמלצתו היא על הגדלה של 50%. אנחנו דרשנו השוואה למכסות הבריטיות. בינתיים המכסות הבריטיות גדלו. למעשה דרשנו הכפלה. לפני צאתי עשיתי פה מאמצים נוספים לדחוף את העניין, שחוות הדעת תתקבל לפני הגיעי אני לשם - לא הצלחתי. מקהיר שלחו - כפי שאמר לי קצין גבוה - פעמיים מכתבים ״גסים״. מדוע מעכבים דבר זה אין יודעים. כאשר זה יגיע לקהיר, הבטיחו לי להעביר את העניין טלגרפית ללונדון למשרד המלחמה, ומשם זה צריך לעבור לטְרֶז׳וֹרי [האוצר], והם חושבים את הטרז׳ורי בלונדון, או האיש שמטפל בעניינים אלה, לנשק הסודי של היטלר.

ר׳ גם מכתב מפורש שכתב מיכאל סימון, האחראי לחיילים המשוחררים בממ״ד, בשם מ״ש, אל לינטון בשאלת שכרם של החיילים המשוחררים משירותם הצבאי (אצ״מ S 25/5099).

[2] ב-24/2/1942 הבריק לינטון למ״ש כי משרד המלחמה אישר העלאה רטרואקטיבית למשפחות המתגייסים מאוקטובר 1941 (אצ״מ S 25/1681). ב-28/2/1942 הודיע לינטון על תגמול למפוטרים ולמשתחררים מן הצבא (שם).

 

העתקת קישור